Stand Up (אלבום)

Stand Up

אלבום אולפן מאת ג'ת'רו טאל
יצא לאור	25 ביולי 1969
הוקלט	17 באפריל – 21 במאי 1969
סוגה	רוק מתקדם רוק אנד רול רוק כבד מוזיקה אתנית
שפה	אנגלית
אורך	37:48
חברת תקליטים	Island Records (בריטניה)
הפקה	טרי אליס ואיאן אנדרסון
כרונולוגיית אלבומים של ג'ת'רו טאל This Was (1968) Stand Up (1969) Benefit (1970)
סינגלים מ-Stand Up "Living in the Past" תאריך יציאה: 24 באפריל 1969 "Driving Song" תאריך יציאה: 24 באפריל 1969 "Bourée" תאריך יציאה: ספטמבר 1969 "Fat Man" תאריך יציאה: ספטמבר 1969

Stand Up (בתרגום חופשי לעברית: עמוד זקוף) הוא אלבומה השני של להקת הרוק הבריטית ג'ת'רו טאל, שיצא בשנת 1969. האלבום נחשב ליצירה ייחודית ופורצת דרך בזכות השילוב בין רוק מתקדם, פרוגרסיב רוק וסגנונות מוזיקליים נוספים. הוא זכה להצלחה רבה עם יציאתו, וכולל שירים שממשיכים להיות מושמעים עד היום, בהם "Bouree", עיבוד ליצירה מאת יוהאן סבסטיאן באך המשלב בין מוזיקה קלאסית לרוקנרול, וכן השיר "Nothing Is Easy", שיצא גם כסינגל והפך ללהיט.

הקלטות

הלהקה החלה את הקלטות האלבום ב־17 באפריל 1969 עם השיר "יום חדש אתמול" (New Day Yesterday). ב־21 באפריל הוקלטו השירים "בחזרה למשפחה" (Back to the Family) ו"איש שמן" (Fat Man), ולמחרת, 22 באפריל, הוקלט "ג'פרי הולך לכיכר לסטר" (Jeffrey Goes to Leicester Square). ב־23 באפריל הוקלטו "שום דבר לא קל" (Nothing Is Easy) ו"בּוּרֶה" (Bourée), וב־24 באפריל הוקלט "מוקדם בבוקר" (Early in the Morning). השיר "סיבות להמתנה" (Reasons for Waiting) הוקלט ב־26 באפריל. ב־1 במאי הוקלטו "לאלף אמהות" (For a Thousand Mothers), "פעם ידענו" (We Used to Know) ו"שחק בזמן" (Play in Time). לבסוף, לאחר כחודש של עבודת הקלטה אינטנסיבית, הוקלט "התבונן בשמש" (Look Into the Sun) ב־21 במאי.

כל השירים הוקלטו באולפני מורגן שבצפון לונדון, למעט "Bourée", שהוקלט באולפני אולימפיק בדרום לונדון, מאחר שאולפני מורגן היו תפוסים ב־24 באפריל.

שגרת העבודה הייתה קבועה למדי: חברי הלהקה הגיעו לאולפן בסביבות השעה 9 בבוקר, עבדו על שיר אחד או שניים, וסיימו את יום ההקלטות בשעה ארבע או חמש אחר הצהריים. המפיק המוזיקלי אנדי ג׳ונס התנסה במספר טכניקות חדשניות; כך למשל, בשיר "יום חדש אתמול" יצר אפקט גיטרה “מתערבל” באמצעות שינוי במרחב הסטריאופוני, על ידי סיבוב מיקרופון מדגם Neumann U67 במעגלים רחבים סביב האולפן.

השיר "Bourée" התגלה כמאתגר במיוחד. אנדרסון ושאר חברי הלהקה לא היו מרוצים מההקלטות הראשוניות של הקטע האינסטרומנטלי, והגרסה הסופית גובשה רק לאחר מספר ניסיונות ועריכות, כולל הוספת ערוצים נוספים על ידי אנדרסון. ניתן להבחין גם בהבדל בצליל התופים בשיר זה לעומת שאר האלבום; הסיבה לכך היא שמערכת התופים כוונה באולפני אולימפיק באופן שונה מזה שבאולפני מורגן.

איאן אנדרסון, זמר וחלילן הלהקה, בשנת 1971

מוזיקה באלבום

המוזיקה באלבום נחשבת לפורצת דרך בתחומה. על אף שמדובר באלבומה השני בלבד, הלהקה כבר הפגינה התפתחות סגנונית משמעותית והתבלטה בכיוונים מוזיקליים שונים מאלו של להקות רוק אחרות באותה תקופה. סגנון הנגינה הייחודי של האלבום בלט במיוחד בסצנה המוזיקלית הבריטית, אך גם בזירה הבינלאומית.

מרבית השירים משלבים בין רוק קלאסי לבין מגוון השפעות מוזיקליות, בהן מוזיקה מזרחית, מוזיקה קלאסית ומוזיקה לטינית, לצד תת־סוגות כמו רוק מתקדם ורוק בלוז.^{[דרוש מקור]} היצירות, שנכתבו ברובן על ידי סולן הלהקה איאן אנדרסון, שהוא זמר, חלילן, קלידן וגיטריסט, מתאפיינות במורכבות מלודית, במעברים חדים בין מקצבים ובמבנים לא שגרתיים. חברי הלהקה אף ציינו כי הדגש באלבום מושם על הנגינה הקבוצתית, ולא על קולו של אנדרסון בלבד, וכי למעשה "אין כלי מוביל" בלהקה.^{[דרוש מקור]}

שירתו של אנדרסון משתלבת באופן הדוק בהרמוניות של שאר הנגנים, ולעיתים נדמה כי היא נטמעת בתוך המרקם המוזיקלי הכולל. אף מילות השירים מותאמות מבחינה משקלית והרמונית לליווי האינסטרומנטלי, כך שהקול האנושי מתפקד ככלי נוסף במארג הצלילי.

גם טכניקות הנגינה והשימוש בכלים חורגים מן המקובל באלבומי התקופה. בולט במיוחד השימוש בחליל צד, הכלי המרכזי של אנדרסון, לדבריו, שאינו שכיח במוזיקת הרוק בכלל וברוק המתקדם בפרט. באלבום ניתן לשמוע קטעי סולו חליל הארוכים לעיתים מסולואי הגיטרה (כגון ב"יום חדש אתמול"), לצד קטעים אינסטרומנטליים מובהקים שבהם החליל, הגיטרה או שניהם תופסים את המרכז, בעוד השירה נדחקת לשוליים או נעדרת לחלוטין (כגון ב"נועדנו לדעת").

גם תפקיד התופים, המבוצע על ידי קלייב בנקר, משתלב במגמה הרחבה שאפיינה את מתופפי הרוק והבלוז בשנות השישים והשבעים. בתקופה זו הלך והתחזק מעמדם של התופים ככלי דומיננטי, תהליך שהחל בין היתר עם ג׳ינג׳ר בייקר מלהקת קרים ונמשך אצל מתופפים בולטים כמו ג'ון בונהם מלהקת לד זפלין ואיאן פייס מדיפ פרפל. מגמה זו הובילה מתופפים רבים לפרוץ את גבולות הליווי הקצבי הפשוט ולהפוך לשותפים מרכזיים ביצירה המוזיקלית. בהתאם לכך, גם באלבום זה התופים ממלאים תפקיד חיוני ודינמי, עם שימוש עשיר במקצבים משתנים ובהדגשה של תופי ה"טאם־טאם".

בראיון משנת 2009 אמר אנדרסון כי הוא סבור שהשיר של להקת האיגלס, "Hotel California", הושפע מן השיר "נועדנו לדעת", המתאפיין ברובו בסולו גיטרה ממושך ודומיננטי. לדבריו, ייתכן שהדמיון בהרמוניה נובע מהשפעה בלתי מודעת, והוא הביע שביעות רצון ואף מחמאה כלפי התוצאה. בהמשך הוסיף כי השימוש של האיגלס באותם אקורדים הוליד שיר "טוב בהרבה", וכי אין לראות בכך גנבה מוזיקלית.

עטיפת האלבום

עיצוב עטיפת האלבום החל במהלך ביקור בניו הייבן שבקונטיקט, בעת סיבוב ההופעות של הלהקה בסוף פברואר 1969. ביוזמת המפיק טרי אליס, פגשה הלהקה את אמן העץ ג׳יימס גרשו , שהציע ליצור חיתוך עץ של חברי הלהקה לשימוש כעטיפת האלבום. לאחר שהציג מספר סקיצות, נבחר אחד מעיצוביו. עטיפת האלבום כללה חיתוך עץ שעיצב גרשו, והמהדורה המקורית נפתחה כספר פופ-אפ, כך שדמויות חברי הלהקה בלטו החוצה עם פתיחת העטיפה, לצד שם האלבום. העיצוב זכה להכרה רחבה, והאלבום אף קיבל את פרס New Musical Express לעטיפת האלבום הטובה ביותר לשנת 1969. עם זאת, בשל מגבלות תקציב, מנגנון הפופ־אפ לא נכלל בהוצאה המחודשת משנת 1973, והעטיפה נותרה בגרסה שטוחה בלבד.

נושא האלבום

אף שאין מדובר באלבום קונספט, ניתן לזהות בו קווים נושאיים עקביים, במיוחד סביב יחסיו של אנדרסון עם הוריו, הבולטים בשירים "בחזרה למשפחה" ו"לאלף אמהות". לצד זאת מופיעה גם כתיבה תצפיתית, למשל ב"איש שמן" וב"ג'פרי הולך לכיכר לסטר". השיר "נועדנו לדעת" משקף את השנים שקדמו להצלחת הלהקה, תוך התייחסות לחיים הקשים של אנדרסון והבסיסט גלן קורניק בראשית דרכם. הוא מתאר מצוקות כלכליות ופיזיות, ובאופן עקיף גם מתחים הקשורים לרקע המשפחתי. השיר "בחזרה למשפחה", אף שהוא נושא אופי הומוריסטי למחצה, מציג רובד ביקורתי יותר: אנדרסון, המותש מחיי היום־יום, מתכנן נסיעה לפרברים כדי להתרחק מהעיר ומהשגרה התובענית. אולם עם שובו לבית הוריו הוא נתקל ביחס קר מצד המשפחה, הוריו אינם מקבלים אותו באהדה, ואחותו לועגת למראהו. כך, למרות הלחן הקליל, השיר ניתן לקריאה כביטוי של תסכול וביקורת כלפי התא המשפחתי.

ביקורות ודירוגים

ביקורות ממגיזינים/אתרים
ציוני ביקורות
מקור	ציון
AllMusic	3.5/5
The Village Voice	3/5
PopMatters	4/5
Record Collector	4/5
Rolling Stone	4/5
The Daily Vault	5/5
Sea of Tranquility	4.5/5
Encyclopedia of Popular Music	5/5

עם יציאתו התקבל האלבום בביקורות מעורבות, אולם ביקורות מאוחרות יותר נטו לשבח אותו כיצירה שלמה, ובעיקר את ההפקה והאיכות המוזיקלית.

הסקירה על הרולינג סטון משנת 1969 הייתה חיובית למדי, וקבעה כי באלבום "יש כמות קטנה יחסית של ראנץ', אמיתית לצורה, אבל הוא די נפלא", וגם כי "האלבום לא ממש פאנקי, אלא יצירה מעוצבת בקפידה. [אין שום סטריליות משתמעת] שראוי להאזנה מדוקדקת. בתקופה שרבים מהכוכבים הוותיקים מקרטעים, זה תענוג מיוחד לשמוע קול חדש וחשוב."

בסקירה עכשווית של הרולינג סטונס האלבום קיבל ביקורות חיוביות פחות: המבקר ראה בעטיפה היקרה את החלק "המרשים ביותר" של האלבום וג'תרו טאל כלהקה חיה טובה אך עדיין לא מסוגלת להפיק מהדורה "מעניינת מוזיקלית"^{[דרוש מקור]}.

בסקירת וויליג' וויס, המבקר האמריקני רוברט כריסטגאו חזר על חוסר אהבתו ללהקה, אך שפט את האלבום כ"נאות" בלבד.

סקירת AllMusic הרטרוספקטיבית הייתה חיובית, והמבקר ברוס אדר כתב כי הלהקה "גיבשה את הצליל שלה" עם האלבום, והביאה השפעה של "מוזיקה עממית לאנגלית" במספר שירים, על בסיס בלוז רוק כולל. שון מרפי מעיתון פופ-מאטרס כתב באופן נחרץ יותר שהאלבום היה "מסמך משמעותי ממה שהתברר כרגע חלק חשוב מאוד בהיסטוריה של הרוק ... מסמך שנוצר בחלון אמנותי שנסגר במהירות, בלוז קדם פרוג אבל פוסט-בריטי ו רוק פסיכדלי". הוא שיבח את המוזיקליות של הנגנים והעיר את הדוגמאות הראשונות ל"הליריקן מהמעלה הראשונה" שאנדרסון ייהפך במהרה. "גיוס הגיטריסט מרטין באר" אמר "יצר חבורה רעננה של יצירות מגוונות אך חזקות באופן אחיד".

האלבום נבחר למקום 513 ברשימת 1000 האלבומים הגדולים של כל הזמנים שחיבר קולין לארקין במהדורה השלישית (2000).

דירוגי שיא

סינגלים

‏ ‏‏  Bourée/Fat Man
מדינה	מצעד	מיקום שיא
הולנד	מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים	5

‏ ‏‏  Living in the Past/Driving Song
מדינה	מצעד	מיקום שיא
הממלכה המאוחדת	מצעד הסינגלים הבריטי	3

דיסקוגרפיה

צד א'

מס'	שם	משך
1.	"A New Day Yesterday"	4:10
2.	"Jeffrey Goes to Leicester Square"	2:12
3.	"Bourée"	3:46
4.	"Back to the Family"	3:48
5.	"Look Into the Sun"	4:20

צד ב'

מס'	שם	משך
1.	"Nothing Is Easy"	4:25
2.	"Fat Man"	2:52
3.	"We Used to Know"	4:00
4.	"Reasons for Waiting"	4:05
5.	"For a Thousand Mothers"	4:13

נגינה

• איאן אנדרסון - שירה, חליל, גיטרה אקוסטית, אורגן המונד, פסנתר, מנדולינה, בלאלייקה, אורגן בפה, הפקה
• מרטין לנסלוט באר - גיטרה חשמלית, חליל נוסף
• גלן קורניק - גיטרה בס
• קלייב בנקר - תופים, כלי הקשה

קישורים חיצוניים

• מידע על האלבום Stand Up באתר MusicBrainz
• מידע על האלבום Stand Up באתר AllMusic
• האלבום Stand Up באתר Discogs
• האלבום Stand Up באתר ספוטיפיי
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album at the Jethro Tull Official Website: JethroTull.com
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album at AllMusic
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album review by Bruce Eder, credits & releases at AllMusic.com
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album releases & credits at Discogs.com
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album credits & user reviews at ProgArchives.com
• Jethro Tull - Stand Up (1969) album review by vanderb0b, credits & user reviews at SputnikMusic.com
• Jethro Tull - Stand Up (1969/2001 Remastered Version) album to be listened as stream at Play.Spotify.com