M51 שרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M51 סופר שרמן
M51-Isherman-latrun-1.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת ישראלישראל  ישראל
משתמשים עיקריים IDF new.png  צבא ההגנה לישראל
משתמשים משניים צ'ילהצ'ילה צבא צ'ילה
שנת יצור ~1960
דגם קודם M50 שרמן
מערכה מרכזית מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור
מידע טכני
אורך 6.198 מטרים
רוחב 2.997 מטרים
גובה 3.023 מטרים
משקל 39 טון מוכן לקרב
מהירות 45 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 270 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 105 מ"מ מסוג D1504 L/44
מספר פגזים 55
חימוש משני מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ,
שני מקלעי M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62
מנוע דיזל VT8-460-B1 V8, ‏460 כ"ס של חברת קומינס
שריון 108-13 מ"מ (ראו מיגון)
צוות 4-5
טמק שרמן M50 עם תותח צרפתי 75 מ"מ שהיה בטנק AMX13, ליד בית השריון בתל אביב. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים
טנק שרמן M-51 עם תותח צרפתי 105 מ"מ בגבעת הרדאר

M51 שרמן הוא שדרוג ישראלי של הטנק האמריקאי M4 שרמן. דגם זה הוא אחד משני הדגמים שכונו "סופר שרמן", יחד עם M50 שרמן.

ה-M50 היה הטנק ראשון שעבר הסבה בישראל אשר והיה לטנק המודרני ביותר במבצע קדש. הכנסת תותח ה-75 מ"מ של הטנק הצרפתי AMX13 חייבה שינוי כל הצריח ומערכות רבות בטנק, לרבות מערכת בקרת האש. הייתה זו תשובת ישראל להצטיידות הצבא המצרי בטנקי T-34 חדישים בעקבות עסקת הנשק הצ'כית שקדמה למלחמת סיני.

M51 שרמן הוא דגם השרמן רב העוצמה והמתקדם ביותר. הוא פותח על מנת להתמודד מול חדירת השריון של טנקי T-54/55 שנכנסו באותה תקופה לשירות בצבאות ערב. השדרוג כלל הסבת התותח לקוטר 105 מילימטר והחלפת המנוע למנוע דיזל. הטנק המשופר נכנס לשירות בצה"ל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ושירת עד שנות ה-70 של המאה ה-20. טנקים מסוג זה נמכרו לצבא צ'ילה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח וייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953, משלחת ישראלית ביקרה בצרפת כדי לבחון את טנק AMX 13. ה-AMX 13 מצויד היה בתותח 75 מ"מ מסוג 75-50 CN, (הפיתוח הגרמני של תותח 7.5 ס"מ KwK 42 L/70 (בשימוש בטנק הפנתר)).
בעוד שהתותח היה משביע רצון, שריונו של ה-AMX 13 היה קל מדי. סופו של דבר, ממשלת ישראל החליטה לא לרכוש את ה-AMX 13, אולם בפיתוח מקביל הוחלט על השתלת תותחו החזק על גוף זמין, מוכר וטוב יותר, השריון של ה-M4 שרמן, הטנק הסטנדרטי של צה"ל.
הפרויקט החל בשנת 1954, ובשנת 1955 צריח אב טיפוס נשלח מצרפת לישראל. במרס 1956 חיל החימוש הישראלי החלו לשדרג את השרמנים, תוך שימוש בתותחים שקיבלה מצרפת. הטנק החדש היה ידוע כ-M-50. ה-M-50 היה דומה ל-M4 שרמן שהיה לו את צריח המקורי מהסוג "הישן" (המקורי, מגרסת ה-75 מ"מ), שהוסף במשקולת נגד בקצה האחורי.
בשנת 1960, ישראל קיבלה את תותח 105 המילימטרים מסוג D1504 L/44 ו-180 טנקי שרמן קיבלוהו. הקליבר הופחת מ-56 ל-44 והיה מצויד בבלם לוע. הטנקים קיבלו תובות וצריחים "חדשים", כמות התחמושת הופחתה מ-62 ל-55 פגזים. מנועי הטנקים הוחלפו למנועי דיזל עם הספק של 460 כ"ס של חברת קומינס. המתלים שונו ל-HVSS. מערכת בקרת האש שופרה ונוספו זרקורי אינפרא-אדום. הטנק המשופר קיבל את השם M-51, והוצג לציבור בפעם הראשונה במהלך טקס יום עצמאות בשנת 1965.
בחו"ל ה-M51 ידוע כסופר שרמן או יִשֵרְמַן (באנגלית: Isherman) (כלומר השרמן הישראלי).

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M51 לקח חלק פעיל בקרב על המים מול הסורים ובמלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן, הגדה המערבית וחצי האי סיני בידי ישראל, לעתים קרובות נלחם כנגד טנקים כמו T-54. פלוגת טנקי M51, שהוסתרה בירושלים בניגוד להסכם שביתת הנשק עם ירדן, השתתפה בכיבוש מזרח העיר.[1]
במלחמת יום הכיפורים הופעל הטנק לצד ונגד הרבה טנקים מודרניים יותר. השימוש בטנקים מיושנים לכאורה כאלה היו הכרחיים בהתחשב באופי הנואש של הלחימה.
בלחימה נגד צבאות ערב, ה-M-51 הוכיח את עצמו כמסוגל להילחם עם טנקים חדשים ומתקדמים הרבה יותר. תותח ה-105 מ"מ של M51 היה יכול לחדור יריבים כמו ה-T-55 בקלות באמצעות פגזים חודרי שריון. בקרב בעמק דותן נלחם M51 שרמן בטנקים ירדנים מדגם M48 פטון, המתקדמים בהרבה, והוכיח שהוא מסוגל להשמיד אותם. בקרבות בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים נלחמו השרמנים של חטיבות המילואים בהצלחה מול טנקי T-55 עיראקיים וטנקי T-62 סוריים, שהיו חדישים יותר. ה-M51 הוא נחשב לדוגמה מצוינת כיצד ניתן לשדרג את טנק מיושן (שרמן) מעבר לגבולות היכולות המקוריות שלו.
בשנת 1976 נתפסו שני טנקים על ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), שבו נלחמו בהגנה על מערב ביירות במהלך 1982 כנגד הכוחות הישראליים בלבנון.
ה-M51 יצאו משימוש בהדרגה שנות שישים המאוחרות עד תחילת 1980.
טנקים רבים נמכרו לצ'ילה, וחלק צוידו בתותח 60 מ"מ וכונו M-60. גרסה זו אף פעם לא הייתה בשימוש על ידי צה"ל.
ה-M51 שנותרו בצה"ל הוסבו לרכבי הנדסה קרבית ולמטרות טנקים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח ה-D1504 L/44 הארוך של הסופר שרמן (M51) , מסוגל היה להשמיד את הטנקים של צבאות ערב כמו ה-T-54/55 וה-T-62 הרוסי ואפילו ה-M48 פטון האמריקאי המתקדם בהרבה.
מקלע אחד מסוג M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ ושני מקלעים מסוג M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62 מ"מ, אחד מקביל ואחד בתובה.

מיגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום עובי שריון
חזית (חלק עליון) 64 מ"מ
חזית (חלק תחתון) 51–108 מ"מ
שלדה (צד (חלק אחורי)) 38 מ"מ
שלדה (חלק עליון) 19 מ"מ
שלדה (חלק תחתון) 13–25 מ"מ
צריח (חזית, צד ועורף) 64 מ"מ
צריח (חלק עליון) 25 מ"מ
צריח (מעטפת) 89 מ"מ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]