האיגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האיגלס
Eagles.jpg
האיגלס בהופעה, 2008
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 19711982; 19942016
סוגה רוק, קאנטרי
חברת תקליטים אסיילום רקורדס, גפן רקורדס, פולידור רקורדס, קפיטול רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.eagles.com
חברים
דון הנלי
ג'ו וולש
טימותי ב. שמידט
חברים לשעבר
גלן פריי
רנדי מייזנר
ברני לידון
דון פלדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האיגלסאנגלית: The Eagles תרגום מילולי: העיטים, תרגום מוטעה אך נפוץ: הנשרים) הייתה להקת רוק אמריקאית. הלהקה זכתה להצלחה רבה בשנות ה-70.

שניים מאלבומיה, "Their Greatest Hits (1971–1975)" ו-"Hotel California" דורגו בסוף המאה העשרים על ידי ארגון תעשיית המוזיקה של ארצות הברית כשניים מעשרים האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית. כמו כן, האלבום "Hotel California" דורג על ידי מגזין הרולינג סטון במקום ה-37 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים. שיר הנושא של האלבום, "Hotel California", זכה להצלחה רבה. בנוסף, דורגה הלהקה על ידי הרולינג סטון במקום ה-75 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בשנת 1971 בלוס אנג'לס, כאשר לינדה רונסטאדט נפרדה מלהקת הליווי שלה בה היו חברים דון הנלי וגלן פריי. אל השניים הצטרפו רנדי מייזנר וברני לידון, ויחד הקימו ארבעתם את הלהקה. הלהקה חתמה חוזה עם אסיילם רקורדז של דייוויד גפן.

אלבומה הראשון, "The Eagles", הוקלט בלונדון ויצא לאור בשנת 1972. האלבום זכה להצלחה מרובה והניב שני להיטים: "Take It Easy" ו-"Witchy Woman".

לאחר ההצלחה חברי הלהקה החלו לעבוד על האלבום הבא, אשר יצא בשנת 1973 תחת השם "Desperado". האלבום, אשר עסק כולו בתרבות המערבונים, הצליח במכירות אך זכה לביקורות פחות טובות מקודמו.

האלבום השלישי של הלהקה יצא בשנת 1974 ונקרא "On The Border". האלבום התאפיין בדגש חזק יותר על פן הרוק בשירים. גם אלבום זה היה הצלחה והניב את הלהיט "Best Of My Love". במהלך העבודה על האלבום צירפה הלהקה את הגיטריסט דון פלדר.

בשנת 1975 הוציאו חברי הלהקה את אלבומם הרביעי, "One Of These Nights", אשר זכה אף הוא להצלחה רבה. קטע אינסטרומנטלי שנכלל באלבום, "Journey of the Sorcerer", התפרסם כמנגינת הנושא של תסכית הרדיו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שהוביל לסדרת הספרים באותו שם. בשנה זו פרש לידון מהלהקה והחליף אותו ג'ו וולש.

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את אלבום האוסף "Their Greatest Hits (1971–1975)" אשר זכה להצלחה רבה כאשר היקף מכירותיו עומד על כ-42 מיליון עותקים,[2] והוא נחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה.

לקראת סוף שנת 1976 הלהקה הוציאה את אלבומה החדש "Hotel California". האלבום זכה אף הוא להצלחה רבה, במיוחד בזכות השיר "Hotel California" אשר מתאר את התייחסותם הביקורתית של חברי הלהקה לחיי הבוהמה בלוס אנג'לס.

בשנת 1978 עזב מייזנר את הלהקה בעקבות מחלוקת עם חבריו. במקומו של מייזנר הגיע טימותי שמידט.

אלבומה הבא של האיגלס, "The Long Run", יצא בשנת 1979 וזכה להצלחה נמוכה יחסית לאלבומים הקודמים של הלהקה.

בשנת 1980 שחררה הלהקה את אלבום ההופעה החיה "Eagles Live", שהוקלט במהלך סיבוב הופעות של הלהקה.

הלהקה התפרקה בשנת 1982. במהלך השנים בהן חברי הלהקה לא היו ביחד ניסו רוב חברי הלהקה לפתוח בקרירת סולו ואף זכו למספר הצלחות.

בשנת 1994 התאחדה הלהקה כדי להופיע ב-MTV. האיחוד שהיה אמור להיות חד פעמי גרר אחריו סיבוב הופעות שלם שהסתיים בשנת 1996 והותיר אחריו אלבום חדש בשם "Hell Freezes Over". ב-1998, בעקבות כניסת הלהקה להיכל התהילה של הרוק נ' רול, החליטו חברי הלהקה להתאחד בשנית.

ב-2007, הוציאה לאור הלהקה את "Long Road Out of Eden", אלבום האולפן הראשון מזה 28 שנים.

ב-2016 הלהקה התפרקה.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב הנוכחי
חברים לשעבר

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]