תותח מסילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Railgun)
Warfare current.svg
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.
Naval Surface Warfare Center מבצע ירי מבחן. ינואר 2008[1]

תותח מסילה הוא תותח אלקטרומגנטי לשיגור קליעים המבוסס על עקרונות דומים לאלה של מנוע הומו-פולרי. התותח משתמש בזוג מוליכים מקבילים, על מסילות, אשר לאורכם מואצת יחידת הזזה על ידי השפעות אלקטרומגנטיות של זרם הזורם במורד מסילה אחת, לתוך היחידה, וחוזר חזרה לאורך המסילה השנייה.[2]

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך להאיץ את הפגזים בתוך הקנה היא באמצעות שדה אלקטרומגנטי רב-עוצמה, במקום תגובה כימית הקיימת בתותח רגיל. הרעיון אינו חדש – לפני כ-100 שנה נרשם פטנט על המצאה כזו. גם חיל האוויר הגרמני ניסה לפתח נשק כזה במהלך מלחמת העולם השנייה, אך בלי הצלחה.

את הכוח שמנצל התותח אפשר לחשב בעזרת משוואת כוח לורנץ, הקובעת כמה כוח מופעל על מטען חשמלי בנוכחות שדה מגנטי. כאשר משתמשים בתחמושת העשויה מחומר מוליך (כגון ברזל), התחמושת מושפעת בקלות משדות מגנטיים. התותח מייצר שדה מגנטי משתנה, המפעיל כוח על הפגז בכיוון הירי. כדי ליצור שדה מגנטי רב-עוצמה, מעבירים זרם חשמלי דרך שתי מסילות שביניהן נמצא הפגז. חוק ביו-סבר קובע כי זרם חשמלי יוצר סביבו שדה מגנטי. תכנון נכון של המסילות יכול ליצור שדה מגנטי מכוון, שיפעל על הפגז רק בכיוון הירי. הכוחות אלקטרומגנטיים המקנים לקליע אנרגיה קינטית גבוהה מאוד תותח מסלה אין הגבלה על מהירות הלוע של הפגז, בעוד שבנשק המופעל על ידי חומר נפץ לא ניתן להשיג בקלות מהירות לוע של יותר מ-2 ק"מ בשנייה.[3]

החסרון העיקרי של כלי נשק כאלה הוא צריכת החשמל העצומה. התותח שצורך 25 מגה-ואט, הפעלתו דרושת תחנת כוח צמודה. לשם השוואה, תחנת הכוח הפנימית של בתי הזיקוק בחיפה מגיעה לתפוקה של כ-50 מגה-וואט. לעומת זאת, יש לו גם יתרונות רבים. מלבד הספקת החשמל הנדרשת, הטווח של תותחים אלה גדול מאוד, כ-200 ק"מ, פי ארבעה בערך מטווח התותחים הקיימים. בזכות הטווח העצום, התותח מיועד בעיקר להתקנה על אניות. עוד יתרון של התותח החדש הוא מחירם הנמוך של הפגזים, בהשוואה לטילים שהוא אמור להחליף.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח ניסוי אמריקאי

דגמים בקנה מידה מלא נבנו ונורו, כולל אקדח אנרגיה קינטית של 90 מ"מ של 9 מגה-ג'אול שפותח על ידי DARPA האמריקאית. בעיות בלאי מסילה ומבודדים עדיין צריכות להיפתר לפני שתותחי מסילה יכולים להתחיל להחליף את הנשק הקונבנציונלי. ככל הנראה המערכת הישנה ביותר שהצליחה בעקביות עם מעט בלאי נבנתה על ידי סוכנות המחקר הביטחוני של בריטניה. מערכת זו הוקמה בשנת 1993 ופעלה למעלה מ-10 שנים.

יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הטכנולוגי הצבאי של יוגוסלבי פיתח, במסגרת פרויקט בשם EDO-0, תותח מסילה עם אנרגיה קינטית של 7 קילו-ג'יי, בשנת 1985. בשנת 1987 נוצר יורש, פרויקט EDO-1, שעשה שימוש בקליע במסה של 0.7 ק"ג. והשיג מהירויות של 3,000 מ"ש, ועם מסה של 1.1 ק"ג הגיע למהירויות של 2,400 מ"ש. הוא השתמש באורך מסלול של 0.7 מ'. לטענת העובדים עליו,

הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין היא כעת אחת השחקניות הגדולות במשגרים אלקטרומגנטיים; בשנת 2012 הוא אירח את הסימפוזיון הבינלאומי ה-16 על טכנולוגיית השקה אלקטרומגנטית (EML 2012) בבייג'ינג. צילומי לוויין בסוף 2010 העלו כי נערכו ניסויים במטווח שריון וארטילריה ליד באוטו, באזור האוטונומי הפנימי של מונגוליה.

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא ארצות הברית הביע עניין במחקר בטכנולוגיית רובים חשמליים לאורך סוף המאה ה-20, מכיוון שתותחים אלקטרומגנטיים אינם דורשים חומרי הנעה כדי לירות ירייה כפי שעושות מערכות תותחים קונבנציונליות, מה שמגדיל באופן משמעותי את בטיחות הצוות ומפחית את העלויות הלוגיסטיות, כמו גם לספק טווח גדול יותר. בנוסף, מערכות תותחי מסילה הוכיחו כי הן עשויות לספק מהירות גבוהה יותר של קליעים, מה שיגדיל את הדיוק עבור הגנה נגד טנקים, ארטילריה ואוויר על ידי הקטנת הזמן שלוקח לקליע להגיע ליעדו. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, כחלק מפרויקט מלחמת הכוכבים, צבא ארצות הברית הקדיש יותר מ-150 מיליון דולר לחקר תותחים חשמליים.[5] באוניברסיטת טקסס באוסטיןהמרכז לאלקטרומכניקה, פותחו תותחי מסילה צבאיים המסוגלים לספק כדורים חודרי שריון טונגסטן עם אנרגיות קינטיות של תשעה מגה ג'אול.[6]

חברות פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאום שנשא בכנס השנתי של בלוג הטכנולוגיה הנחשב AllThingdD שנערך בשנת 2013 תיאר אילון מאסק את הייפרלופ בתור "שילוב של מטוס קונקורד, תותח מסילה ושולחן משחק הוקי אוויר".

הודוהודו הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2017, ארגון המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו ביצע ניסוי מוצלח של תותח אלקטרומגנטי עם קדח מרובע של 12 מ"מ. מתוכננות לערוך בדיקות של גרסת 30 מ"מ. הודו שואפת לירות קליע של קילוגרם אחד במהירות של יותר מ-2,000 מטר לשנייה באמצעות בנק קבלים של 10 מגה-ג'אול. רובים אלקטרומגנטיים ונשק אנרגיה מכוון הם בין המערכות שהצי ההודי שואף לרכוש בתוכנית המודרניזציה שלו עד 2030.

יפןיפן יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד ההגנה של יפן מכניס משאבי מחקר ופיתוח רציניים לתותחי מסילה, נשק מדע בדיוני שעד כה יורה קליעים מהר מאוד, רחוק מאוד ובקצב גבוה תוך שימוש בכוח אלקטרומגנטי ולא באבק שריפה. כ-6.5 מיליארד ין (בסביבות 56 מיליון דולר) הוקצו לפרויקט תותח מסילה בהצעת התקציב התקציבית הראשונית של הממשלה לשנת 2022. למנעת שיפן תצליח להפוך את הנשק לחלק מההגנה האווירית שלה כשסין וצפון קוריאה מפתחות נשק היפרסוני.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תותח מסילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fletcher, Seth (2013-06-05). "Navy Tests 32-Megajoule Railgun |". Popular Science. נבדק ב-2013-06-16.
  2. ^ Rashleigh, C. S.; Marshall, R. A. (באפריל 1978). "Electromagnetic Acceleration of Macroparticles to High Velocities". J. Appl. Phys. 49 (4): 2540. doi:10.1063/1.325107. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ פופיולר סיינס/מערכות לחימה – הדור הבא. חלק I, הידען, ‏2005-05-29
  4. ^ תותח חשמלי במקום טילים, תותח חשמלי במקום טילים, ‏2016-06-12
  5. ^ ynet (2015-02-06). "המהירות הורגת: זהו נשק העתיד של ארה"ב". Ynet. נבדק ב-2022-03-26.
  6. ^ תותח מסילה אלקטרומגנטי נשק העתיד של חיל הים האמריקאי עם ווידאו חדש - חדשות רוטר, Rotter.net
  7. ^ "Japan developing railguns as neighbors test hypersonic missiles". Mainichi Daily News (באנגלית). 2022-01-05. נבדק ב-2022-03-27.
T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.