יקום בדיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יקום בדיוניאנגלית: Fictional Universe; יכול להיקרא גם "ממלכה בדיונית") הוא רקע בדיוני עקבי הכולל אלמנטים השונים מהעולם האמיתי. כמו כן, קיימת חפיפה משמעותית בין היקום הבדיוני למונחים כמו יקום מקביל, היסטוריה חלופית וקרוס-אובר.

היקום הבדיוני יכול גם להיות בלתי ניתן להבחנה - כאשר הוא מכיל ערים, ארצות ואפילו כוכבי לכת בדויים - למעט קיומן של דמויות מומצאות וכן אירועים המתרחשים ביצירה הבדיונית. בין היקום הבדיוני לעולם האמיתי יכולות להיות נקודות דמיון מעטות אם בכלל, עם עקרונות בסיסיים של זמן וחלל פרי דמיון היוצר, שסותרים עובדות ידועות אודות העולם האמיתי וההיסטוריה שלו, או שמכילים אלמנטים בדיוניים ופנטסטיים כקסם ומסע מעל למהירות האור.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שמייחד יקום בדיוני מרקע רגיל הינה רמת הפירוט והעקביות שבה. ליקום בדיוני קיימת המשכיות בנויה מראש והגיון פנימי שחייבים לדבוק בהם למשך כל היצירה או למשך כמה יצירות נפרדות. כך למשל, ספרים רבים מתרחשים בלונדון בעת התקופה הוויקטוריאנית בצורה שאינה עקבית, אך כל סיפוריו של שרלוק הולמס מתרחשים באותה לונדון הוויקטוריאנית. יתר על כן, היצירות הרבות שפורסמו על עלילותיו של שרלוק הולמס בקולנוע ובטלוויזיה מתקיימות בהמשכיות נפרדת משלהן, ואינן מתרחשות באותו יקום בדיוני.

ההיסטוריה והגאוגרפיה של היקום הבדיוני מוגדרים היטב, ולרוב מצורפות ליצירות הנ"ל מפות וקווי זמן. ייתכן ואפילו שפות יומצאו יש מאין. כאשר מספר יצירות נכתבות והן כוללות את אותו יקום בדיוני, יש הקפדה יתירה על שמירת העובדות הקיימות ושהמבנה הקאנוני אינו סוטה מהדרך שהותוותה ביצירה המקורית. דוגמה מפורסמת ליקום בדיוני מתוארת בלגנדריום של ג'ון רונלד רעואל טולקין, היקום הדמיוני מהווה את הרקע לעלילות שר הטבעות והסילמריליון. טולקין יצר קודם לעולם עצמו את השפה, שלדבריו הייתה "בלשנית בעיקרה מתוך השראה ונועדה כדי לספק את ההיסטוריה הנחוצה לשפות העלפים"[1] בהמשך פירט לגבי המיתולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה, התרבות ושלל היצורים המאכלסים את אותו עולם.

כמעט כל סדרת טלוויזיה או חוברת קומיקס בדיונית מצליחה מפתחת יקום בדיוני משלה כדי לשמור על עקביות בפרקיה/חוברותיה, דוגמת יקום DC ויקום מארוול. כותבי הסדרה חייבים לפעול לפי תסריט, שהופך עד מהרה לציר הקאנוני של הסדרה. לעתים קרובות, כאשר סדרה נעשית למורכבת מדי או שאינה עקבית יותר (במקרה של כותבים רבים מדי), המפיקים או המפרסמים יציגו המשכיות משוכתבת (Retcon, ‏Retroactive Continuity) כדי שמהדורות עתידיות יהיו נוחות לכתיבה ועקביות יותר. הדבר יוצר יקום חלופי עליו יוכלו לכתוב כותבים עתידיים.

סדר גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של תומאס מור "אוטופיה" הוא אחת הדוגמאות המוקדמות לעולם בדיוני ענף, המורכב מחוקים משלו. יקומים בדיוניים מאוחרים יותר הם בסדר גודל גלובלי יותר, כמו סיפורי קונאן הברברי של רוברט אי. הווארד, וכמה בסדר גודל גלקטי או בין-גלקטי, כמו סרטי מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס וסדרת ספרי העדשאי של אדוארד אלמר סמית'.

יקום בדיוני ישייך עצמו לעתים ליקומים נוספים, באמצעות כלי עלילתי כחלומות, מסע בזמן או יקומים מקבילים. סדרה זו של יקומים משויכים נקראת "מולטי-יקום", והיא קיימת בספרות המדע בדיוני מאז אמצע המאה ה-20. פרק העונה השנייה של מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית "Mirror, Mirror" הציג את קיומו של יקום המראה, שבו תכונותיו של צוות האנטרפרייז היו אלימות. סרט הקולנוע סטארטרק משנת 2009 יצר מציאות חלופית ששיחררה את זיכיון מסע בין כוכבים מבעיות המשכיות שונות. אירוע המשבר בעולמות האינסופיים מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 של חברת DC Comics הביא להשמדתם של מספר רב של יקומים מקבילים, ותוך כך יצר המשכיות חדשה ומשוכתבת לגיבורי-העל השונים של החברה.

תבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקום בדיוני יכול להתקיים כסדרת ספרים וסיפור בהמשכים וכן כיצירה בודדת - כמו ביצירתו של ג'ורג' אורוול "1984", או "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי. ברוב היקומים הבדיוניים שבקנה מידה קטן, מספר אלמנטים כלליים ואירועים מתאימים להמשכיות מאורגנת וקבועה. אולם, במקרה של יקומים בדיוניים המשוכתבים בידי מספר סופרים, עורכים או מפיקים, המשכיות זו יכולה להינתק, שבמקרה או שלא במקרה. עקב השימוש שבהמשכיות משוכתבת, חברי פנדום למיניהם יוצרים קאנון משלהם כדי לתקן עוויתות בהמשכיות שנגרמות מכך, וחלקם אף מתקבל ונהפך לקאנון רשמי. תוספות אחרות ליקום בדיוני (כמו למשל של ספרות חובבים, פסטיש ופרודיה) אינן מוחשבות כחלק קאנוני אלא אם הן מאושרות על ידי מחבר היצירה.

שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקומים משותפים מתאפשרים כאשר יקום בדיוני זוכה להצלחה מסחרית ומשיג תשומת לב ממדיות אחרות. כך למשל, הצלחתו הרבה של סרט קולנוע תשיג את תשומת לבם של מחברי ספרים, אשר יבקשו לכתוב סיפורים המבוססים על הסרט. לפי חוקי ארצות הברית, המחזיק בזכויות היוצרים מחזיק בשליטה על כל יצירה נגזרת נוספת, כולל את אלה הנכתבות על ידי סופרים אחרים.

כך למשל, דמות גיבור העל סופרמן הייתה כה פופולרית, עד אשר הובילה למעל 30 תסכיתי רדיו, סרטים וסדרות טלוויזיה, נוסף על מספר דומה של משחקי מחשב, ספרים ושירים. כך גם במקרה של זיכיונות מסע בין כוכבים ומלחמת הכוכבים, שאחראים למגוון רחב של ספרים ומשחקי מחשב העוסקים בנושא העלילתי אך שאינו קאנוני.

יקומים בדיוניים משותפים לעתים על ידי מספר סופרי פרוזה, כאשר לכל סופר ניתן סטטוס קאנוני שווה. לדוגמה, ליקום המוכר של לארי ניבן יש טווח של כ-135 שנים בהם ניבן הרשה לסופרים אחרים לתאר בפרוטרוט את מלחמות האדם וגזע הקזינטי. יקומים בדיוניים אחרים, כמו יצירת ההיסטוריה החלופית "טבעת האש" של ההיסטוריון והמחבר אריק פלינט, הביאו ליצירת אנתולוגיית סיפורים קצרים קאנונית בידי מעריצים ובאישורו של המחבר[2].

יקומים אחרים נוצרים בידי אחד או מספר סופרים למטרת שימוש שאינו קאנוני על ידי אחרים, כמו למשל משחקים ובעיקר משחקי תפקידים ומשחקי מחשב למיניהם. הרקעים למשחק התפקידים מבוכים ודרקונים נקראים עולם מערכה, מונח ששגור כעת במשחקים נוספים. עולמות וירטואלים הם עולמות בדיוניים בהם משחקי מחשב מקוונים מתרחשים (כמו משחקי תפקידים המוניים ברשת). קרוס-אובר בדיוני מתרחש כאשר שתיים או יותר מהדמויות, הסדרות או היקומים נפגשים. קרוס-אוברים מעין אלה אינם נחשבים לרוב כקאנוניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך ההקדמה לשר הטבעות
  2. ^ Flint, Eric and various others. Grantville Gazette III. Thomas Kidd (cover art). Baen Books. pp. 311–313. ISBN 978-1-4165-0941-7, ISBN 1-4165-0941-0