Mother 3
 | |
| עטיפת המשחק ביפן | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | יפן: 20 באפריל 2006 |
| סוגה | משחק תפקידים ממוחשב |
| מספר שחקנים | 1 |
| פיתוח |
Brownie Brown HAL Laboratory |
| הוצאה לאור | נינטנדו |
| ארץ מקור | יפן |
| שפות | יפנית |
| הפצה | נינטנדו |
| עיצוב |
שיגסאטו איטוי נובוהירו אימגווה שוגו סקאי |
| סדרה | Mother |
| דרישות תוכנה | |
| מצבי משחק |
משחק וידאו למשתתף יחיד  |
| פלטפורמות | Wii U |
| המשחק הקודם | EarthBound |
| האתר הרשמי | |
  | |
Mother 3 הוא משחק וידאו מסוגת משחקי התפקידים משנת 2006 שנוצר על ידי Brownie Brown ו-HAL Laboratory ופורסם על ידי נינטנדו לקונסולת הגיים בוי אדוונס. משחק זה הוא המשחק השלישי בסדרת המשחקים Mother. עלילת המשחק עסוקה בלוקאס, ילד צעיר בעל יכולות קסם, וניסיונם שלו ושל חבורתו למנוע צבא מסתורי של אנשי-חזיר מלהרוס את העולם.
כמו המשחקים הקודמים בסדרה, Mother 3 מתמקדת בחקר עולם המשחק מנקודת מבט עליונה והשתתפות בלחימה בתורות עם אויבים. הפיתוח שלה נמשך שתים עשרה שנים ותוכנן בסך הכל לארבע קונסולות, החל ב-1994 עבור ה-Super Famicom ולאחר מכן עבר ל-Nintendo 64 ולתוסף ה-64DD שלו. פיתוח המשחק בוטל בשנת 2000, אך אותחל בשנת 2003 עבור הגיים בוי אדוונס.
Mother 3 מעולם לא יצא לאור מחוץ ליפן, עקב שחרורו לקראת סוף אורך החיים של הגיים בוי אדוונס וריכוז החברה האם (נינטנדו) בקונסולה החדשה שלה Nintendo DS.[1] עם זאת, הוא זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית בשנים שלאחר מכן, יצר קאלט וזכה לשבחים ביקורתיים על פיתוח הדמות, הגרפיקה המסוגננת, המוזיקה, הסיפור והטון הבוגר והדרמטי יותר מהפרקים הקודמים שלו, אך ספג ביקורת על חוסר החדשנות שלו בז'אנר משחקי התפקידים.
תרגום לא רשמי של מעריצים לאנגלית יצא לאור על ידי הקהילה המקוונת Starmen.net בשנת 2008, והורד למעלה מ-100,000 פעמים תוך שבוע. Mother 3 יצא לאור מחדש עבור ה-Wii U Virtual Console ביפן ב-2016.
אופן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
Mother 3 הוא משחק וידאו לשחקן יחיד, בדומה למשחקים קודמים בסדרת Mother. השחקן שולט בקבוצה של דמויות, החוקרות את העולם הבדיוני הדו-ממדי של המשחק, המוצג בעיקר מנקודת מבט עליונה. בזמן ניווט בעולם, השחקן עשוי לשוחח עם דמויות שאינן שחקנים, להשיג פריטים או להיתקל באויבים. ניצחון בקרבות נגד אויבים מעניק נקודות ניסיון לדמויות. העלאת רמה של דמות משפרת לצמיתות את התכונות האישיות שלה כמו נקודות פגיעה מקסימליות (HP), נקודות כוח (PP), התקפה והגנה. ניתן לצייד דמויות בכלי נשק, שריון או אביזרים כדי לשפר תכונות מסוימות. השחקן יכול לשחזר את ה-HP וה-PP של הדמויות שלו או לרפא מחלות שונות של הדמות על ידי ביקור במעיינות חמים שנמצאים בשפע בעולם המשחק, והשחקן יכול לשמור את מצב המשחק על ידי דיבור עם צפרדעים. מטבע המשחק מוצג במחצית השנייה של המשחק כנקודות דרקון (DP), שנצברו מניצחון בקרבות ומשמשים לרכישת פריטים. השחקן יכול להפקיד או למשוך DP מצפרדעים.
Mother 3 שומר על מערכת הקרב מבוססת התורות המופיעה ב-EarthBound. כאשר השחקן בא במגע עם אויב בעולם העל, המשחק עובר למסך קרב. קרבות נצפים מנקודת מבט בגוף ראשון והאויבים נראים בהם על רקע מונפש. השחקן יכול להקצות לכל דמות בקבוצה שלו לבצע פעולה, כגון תקיפת אויב, שימוש בפריטים כדי לשחזר HP או PP, שימוש ביכולות מיוחדות ועוד. דמויות מסוימות יכולות להשתמש ביכולות על חושיות המכונות PK, הכוללות התקפות חזקות יותר ויכולות ריפוי, אך דורשות PP לביצוען. בדומה ל-EarthBound, הקרב משתמש במערכת שבה מדד ה-HP "מתגלגל": כאשר אחת הדמויות של השחקן נפצעת, ה-HP שלה "יתגלגל" בהדרגה למטה, בדומה לספידומטר. אלמנט זה מאפשר לדמות פצועה אנושות לבצע פעולות כמו לתקוף או לרפא את עצמה, כל עוד השחקן פועל מספיק מהר. אם דמות מאבדת את כל ה-HP, היא תהפוך למחוסרת הכרה ולא תוכל להשתתף עד שדמות אחרת תחייה אותה. השחקן מפסיד בקרב אם כל הדמויות מאבדות הכרה; לאחר מכן, השחקן יקבל את האפשרות להמשיך לשחק מנקודת השמירה הקרובה ביותר, אך עם מחצית ה-DP שהוא סוחב (ניתן לשמור DP אצל הצפרדעים).
מערכת הקרב של Mother 3 כולל מערכת מוזיקלית ייחודית שלא נראתה במשחקי Mother קודמים. כאשר אחת הדמויות של השחקן תוקפת אויב, היא יכולה לתקוף שוב ושוב את האויב על ידי לחיצה על הכפתור בזמן עם פעמות מוזיקת הרקע. לכל אויב יש סאונדטראק עם מקצבים שונים. באמצעות מערכת זו, השחקן יכול לתקוף את האויב עד שש עשרה פעמים ברציפות. כאשר הפעימה הנכונה אינה ניכרת, השחקן יכול להרדים את האויב (באמצעות אביזרים) כדי לבודד את הקצב מהמוזיקה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Mother 3 מתרחשת באיי שום מקום (Nowhere Islands), פרק זמן לא ידוע לאחר אירועי Mother 2 . [2] המשחק מתחיל כשהתאומים לוקאס וקלאוס ואמם הינאווה (Hinawa) מתכוננים לחזור הביתה לכפר טזמילי (Tazmily Village) לאחר ביקור אצל אביה של הינאווה, אלק (Alec), המתגורר בצפון האיים.
פרק 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שהם יכולים לחזור, כפר טזמילי מותקף על ידי כוח צבאי מסתורי המכונה צבא מסכות החזירים (Pigmask Army), שמפציצים את היער הסמוך ומצית שריפת יער. בעלה של הינאווה, פלינט, מתריע על השריפה ויוצא להציל את משפחתו. הוא מוצא את לוקאס וקלאוס, אך מגלה שהינאווה נהרגה בהגנה עליהם מפני דראגו עוין, יצור דמוי לטאה שבדרך כלל מתנהג בשלוות. מאוחר יותר, קלאוס עוזב את הכפר כדי לנקום בדראגו; פלינט מנסה לעקוב אחריו ומביס את הדראגו (שהפך לסייבורג), אך לא מצליח למצוא את קלאוס.
פרק 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתגובה לפלישה של מסכות החזירים, הגנב דאסטר נשלח על ידי אביו ומורו ווס (Wess) לטירת אוסוהא (Osohe Castle) הנטושה כדי להחזיר את ביצת האור המסתורית. לאחר שדאסטר החזיר לווס את הפריט הלא נכון, ווס יוצא איתו שוב לטירה על מנת למצוא את הביצה האמיתית. בעודם שם הם פוגשים את הנסיכה הצעירה קומטורה (Kumatora). לאחר ששלושתם מוצאים את הביצה הם נלכדים במלכודת ונעלמים.
פרק 3[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לאירועי פרק 2, רוכל מסתורי הידוע בשם יוקובה (פסאד בתרגום המעריצים), שעובד עם מסכות החזירים, מוכר מכשירים דמויי טלוויזיה הידועים כקופסאות שמחות (Happy Boxes) לתושבי העיר, בעזרת קוף בשם סלסה שהוא משעבד. יוקובה מציג לתושבי הכפר את הרעיון של כסף, נותן מעט כסף לאחד מהם ואז מאשים את דאסטר על גניבתו של הכסף. סלסה בורחת משליטתו של יוקובה בעזרת קומטורה, לוקאס וווס.
פרק 4[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש שנים מאוחר יותר, הכפר טזמילי נלקח לידיו על ידי צבא החזירים, אשר שיפצו אותו עם מסילות רכבת, קופסאות שמחות וטכנולוגיה מודרנית אחרת. לוקאס שומע שמועות שדאסטר, שנעדר מאז שעזב לטירת אוסוהא, עובד כבסיסט במועדון טיטיבו (Club Titiboo) הסמוך, ויוצא לדרך עם הכלב שלו בוני (Boney). תוך כדי נסיעה לשם, הוא לומד כוחות נפשיים מיצור בעל כוח, מיטיב ואנדרוגיני המכונה מגיפסי. במועדון הם מוצאים את קומטורה עובדת כמלצרית תחת שם בדוי (ויולט), כמו גם את דאסטר, שאיבד את זיכרונו ונקרא כעת לאקי (Lucky). קומטורה מצטרפת אל לוקאס ובוני והם משחזרים את זיכרונו של דאסטר.
פרק 5[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שווס טוען שדאסטר החביא את הביצה בתוך רובוט ממין רובוטים הנקרא אנשי חרס (Claymen), הם נאלצים לחפש את הרובוט הזה. מכיוון שהרובוט זה לא פועל יותר, הם נוסעים לכיוון מפעל הגורט אנשי חרס. באזור נטוש ליד המפעל הם מוצאים את איש החרס המחזיק בביצה, נלחמים בו ולוקחים ממנו את הביצה. ברגעשדאסטר נוגע בביצה, הוא מקבל את זיכרונותיו בחזרה. לאחר מכן,הם הולכים למגדל הרעם, שהורס בתים של אנשים שלא הסכימו להתקין קופסאות שמחות בבתיהם, כדי לנטרל את הבניין. לאחר שהם מגיעים לגג הבניין, יוקובה מנסה לעצור אותם אך נופל מהבניין. בזמן שהם מנסים לעלות על ספינת אוויר מעופפת של צבא מסכות החזירים (אשר נועדה לאסוף את יוקובה מהבניין), איש מסכה מסתורי מנער אותם מהספינה, והם מופרדים אחד מהשני.
פרק 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקאס מתעורר בשדה מלא בחמניות. לאחר שמצא את בוני, הוא רואה השתקפות של אמו, הינאווה. לאחר שרודף אחריה מקצה צוק, הוא נופל בחזרה על ערימת שחת ליד בית האבות בכפר טזמילי, שם ווס ואלק מביאים אותו הביתה ועוזרים לו להבריא. לא ידוע אם שדות החמניות הם המקום שבו נחת לוקאס לאחר שנפל מהמטוס, או שזה היה רק דמיונו.
פרק 7[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקאס ובוני לומדים ממין הנקרא מג'יפסי (Magypsy) שמתחת לאיים יש דרקון ענק. מטרת המג'יפסים היא לשמור על שבע מחטים שנועצו בדרקון כדי לשלוט בכוחו; מי שימשוך את רוב המחטים יוכל להשתמש בכוחו המדהים של הדרקון כדי לעצב מחדש לחלוטין את העולם. בגלל זה, איש המסכה מנסה למצוא ולמשוך את המחטים. לוקאס ובוני מתאחדים עם דאסטר וקומטורה והולכים למשוך את המחטים לפני צבא מסכות החזירים, אבל מצליחים למשוך רק שלוש לפניו, כשאיש המסכה מושך שלוש אחרות.
פרק 8[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחט השביעית והאחרונה ממוקמת מתחת לניו פורק סיטי (New Pork City), בירת מסכות החזירים. לוקאס וחבריו נוסעים לשם ופוגשים את לדר (Leder), כפרי אחר, שמגלה שתושבי כפר טזמילי הם הניצולים האחרונים מאפוקליפסה עולמית, שנסעו לאיי שום מקום כשהם מוגנים על ידי כוחו של הדרקון. כדי למנוע מאפוקליפסה שנייה להתרחש שוב, חתמו הניצולים את זיכרונותיהם הקודמים בביצת האור; לדר קיבל את התפקיד לחשוף את האמת אם המצב דורש זאת. הוא גם חושף שמנהיג מסכות החזירים הוא פורקי מינץ' (המכונה פוקי מינץ' ב-Mother 2), שלאחר אירועי Mother 2 נסע בזמן לאיי שום מקום והחל לבנות שם אימפריה, וגם חטף תושבים מתקופות זמן אחרות (כולל ד"ר אנדונאטס מ-Mother 2) כדי לאכלס אותו, כמו גם להפוך את חיות הבר המקומיות לצורות חדשות מעוותות (כולל הדראגו שהרג את הינאווה).
לוקאס וחבריו יצאו להתעמת עם פורקי ולמשוך את המחט האחרונה. בעודם נלחמים בדרכם אליו, הם מגלים שיוקובה היה המג'יפסי האחראי להגנה על המחט השביעית, שהפך לבוגד והחל לעבוד עבור מסכות החזירים. הגיבורים מתעמתים עם פורקי עמוק מתחת לניו פורק סיטי, אבל הוא אוטם את עצמו בתוך "קפסולה בטוחה לחלוטין" (Absolutely Safe Capsule), שנבנתה על ידי ד"ר אנדונאטס; עם זאת, ללא ידיעתו, אנדונאטס רימה אותו, שכן הקפסולה הבטוחה לחלוטין הופכת גם את העולם החיצון לבטוח על ידי אטימה קבועה של פורקי בתוכה.
לוקאס מגיע למחט השביעית ומתעמת עם רעול הפנים, שמתגלה כקלאוס שטוף מוח. במהלך הקרב בין קלאוס ללוקאס, זכרונותיו של קלאוס מאמו משקמים את אנושיותו והוא מתאבד. לוקאס מושך את המחט האחרונה, מעורר את הדרקון והורס את איי שום מקום.
באפילוג המתרחש בחושך לחלוטין, דמויות המשחק מגלות שהם שרדו ומאחלות לשחקן פרידה. [3] לאחר הקרדיטים, הלוגו של Mother 3 מוצג משוחזר עד שהוא עשוי לחלוטין מעץ. [2]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיתוח של Mother 3 החל בשנת 1994 עבור ה-Super Famicom עם שיגרו מיאמוטו וסאטורו איווטה כמפיקים. הצוות כלל בעיקר אנשים המעורבים בפיתוח של EarthBound. בהשראת Super Mario 64, הצוות עבר מ-Super Famicom לנינטנדו 64, מתוך אמונה שהם יכולים גם לפרוח באופן יצירתי על ידי יצירת עולם תלת מימד ללא הגבלות טכניות. עם זאת, התוצר המוקדם שלהם חרג מהיכולות ומגבלות הזיכרון של הקונסולה; באמצע הפיתוח הצוות הקטן שינה את הפלטפורמה ל-Nintendo 64 Disk Drive,הרחבה לנינטנדו 64 שיצאה ביפן ב-1999.[4] Mother 3 היה צפוי להיות משחק השקה של ה-64DD, אבל הפיתוח עבר חזרה לנינטנדו 64 לאחר הכישלון המסחרי של ההרחבה. [5][6]
נינטנדו הציגה הדגמה של Mother 3 בתערוכת Nintendo Space World ב-1999. הוא היה צפוי לצאת בצפון אמריקה תחת הכותרת EarthBound 64, על מחסנית של 256 מגה-ביט, בדומה ל-The Legend of Zelda: Ocarina of Time. איי ג'י אן הגיבה לטובה להדגמה והשוותה את הנרטיב מרובה הדמויות למשחק Live A Live, שיצא ב-Super Famicom ליפן בלבד,[6] וקוראי Famitsu דירגו את המשחק כאחד מעשרת המשחקים הצפויים ביותר לקראת סוף 1999.[7]
שיגסאטו איטוי הודיע בסוף אוגוסט 2000 כי Mother 3 בוטל בעקבות מספר עיכובים.[8][9] איווטה ומיאמוטו הבהירו בראיון שהמשאבים הועברו לפיתוח הגיימקיוב. איטוי הצהיר כי היו נדרשות שנתיים נוספות כדי לסיים את המשחק, שכ-30% מהמשחק סיים את פיתוחו בזמן הביטול. איווטה הצהיר בדיעבד שההתמקדות בגרפיקה תלת־ממדית הפכה את הפרויקט למורכב מדי. מיאמוטו גם הצהיר כי Mother 3 לא נזנח וכי הוא עדיין מעוניין להביא את המשחק לידי מימוש.[4]
בשנת 2003, בפרסומת יפנית למשחק האוסף Mother 1+2, נינטנדו הודיעה שהיא החלה מחדש את הפיתוח של Mother 3 עבור הקונסולה הניידת גיים בוי אדוונס.[10] איטוי האמין שהתחלה מחדש של הפרויקט היא בלתי אפשרית, אבל שינה את דעתו בעקבות עידוד מבסיס המעריצים של הסדרה.[11] חברת הבת של נינטנדו, בראוני בראון, פיתחה את המשחק. בעוד שהגרפיקה שונתה מתלת-ממד לדו-מימד, הסיפור לא השתנה. Mother 3 הושלם בכ-60% ביולי 2004, והמשחק יצא לאור ב-20 באפריל 2006 ביפן.[12][13]
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטוי חשב על הרעיון מאחורי Mother 3 לקראת סוף ההפקה של Mother 2, "סיפור בלשי שבו העיר הייתה הדמות הראשית". הוא חשב על חוקר פרטי קטנטן שיישקע בתיק רצח גדול, והסיפור יתגלה מפקידה צעירה בחנות פרחים, שאט אט תיזכר בחלקים מסיפור שנובע מהעלילה. כך נראה שהעיר צומחת. הרעיון הזה של "מקום יחיד המשתנה עם הזמן" היה מרכזי בגרסה הסופית של המשחק. בניגוד למשחקי תפקידים קודמים, שאותם ראה כ-"סרטי דרכים" ללא סיבה מועטה לשחק שוב, הוא רצה שהשחקן יראה את העיירה צומחת באופן דינמי. די היה בהתרחקות מהסדרה שצוות הפיתוח שאל אם המעריצים יראו אותה כחלק מהסדרה.[4] איטוי התכוון שיהיו 12 פרקים למשחק עם מכניקות משחק שונות ודמויות רבות.[14] הוא ראה את מידת פיתוח הדמויות כבובות תלת מימד נעות לפני שהבין את מידת התכנות הנדרשת. ככל שהתקדם הפיתוח, איטוי צמצם את היקף הפרקים עד שנותרו שבעה או תשעה. "היופי הלא נוח" של הכימרה - יצורים מרובים שהתמזגו לאחד - היה מרכזי במשחק וברעיון מאחורי הלוגו המתכתי והעץ של Mother 3. איטוי שימש פחות כמנהל ויותר כחבר צוות ותסריטאי ביחס למשחקים הקודמים בסדרה. הוא ראה את עצמו כמי שיוצר בו זמנית את המשחק שהוא רוצה לשחק ומציב מלכודות לשחקן, וכמי שיוצר משחק שנינטנדו לא יכלה לייצר.[4]
איטוי בחר להשתמש בסגנון המפוקסל של Mother 2 עבור Mother 3 מכיוון שהוא לא התעניין בטרנדים של גרפיקה ממוחשבת.[15] משחקי הסדרה נכתבו באלפבית ההיראגאנה במקום בקאנג'י (אותיות סיניות) כדי להישאר נגישים לילדים צעירים. האנטגוניסט, פורקי, תוכנן כ"סמל של המין האנושי", ומשלים את השקפתו של איטוי על הרוע על ספקטרום מוסרי משתנה עם "מעשי קונדס" ו"פשעים" בקצוות שלו.[16] איטוי השווה את האופן שבו הדמויות מממשות את הכוחות הנפשיים שלהן עם הוסת והוסיף שהפיזיולוגיה האנושית היא "אחד הנושאים שלו". שחקנים מזיעים כאשר לומדים יכולת המבוססת על האמונה של איטוי כיצד מאבק פיזי מסייע לצמיחה. הוא כלל גם דמויות כמו המג'יפסים דאסטר (שהוא נכה ברגלו) כדי להראות את הערך שיש לחברים עם תכונות שונות.[15]
נושא נוסף שלו היה הדואליות של הרצינות והקלילות של משחקים, וזו הסיבה שהוא הוסיף סצנת מוות רצינית לפרק הראשון.[15] גרסת הנינטנדו 64 של איטוי לסיפור הייתה אפלה יותר, "מלוכלכת" יותר ומעצבנת יותר, אם כי הגרסה הסופית השתנתה מעט בקונספט. איטוי ייחס את השינוי בטון לצמיחתו שלו ולהרכב הדמויות של צוות הפיתוח החדש. מאוחר יותר הרהר איטוי בשיעור של הסיום על סגולת העזרה לאנשים רעים. איטוי הרגיש שנושא החידוש של הסיום משקף את תפיסת עולמו של הערכת הזמן של המין האנושי על כדור הארץ, לאור הקץ הבלתי נמנע של הפלנטה. חלק גדול משאר התסריט נכתב לאחר שעות העבודה בבית מלון מקומי שם הצוות המשיך בעבודתו.[16]
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוגו סקאי, מלחין משחקי וידאו בחברת HAL שיצירותיו הקודמות כוללות מוזיקה ל-Kirby Air Ride ו-Super Smash Bros. Melee, הלחין את פסקול המשחק. איטוי הצהיר שסקאי נבחר לתפקיד בהתחשב בהבנה העמוקה שלו בסיפור המשחק ובסדרת EarthBound בכלל, בנוסף לעובדה שהמלחינים של EarthBound, קייצ'י סוזוקי והירוקאזו טנאקה היו לא זמינים לעבודה על המשחק. סקאי פעל כדי לגרום למוזיקה להרגיש דומה למשחקים הקודמים בסדרה.[15] פסקול המשחק יצא לאור על תקליטור ב-2 בנובמבר 2006. קייל מילר מ-RPGFan כתב שהמשחק שמר על המוזרות של הפסקולים הקודמים בסדרה למרות השינוי במלחינים. הוא מצא שהחצי השני של האלבום, שכלל "קלאסיקות" מחודשות מהסדרה, הוא החזק ביותר שלו.[17]
"Love Theme"[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Love Theme", הפתיח המרכזי של המשחק, הולחן מאוחר בפיתוח המשחק; מוקדם יותר בפיתוח איטוי התכוון להשתמש בפתיח "צבא מסכות החזירים" כפתיח הראשי של המשחק. אולם במהלך יצירת סצנה חשובה במשחק, סקאי התבקש ליצור שיר שתהיה לו השפעה גדולה יותר מפתיח זה; עם יצירתו, הוא נבחר לשמש כנושא הראשי במקום השיר "צבא מסכת החזירים". איטוי טוען כי לאור המהירות שבה סקאי הלחין את השיר, הוא "חיכה לפקודה" לעשות שיר כמו "Love Theme". איטוי ביקש שהפתיח יהיה ניתן לנגינה על פסנתר באצבע אחת בלבד, שכן הפתיח"Eight Melodies" מהמשחק הראשון בסדרה זכה לפופולריות ונוגן בבתי ספר יסודיים בשל פשטותו.[18]
"?OK desu ka"[עריכת קוד מקור | עריכה]
האפקט הקולי שמתנגן לאחר שהשחקן בוחר את שם הדמות הוקלט ללא ידיעתו של איטוי על ידי הירוקאזו טנאקה יותר מעשור לפני יציאתו של Mother 3, והאפקט מופיע גם ב-EarthBound.
הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
Mother 3 יצא לאור ביפן ב-20 באפריל 2006, והפך לאחד מ-20 המשחקים הנמכרים ביותר במדינה במחצית הראשונה של השנה.[19] לפני יציאתו לאור, המשחק דורג כאחד מחמשת המשחקים המבוקשים ביותר על ידי המגזין Famitsu.[20] מהדורה מוגבלת של קונסולת הגיים בוי מיקרו בצירוף המשחק וסיכה עם ציור של פריט מהמשחק בשם Franklin Badge יצאה ביפן בלבד.[21] המשחק שווק ביפן גם באמצעות פרסומת, בה מופיעה השחקנית היפנית קו שיבסאקי(אנ') והיא על סף דמעות, בזמן שהיא מדברת על רגשותיה למשחק. איטוי טען כי הבכי שלה היה ספונטני ולא מתוסרט מראש.[22] המשחק יצא לאור לקונסולת ה-Wii U כמשחק Virtual Console ביפן בדצמבר 2015.[23] לפי עורך Game Informer אימרם חאן, נינטנדו התכוונו להוציא לאור את Mother 3 במערב אך ביטלו את החלטה זו עקב אלמנטים שנויים במחלוקת עבור קהל מערבי שהופיעו במשחק.[24][25] המשחק יצא לאור לקונסולת הנינטנדו סוויץ' כחלק מ-Nintendo Switch Online ב-21 בפברואר 2024. [26]
תרגום לא רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – תרגום המעריצים של Mother 3 |
ב-17 באוקטובר 2008, האתר starmen.net הוציאו לאור תרגום מעריצים ל-Mother 3 באמצעות תוכנה המקבלת עותק יפני של המשחק, ומחליפה בו את כל הטקסט לשפה האנגלית.[27][28] הפרויקט כלל תרגום, כתיבה ותיקון של כ-1,000 עמודים של תסריט המשחק, עלותו הייתה כ-30,000$ ותרגומו לקח כשנתיים ואלפי שעות עבודה, בנוסף לפריצת ROM מקיפה ובדיקות כדי לוודא שהמשחק מציג כראוי את הטקסט המתורגם. התרגום כלל חריגות קלות מהמקור, כגון לוקליזציה של שמות מקומות ומשחקי מילים. שינויים אלו כללו שינוי שמות של כמה דמויות ומיקומים. פריצת ה-ROM כללה שינויים ברמת שפת הסף של המשחק כדי לתמוך בתכונות כגון גופנים ברוחב משתנה.[29]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Mother 3 זכה לשבחי המבקרים. המשחק מכר כ-200,000 עותקים בשבוע הראשון למכירות ביפן ולמרות שאין לו לוקליזציה באנגלית, המבקרים העניקו לו בעיקר ביקורות חיוביות.[30]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Mother 3 (ביפנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Ex-Nintendo President Talks Regrets And Mother 3". Bloomberg.com (באנגלית). 2022-05-06. נבדק ב-2023-04-29.
- ^ 1 2 Fangamer 2009, p. 1.
- ^ Fangamer 2009, p. 234.
- ^ 1 2 3 4 Official Earthbound 64 Cancellation Interview, Yomuka!, 2013-08-18 (באנגלית)
- ^ I. G. N. Staff, Four Games to Launch with Japanese 64DD, IGN, 1997-06-03 (באנגלית)
- ^ 1 2 I. G. N. Staff, Earthbound 64 (Mother 3) Last Known Details, IGN, 2000-08-23 (באנגלית)
- ^ I. G. N. Staff, Japan Wants Zelda, IGN, 1999-09-03 (באנגלית)
- ^ I. G. N. Staff, Earthbound 64 Cancelled, IGN, 2000-08-22 (באנגלית)
- ^ I. G. N. Staff, Mother 3 Pushed Back, IGN, 2000-03-23 (באנגלית)
- ^ הינדמן, הית', RPGamer > Mother 1 and 2 Hit the GBA, RPGgamer, 2014-08-22 (ארכיון)
- ^ RPGamer > Further News of Mother 3, web.archive.org, 2014-08-22 (ארכיון)
- ^ RPGamer - News Bulletin - Mother 3 to See 2005 Release, web.archive.org, 2014-08-24 (ארכיון)
- ^ Years Later, Mother 3 Still Lives Up to All the Hype, Kotaku, 2013-03-29 (באנגלית)
- ^ STARMEN.NET - EarthBound / Mother 3 Goodness., starmen.net
- ^ 1 2 3 4 Shigesato Itoi Tells All about Mother 3 (Part One), Nidori, 2015-02-26 (ביפנית) (ארכיון)
- ^ 1 2 Shigesato Itoi Tells All about Mother 3 (Part Two), Nidori, 2014-02-01 (ביפנית) (ארכיון)
- ^ Mother 3+, RPGfan, 2014-07-25 (ארכיון)
- ^ Nindori.com Itoi Interview, mother3.fobby.net
- ^ זיף דיוויס, Vapor Trails: Games that Never Were, 1UP.com, 2015-04-26 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Inside Famitsu: Rogue Galaxy and More - Page 5 of 5 | Features, Edge Online, 2014-09-08 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ גרי בלוק, Deluxe Mother 3 Game Boy Micro, IGN, 2006-05-02 (באנגלית)
- ^ Nindori.com Itoi Interview, mother3.fobby.net
- ^ אנדרו גולדפרב, Mother 3 Coming to Wii U Virtual Console in Japan, IGN, 2015-11-13 (באנגלית)
- ^ ליאם דולן, Nintendo Allegedly Cancelled Localisation Of Mother 3 Due To Its Controversial Aspects, Nintendo Life, 2019-02-12 (באנגלית)
- ^ פול טמבורו, Rumor: Nintendo canceled Mother 3 localization due to controversial themes, GameRevolution, 2019-02-11 (באנגלית)
- ^ כריס סקוליון, Mother 3 has been added to Switch Online’s GBA catalogue in Japan, VGC, 2024-02-21 (באנגלית בריטית)
- ^ Mother 3 Fan Translation Completed, Kotaku, 2008-10-17 (באנגלית)
- ^ פרנק קארון, Remember Earthbound? Play the sequel now, in English, Ars Technica, 2008-10-20 (באנגלית)
- ^ פרנק קארון, Mama's boys: the epic story of the Mother 3 fan translation, Ars Technica, 2008-10-28 (באנגלית)
- ^ אנופ גנטאייט, No More Mother, IGN, 2006-05-03 (באנגלית)