HARP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניסוי במהלך פרויקט HARP

פרויקט HARP (ראשי תיבות: High Altitude Research Project) היה מיזם שאפתני, במימונן של ארצות הברית וקנדה, שהוביל המהנדס ג'ראלד בול. מטרתו של המיזם, הייתה ליצור תותח-על שבאמצעותו יהיה ניתן לשגר לוויינים לחלל. שיאו של הפרויקט, היה בניסוי בשנת 1966. במסגרת הניסוי שוגר פגז במשקל 180 ק"ג לגובה של 180 ק"מ. זהו שיא שלא נשבר עד היום.

הפרויקט בוטל בעקבות רצונה של קנדה להיבדל מארצות הברית, שהייתה מסובכת במלחמת וייטנאם.

רקע ופיתוח הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 1918, בעת מלחמת העולם הראשונה, פיצוצים עזים הלמו סמוך לכיכר הרפובליקה בפריז. כעבור שעה, נחת פגז נוסף. תחילה, סברו כי היו אלו פגזים שנורו מספינות אוויר, וסיורים של הצבא לא הצליחו למצוא את המקור לכך. כעבור כשישה ימים, הלם שוב פגז גרמני ברחובות פריז, הפגז, פגע ישירות בכנסייה וגרם למותם של תשעים ואחד אנשים. לאחר סיום המלחמה, הבינו הצרפתים מה הלם ברחובות פריז, התברר, כי היה זה תותח פריז. הצבא הגרמני הפעיל שלושה תותחים כאלו. לכל תותח כזה, היה טווח של 128 ק"מ והפגזים שירה נסקו לגובה של 42 ק"מ. במשך שנים, לא ניתן היה להשיג מידע על תותחי העל האלו, ולא ידוע מה עלה בגורלן של מפלצות פלדה ענקיות אלו, ששקלו מעל ל-250 טון.

בשנת 1965, הגיעה אישה גרמנייה לקנדה, במטרה לפגוש חוקר בן 37, שמו היה ג'ראלד בול, שעבד במכון למחקר החלל באוניברסיטת מקגיל במונטריאול. בול, היה דמות שנויה במחלוקת, כולם הסכימו כי היה מאוד מוכשר, ויש שהגדירו אותו עילוי. בגיל 23 הוא קיבל תואר דוקטור, והפך לדוקטור הצעיר ביותר שקיבל את התואר באוניברסיטה קנדית. חלומו היה אחד - בניית תותח ענק, שיוכל לשגר פגזים למרחק של מאות קילומטרים, ואף לוויינים.

הגרמנייה, הייתה קרובת משפחתו של פריץ ראוזנברגר, ראש מחלקת הפיתוח בחברת קרופ, שייצרה את התותח. היא הביאה לבול כתב יד, שגילתה בתוך הארכיון המשפחתי, שבו היה מפורט תיאור של התותח הגדול, מפרט של חלקיו ושל אופן פעולותיו. בול השתמש במסמך זה, יחד עם מידע רב שמצא הצבא האמריקאי על תוכנית הV-3 של הצבא הגרמני כבסיס לספר שכתב בנושא תותחי העל הגרמנים.[1]

אך תאבונו גבר, והספר לא השביע אותו. בול הצליח לגייס את תמיכת ממשלת ארצות הברית וממשלת קנדה. הם מימנו עבור בול מאות עובדים ושטח ניסוי באי הקריבי ברבדוס. הוא הציב שם תותח ענק, באורך של 36 מטר והחל בניסויים.

ניסויי ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתותחי פרויקט HARP, נטוש.

ב-1961 החל בול לבצע ניסויי ירי בתותח בקוטר של 130 מ"מ. במהלך הניסויים, התותח ירה פגז ניסוי לגובה של כ-39,000 מטרים (130,000 רגל).

בשנת 1962 הצליח התותח לירות פגז במשקל של כ-150 ק"ג, לגובה של 66,000 מטר, במהירות לוע של כ-3000 מטר בשנייה.

בשנת 1965, נבנה תותח על בקוטר של 44 ס"מ, עם אורך קנה של כ-5 מטרים, שהועמד כמעט במאונך. במהלך שנת 1966, נבחנה אמינות הכלי ובוצעו בכלי ניסויים אינטנסיביים.

שיאו של הפרויקט היה ב-18 בנובמבר 1966, כאשר במהלך הניסוי, נורה פגז מדמה לווין. הפגז, שקל 180 ק"ג והגיע לגובה עצום של כ-180 ק"מ. זהו שיא שלא נשבר עד היום. לאחר הניסוי, בול טען, שאם יחמש את התותח בטיל בעל דלק מוצק, יוכל לירות טיל במשקל 90 ק"ג למרחק של 4000 ק"מ, או לגובה של 250 ק"מ. למעשה, בכך טען, כי התותח שלו מגיע ליכולות של טיל בליסטי לטווח בינוני.

לאחר ביטול הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרויקט בבל

לאחר ביטול הפרויקט, נדד בול ברחבי העולם. לבסוף, השתקע בעיראק, תוך שימוש בידע שצבר במהלך פרויקט HARP, במטרה לבנות תותח על, שכונה תותח בבל. תוכניתו של בול הייתה לבנות תותח באורך של 150 מטר שישקול 2100 טון ויהיה בעל קוטר של מטר. תוכנית זו נגוזה, לאחר שבול נורה על ידי מתנקש בשנת 1990, בפעולה שיוחסה למוסד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא HARP בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המוסד המבצעים הגדולים עמ' 237-238