G-14

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

G-14 היה גוף אשר יצג את קבוצות הכדורגל הבכירות אשר חברות באופ"א. הארגון קם בשנת 2000 והורכב מ-14 קבוצות, ובשנת 2002 הצטרפו 4 קבוצות נוספות למרות ששמו לא שונה. בשנת 2008 התפרק הארגון כחלק מהסכם עם ארגוני הכדורגל אופ"א ופיפ"א, והוחלף בהמשך על ידי ארגון המועדונים האירופיים אשר מייצג מעל ל-100 מועדונים. החברות במועדון היו קבוצות אשר זכו בכ-250 אליפויות בליגות המקומיות שלהן, וחלקו בניהן 41 מ-51 זכיות בליגת האלופות עד אותה השנה. רק ב-3 משחקי גמר בליגת האלופות לא הופיעה אף אחת מהקבוצות (1970, 1979 ו-1980).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

G-14 טענו שעל ארגון פיפ"א לפצות את מועדוני הכדורגל אשר שחקניהן נפצעו במהלך משחקי נבחרות במסגרות פיפ"א השונות, על ידי כך שישלמו את משכורות השחקנים בתקופה בה הם לא יכולים להשתתף במשחקי הקבוצות. באפריל 2004 פנה הארגון לבית משפט בשווייץ במטרה לחקור את אופ"א על כך שהם מחויבים לפי חוקי הארגון לשלוח את שחקניהם למשחקי נבחרות ללא תשלום לקבוצות. נשיא פיפ"א ספ בלאטר סירב להיפגש עם הארגון במטרה לנהל משא ומתן על נושא זה.

בספטמבר 2005 תבעו G-14 את פיפ"א בעקבות פציעת שחקן שרלרואה הבלגית, עבדלמג'ד אולמרס בנובמבר 2004 במהלך משחק נבחרת מרוקו בכדורגל, פציעה אשר גרמה לו להיעדר ממשחקי הקבוצה כ-8 חודשים.

ב-15 בינואר 2008 הגיעו G-14 וארגון אופ"א להסכמה שפיפ"א ואופ"א יפצו את המועדונים עבור פציעות של שחקנים במהלך אימוני ומשחקי נבחרות, ובתמורה G-14 יתפרקו, ובמקומם יקום ארגון חדש אשר ייצג את כלל הקבוצות באירופה.

חברות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות המקימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות הנוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]