V/H/S

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
V/H/S
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי אדם וינגרד (אנ') (סיפור המסגרת)
דייוויד ברוקנר (אנ') (ליל החובבים)
טי ווסט (אנ') (ירח דבש שני)
גלן מקוויד (אנ') (יום שלישי ה-17)
ג'ו סוונברג (אנ') (הדבר המחליא שקרה לאמילי כשהיא הייתה צעירה)
הופק בידי סיימון ברנט (אנ') (סיפור המסגרת, הדבר המחליא שקרה לאמילי כשהיא הייתה צעירה)
גרי בינקוו
בראד מיסקה (אנ')
רוקסן בנג'מין (אנ')
תסריט סיימון ברנט (אנ') (סיפור המסגרת)
דייוויד ברוקנר (אנ') (ליל החובבים)
ניקולאס טקוסקי
טי ווסט (אנ') (ירח דבש שני)
גלן מקוויד (אנ') (יום שלישי ה-17)
מאט בנטינלי-אולפין (אנ')
טיילר ג'ילט (אנ')
ג'סטין מרטינז (אנ')
צ'אד וילהלה (אנ') (31/10/98)
עריכה דייוויד ברוקנר (אנ')
גלן מקוויד (אנ')
טי ווסט (אנ')
סיימון ברנט (אנ')
מאט בנטינלי-אולפין (אנ')
טיילר ג'ילט (אנ')
שחקנים ראשיים אדם וינגרד
האנה פיירמן
Joe Swanberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה לוקאס קלייד
צילום אדם וינגרד (אנ')
גלן מקוויד (אנ')
Radio Silence (אנ')
טי ווסט (אנ')
ויקטוריה קיי. וורן
אנדרו דרוז פלמרו (אנ')
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה Bloody Disgusting (אנ')
The Collective (אנ')
חברה מפיצה Magnet Releasing (אנ')
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה 22 בינואר 2012 (פסטיבל סרטי "סאנדנס" 2012 (אנ'))
5 באוקטובר 2012 (הממלכה המאוחדת)
משך הקרנה 116 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אימה
Found Footage
סרט אנתולוגי
תקציב $242,000
הכנסות $1,900,000
הכנסות באתר מוג'ו vhs
סרט הבא V/H/S/2
www.magnetreleasing.com/vhs
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

V/H/S הוא סרט אימה ו-Found Footage אונתולוגי אמריקאי משנת 2012 והראשון בסדרת סרטי "V/H/S" (אנ') שנוצרה על ידי בראד מיסקה (אנ'),[1] וחברת המולטימדיה "Bloody Disgusting (אנ')". הסרט הופק על ידי מישקה עצמו ועל ידי רוקסן בנג'מין (אנ').[2] הסרט מורכב ממספר סרטי אימה קצרים שנוצרו על ידי אדם וינגרד (אנ'), דייוויד ברוקנר (אנ'), טי ווסט (אנ'), גלן מקוויד (אנ'), ג'ו סוונברג (אנ') וקבוצת הקולנוענים "Radio Silence (אנ')".[3]

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס בינואר 2012,[4] ולאחר מכן שוחרר בשירותי וידאו על פי דרישה ב-31 באוגוסט 2012. הסרט הוקרן בהקרנה מצומצמת בארצות הברית ב-5 באוקטובר 2012 ובממלכה המאוחדת ב-18 בינואר 2013.

לסרט יצאו חמישה סרטי המשך: V/H/S/2, V/H/S: Viral, V/H/S/94, V/H/S/99 ושני סרטי ספין אוף: Siren ו-Kids vs. Aliens (אנ'). כמו כן, יצאה מיני סדרה שהורכבה מסרטונים קצרים ברשת הסנאפצ'ט בשם "V/H/S: Video Horror Shorts".[5]

יצירת הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון ל-IndieWire, מיסקה סיפר שהרעיון לפרויקט הגיע בעקבות שיתופי פעולה מוצלחים שחברת Bloody Disgusting עשתה בעבר עם קולנוענים:

""כדי ליצור את V/H/S, רצינו לשתף פעולה עם אנשים שכבר עבדו עם Bloody Disgusting - קבוצה של קולנוענים שאפשר לסמוך עליהם. הם הציגו בפנינו את הרעיונות שלהם ולאחר מכן הגישו לנו תסריטים. פשוט השבנו להם "אם אתם אוהבים את זה, לכו על זה". בקשר לסיפור המסגרת, זה היה משהו שדיברנו עליו כבר מההתחלה. בסרטים אחרים, סיפור המסגרת נועד להיווצר רק בסוף כדי "למלא חורים" בין הסרטים הקצרים השונים, ככה שמבחינתנו, כל התהליך בוצע במהופך: סיפור המסגרת היה קיים מההתחלה ופשוט חשבנו "איזה סרט קצר כדאי לשים פה? מה יכול להתאים?". זה היה מעין פרויקט חי, סרט חי אם תרצו".

For "V/H/S", we went to people that I have a relationship with via Bloody Disgusting — a group of trusted filmmakers who we thought would want to take part in this. They pitched us their ideas, then came to us with treatments and scripts. It was like, "If you like this, go do your thing." In terms of the movie itself getting green lit — the storyline that runs through the whole movie was something that we had originally discussed. So we just went with the decided upon streamlined story and just let the filmmakers go do their thing. Which is kind of a reverse of how you're supposed to do a movie like this. You're supposed to do that last. It became a 'fill-in-the-hole' type project. What can we put here? What can we put there? You know, what would amp it up here? So it was a living project. A living film if you will.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא סרט אנתולוגי שמורכב ממספר של סרטים קצרים, וביניהם מוצג סיפור המסגרת, שבעצמו מתפקד כסרט אימה קצר. כל סרט קצר צולם בטכניקת Found Footage ומוצג בסיפור המסגרת דרך קלטות וידאו שנמצאות בחדר (ומכאן שם הסרט).

קלטת מספר 56 / סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור המסגרת עוסק בקבוצת פורצים שמתעדים את עבודתם בעזרת מצלמת וידאו. הצילומים מציגים את הקבוצה שוברת קירות, מנפצת חלונות ותוקפת אישה בחניון. מקור אנונימי יוצר קשר עם הקבוצה ומציע להם סכום כסף נאה במידה והקבוצה תצליח לפרוץ לבית ולקחת משם קלטת וידאו ספציפית. הקבוצה מסכימה ומתכננת להשתמש בכסף כדי להגדיל את פעילותם.

לאחר שנכנסו לבית, החבורה מוצאת את גופתו של איש זקן יושב למול מספר מסכי טלוויזיה המציגים "רעש לבן". בזמן שהקבוצה חוקרת את הבית, אחד הפורצים, בראד נשאר מאחור בסמוך לגופתו של האיש הזקן וצופה בקלטת שנשארה במכשיר הווידאו.

ליל החובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "Siren" נוצר בהשראת הסרט הקצר.

שיין, פטריק וקלינט הם שלושה חברים ששכרו חדר במוטל במטרה להביא אליו בחורות ולשכב איתן. קלינט חובש משקפיים המצוידות במצלמה נסתרת ומיקרופון מתוך כוונה לתעד את הערב וליצור ממנו סרט פורנו חובבני (אנ'). בזמן ששלושת החברים יושבים בפאב, קלינט פוגש את לילי, בחורה מוזרה שהדבר היחיד שהיא אומרת הוא "אני מחבבת אותך".

לאחר שאספו את לילי, החבורה מצליחה לשכנע בחורה נוספת בשם ליסה להצטרף אליהם. ליסה מתעלפת בזמן ששיין מנסה לשכב איתה ופטריק מצידו מנסה להניע את שיין מלהמשיך בתוכנית. לילי נצמדת לקלינט בצורה מוזרה, אבל שיין הוא זה שמנסה לשכב איתה. קלינט מפשיט את לילי ומגלה שרגליה הן בעצם טופרים בעלי קשקשים, אך שיין ופטריק לא מייחסים לכך חשיבות מיוחדת. לילי מגיבה לחיזוריהם של שיין וקלינט והשניים משערים שלילי רוצה לשכב עם שניהם במקביל. קלינט קם וניגש לשירותים ופטריק מנסה להחליף אותו, אך לילי מסרבת מכיוון שהיא לא מחבבת את פטריק.

רגעים לאחר מכן, פטריק נכנס לשירותים עם חתך גדול בידו וטוען שלילי נשכה אותו. כשהשניים מתקרבים לשיין, לילי שולפת מפיה ניבים והורגת את שיין. קלינט ופטריק מתחבאים בשירותים עד שפטריק, עדיין עירום מחמש את עצמו עם מוט של וילון מקלחת וחוזר לחדר. קלינט מנסה להעיר את ליסה בזמן שפטריק נלחם בלילי, אך לילי מכניעה אותו, שותה את דמו ותולשת את איבר מינו. קלינט בורח מהחדר, אך נופל במדרגות ושובר את ידו. לילי לוכדת את קלינט, כשפניה מעוותות לחלוטין, אך במקום לתקוף אותו, היא מנסה לבצע בו מין אוראלי. קלינט לא מגיב ולילי חושבת שהוא לא מעוניין בה, מתחילה לבכות ולאחר מכן כעסה עולה. קלינט בורח ומתחנן לעזרה מעוברי אורח, אך לפתע הוא מורם לשמיים על ידי לילי, שהשתנתה ליצור מכונף. מתברר שלילי היא סוקובוס שצדה אחר בן זוג. משקפיו של קלינט (והמצלמה איתם) נופלות מפניו בזמן שלילי לוקחת את קלינט הרחק לשמיים והסרט מסתיים.

קלטת מספר 56 / סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזרה לסיפור המסגרת, אחד הפורצים מגלה שבראד (שצפה בקלטת קודם לכן) נעלם. בינתיים, הפורצים האחרים מחפשים במרתף ומגלים שלל קלטות וידאו. החבורה אוספת את כל הקלטות במטרה לוודא שהם השיגו את האחת שהם חיפשו. אחד הפורצים מבחין בדמות שהולכת מאחוריהם בזמן איסוף הקלטות. רוקס, אחד הפורצים שעדיין בקומה העליונה, מחליף את הקלטת בווידאו לקלטת אחרת ומתיישב לצפות בה.

ירח דבש שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סם וסטפני הם זוג נשוי שמטייל ברחבי אריזונה במהלך ירח הדבש שלהם וסטפני מתעדת את מהלך הטיול בעזרת מצלמת וידאו. במהלך הלילה, הזוג מבקר באטרקציה תיירותית בסגנון "המערב הפרוע" וסטפני משלמת דולר למכונה דמוית כורה פחם שמסוגלת לחזות את העתיד. סטפני מקבלת מהמכונה כרטיס ובו נכתב "שהיא בקרוב תתאחד עם אדם שהיא אוהבת ושהיא אדם שסומך בקלות וקל להשפעה". זמן מה לאחר מכן, אישה מוזרה מגיעה אל חדר המוטל בו הזוג ישן ומבקשת מסם (מחוץ למסך) לתת לה טרמפ למחרת.

באמצע הלילה, כשהזוג ישן, דמות מסתורית פורצת לחדר, לוקחת את המצלמה ומתעדת את עצמה מעבירה באטיות אולר על ישבנה של סטפני. בנוסף, הדמות גונבת מארנקו של סם 100 דולר וטובלת את מברשת השיניים שלו באסלה בחדר. למחרת, במהלך מסעם לגרנד קניון, סם מגלה שכסף נגנב מארנקו ומאשים את סטפני בגניבה, אך היא מבטיחה לו שהיא לא אשמה. באותו הלילה, הדמות המסתורית נכנסת לחדר ודוקרת את סם בגרונו בעזרת האולר ומצלמת את סם נחנק מדמו שלו. המצלמה חושפת את הרוצחת: האישה שביקשה מסם טרמפ יום קודם לכן, כשהיא חובשת מסיכה עשויה מפורצלן. האישה מנקה את הסכין מדמו של סם ולאחר מכן היא מתנשקת עם סטפני בחושניות. מתברר שהאישה היא המאהבת של סטפני. המצלמה מתעדת את סטפני ובת זוגה בורחות מהמקום וסטפני שואלת את בת זוגה אם היא מחקה את התיעוד מהמצלמה.

קלטת מספר 56 / סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזרה לסיפור המסגרת, רוקס נשאר מבולבל לאחר שצפה בקלטת. ללא ידיעתו, גופתו של האיש הזקן נעלמה. בחזרה במרתף, הקבוצה תוהה לעצמה למה הקלטת שהם נשלחו לגנוב כל כך מיוחדת ומתכננים לעשות ממנה עותקים במטרה למכור אותם ולהתעשר. הסרט לאחר מכן עובר לסרט הקצר הבא.

יום שלישי ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה של חברים בשנות ה-20 לחייהם: ג'ואי, ספיידר וסמנת'ה מלווה את חברתם החדשה, וונדי לטיול אותו היא עושה כל שנה ליער. ג'ואי מצלם את הקבוצה ומתעד את וונדי מובילה אותם אל תוך היער, ומדי פעם מספרת להם על "תאונות" שהתרחשו בתוכו ובו חבריה נהרגו. בזמן שהמצלמה מתמקדת באזורים מסוימים, תמונות מטושטשות של גופות מופיעות לפרק זמן קצר. החבורה מוצאת גופה מושחטת של חזיר בסמוך אליהם ולאחר מכן וונדי מכריזה שכולם הולכים למות. החבורה יושבת ומעשנת מריחואנה בסמוך לאגם ובזמן הזה, וונדי מספרת לקבוצה שבעבר, רוצח סדרתי רצח את קורבנותיו בסמוך לאגם. הקבוצה צוחקת ולא לוקחת את דבריה ברצינות.

ספיידר וסמנת'ה עוזבים את הקבוצה במטרה ללכת להתפנות. לפתע, סמנת'ה נהרגת לאחר שסכין מושלכת אל פניה. ספיידר מנסה לברוח, אך נדקר בראשו על ידי הרוצח: דמות מסתורית שראשה מטושטש לחלוטין הנקראת "הגליץ'". בחזרה באגם, ג'ואי שואל את וונדי לאן סמנת'ה וספיידר הלכו. וונדי עונה לו שהם עזבו ולפתע שואלת את ג'ואי אם הוא ירצה לשכב איתה. ג'ואי משער שוונדי הייתה רצינית לגבי הסיפורים ונזכר שהוא עצמו שמע עליהם בעבר בעצמו. וונדי חושפת שהיא הייתה באגם בעבר ושכל חבריה מתו, אך הרוצח השאיר אותה בחיים כניצולה היחידה. וונדי מספרת שהמשטרה לא האמינה לה כאשר היא סיפרה שהרוצח יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת. וונדי מתוודה מול ג'ואי שהיא הובילה מכוונה תחילה את הקבוצה ליער כיפתיון במטרה שהיא תהרוג את הגליץ'. בזמן שהשניים הולכים, הגליץ' מופיע מאחורי ג'ואי ומשסף את גרונו.

וונדי בורחת ומובילה את הגליץ' לתוך בור שהיא חפרה קודם לכן ולאחר מכן למלכודת דובים, אלו מצליחות להאט את הגליץ' באופן זמני. הגליץ' תופס את וונדי ושובר את ידה. וונדי מצליחה לברוח אל תוך היער, ומזהירה את כל מי שצופה בקלטת שלא יגיע ליער לעולם. וונדי מוצאת את ג'ואי הגוסס וצופה בו מת באטיות. הגליץ' לוכד את וונדי, אך הוא משופד על ענפים חדים ביער. וונדי בורחת, אך כשהיא מסתובבת לאחור, היא מגלה שהגליץ' נעלם. הגליץ' מופיע בשנית ומכה אותה למוות בעזרת המצלמה, לאחר מכן הוא פותח את בטנה וסועד מגופתה. גופתה של וונדי מתחילה להתעוות והמצלמה נכבית, בכך הצופה מבין שוונדי הפכה לגליץ' בעצמה.

קלטת מספר 56 / סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזרה לסיפור המסגרת, גופתו של האיש הזקן חזרה לחדר, אך רוקס נעלם. הפושעים הנותרים: זאק וגרי לא מבינים לאן חבריהם נעלמו. בזמן שגרי מפציר בזאק למיין את הקלטות, גרי מכניס קלטת חדשה למכשיר הווידאו.

הדבר המחליא שקרה לאמילי כשהיא הייתה צעירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתועד כולו דרך שיחות וידאו במחשב. אמילי מספרת לבן זוגה, רופא מתלמד בשם ג'יימס על נפיחות בזרועה שמזכירה לה תאונה שהיא עברה כשהיא הייתה צעירה. לאחר שאמילי מסיירת עם ג'יימס בדירתה (בזמן שהאחרון צופה בה במחשב), אמילי שומעת רעשים מוזרים מחוץ לדלת. לאחר שהיא חוקרת את החדר, אמילי מבחינה בישות דמוית רוח רפאים קטנה רצה וטורקת את דלת החדר. אמילי מאמינה שביתה רדוף רוחות. לאחר שהיא שומעת את אותו הרעש בלילה הבא, אמילי חוקרת ולאחר שהדליקה את אורות החדר, היא מבחינה שוב בישות. אמילי שואלת את בעל הדירה אודות ההיסטוריה של הבניין, אך הוא מספר לה שמעולם לא חיו ילדים בבניין וששום אדם לא מת שם קודם לכן. אמילי נשארת סקפטית. במהלך השיחה הבאה עם ג'יימס, אמילי פותחת את הנפיחות בזרועה בעזרת אזמל ומזלג במטרה לבדוק מה גורם לה, אך ג'יימס מפציר בה להפסיק מחשש שידה תזדהם. ג'יימס מבטיח לאמילי שהוא יבדוק את הפציעה בעצמו כשהוא יבוא אליה בשבוע הבא.

בלילה הבא, אמילי מנסה לתקשר עם הילד המוזר. היא עוצמת את עיניה ובעזרת המחשב, היא מבקשת מג'יימס למצוא בחדר את הישות. הילד מופיע בשנית ולצידו ילדה. הילדים תוקפים את אמילי והיא מאבדת את הכרתה. ג'יימס מופיע בדירה והילדים מתגלים להיות חייזרים המביטים בג'יימס בזמן שהוא מסיר עובר חייזרי מבטנה של אמילי. הצופה מבין שהחייזרים משתמשים באמילי כאינקובטור במטרה ליצור חייזר שגופו מכיל גם ד.נ.א אנושי. ג'יימס, שעובד עם החייזרים כבר זמן מה, שואל את החייזרים כמה זמן הוא עוד ימשיך לעשות את זה, מתוך חשש שאמילי לא תשרוד ניסיון נוסף. מתברר לצופים שהנפיחות בידה של אמילי נוצרה כיוון שהחייזרים החדירו לה מתקן מעקב. החייזרים מוחקים את זכרונה של אמילי וג'יימס שובר מספר עצמות בגופה כדי לדמות "תאונה".

בשיחה הבאה שלהם, אמילי נראית פצועה ומספרת שזה קרה מכיוון שהיא התפרצה לכביש סוען לאחר שראשה הסתחרר. היא מספרת לג'יימס שהרופאה (עליה ג'יימס המליץ לה) אבחנה אותה עם הפרעה סכיזואפקטיבית ובדמעות היא מפצירה בג'יימס לחפש לעצמו בת זוג "נורמלית". ג'יימס מבטיח לאמילי שהוא רוצה להיות רק איתה, אך לאחר שהשיחה מסתיימת, ג'יימס מתחיל שיחה חדשה עם אישה אחרת. לאישה יש את אותה הנפיחות בידה בדומה לאמילי, וגם היא מאמינה שג'יימס הוא בן זוגה. לצופה מתברר שהחייזרים משתמשים בנשים שונות בתור אינקובטורים.

קלטת מספר 56 / סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזרה לסיפור המסגרת, זאק וגופתו של האיש הזקן נעלמו. גרי, היחיד שנשאר מהקבוצה, מחפש בחדרים השונים בבית. גרי מוצא את גופתו המרוטשת של זאק ולאחר מכן מותקף על ידי האיש הזקן, שהפך לזומבי. גרי מנסה לברוח בחזרה למטה, אך הוא נופל, נוקע את קרסולו ולאחר מכן נהרג על ידי הזומבי. סיפור המסגרת מסתיים כשהמצלמה איתה הפורצים באו נופלת ומכוונת אל הטלוויזיה, בזמן שקלטת וידאו נוספת מופעלת מעצמה.

31/10/98[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב ליל כל הקדושים בשנת 1998, טיילר מתחפש לדובון עם מצלמה נסתרת בעינו. טיילר נפגש עם חבריו, צ'אד, מאט ופול (שהתחפש למעין שילוב של היונבומר, פיראט ואיש חיל הים) והחבורה הולכת למסיבת ליל כל הקדושים בבית של חברם, אך מגיעים לבית הלא נכון. החבורה משערת שהם הראשונים שהגיעו ומתגנבים אל תוך הבית. בכניסתם, הם חווים תופעות על טבעיות, אך משערים שהם בתוך אטרקציית "בית רדוף" ומחליטים להנות.

בעליית הגג, החבורה מוצאת קבוצת גברים שמתכנסת סביב אישה צעירה ומבצעים עליה טקס גירוש שדים. החבורה נהנית מהמחזה (בחושבם כי מדובר בחלק מהאטרקציה) והאנשים מבחינים בנוכחותם. הגברים כועסים על החבורה ומתחילים להכות את האישה הצעירה. לפתע, חלק מהגברים נגררים אל התקרה על ידי כוח בלתי נראה בחסות החושך. תופעות על טבעיות ממשיכות להופיע והחבורה בורחת מהבית באימה, אך במהלך מנוסתם, הם מחליטים לחזור אל הבית ולחלץ את האישה. החבורה חוזרת אל עליית הגג ומשחררים את האישה במטרה להובילה למקום מבטחים. כשהאישה משוחררת, הבית "מתעורר לחיים" וזרועות נשלחות מרצפת וקירות הבית במטרה ללכוד את הגברים שלכדו את האישה.

החבורה יוצאת מהמרתף ומובילה את האישה אל רכבם. במהלך הנסיעה, הרכב שובק חיים ומתברר שהאישה נעלמה. לפתע, האישה מופיעה מחוץ לרכב ולאחר מכן נעלמת. החבורה מבינה שרכבם עצר באמצע מסילת רכבת ושהאישה שהם חילצו היא בעצם מכשפה. החבורה מנסה לצאת מהרכב בזמן שרכבת דוהרת לכיוונם, אך לא מצליחים לפתוח את הדלתות. הרכבת מתנגשת ברכב והורגת את החבורה.

סוף אלטרנטיבי ל-31/10/98[עריכת קוד מקור | עריכה]

Radio Silence (אנ') כתבו סוף אלטרנטיבי הומוריסטי לסרט הקצר ובו החבורה מצליחה לפתוח את דלתות הרכב ולצאת בזמן. החבורה בורחת מהמקום ומתבדחים על כמה כיף היה להם. לפתע, רכבם מתפוצץ מאחוריהם.[6]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליל החובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירח דבש שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום שלישי ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבר המחליא שקרה לאמילי כשהיא הייתה צעירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

31/10/98[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוור גרוט', מתכנת שעובד עבור פסטיבל סאנדנס אמר: "אני נותן לזה את כל הקרדיט שבעולם, מכיוון שמבחינה עלילתית, זה לא משהו שחשבתי שיעבוד. באופן אישי, השתעממתי מסרטי Found Footage שלעיתים קרובות פשוט לא עובדים טוב. אבל הסרט הזה כן עובד. הסרט הוא מבעית ומבוצע בצורה מעולה".

במהלך הפסטיבל, חברת ההפצה "Magnolia Pictures (אנ')" רכשה את הזכות להפיץ את הסרט בצפון אמריקה בעלות של מיליון דולר.[7]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 56% טריות על סמך 107 ביקורות.[8]

האתר Metacritic העניק לסרט ציון של 54/100 על סמך 22 ביקורות.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nigel M. Smith, Bloody Disgusting Founder and ‘V/H/S’ Producer Brad Miska On Why the Found-Footage Movie Is Here To Stay, IndieWire, ‏2012-01-22 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Jason Shawhan, Former Nashvillian Roxanne Benjamin fast-forwards to terror with hot-ticket horror anthology V/H/S, Nashville Scene, ‏2012-04-19 (באנגלית)
  3. ^ Sundance 2012: Midnight Movies highlight the horrible and hilarious, EW.com (באנגלית)
  4. ^ 'Chilling' horror film comes with a warning, NZ Herald, ‏2023-10-21 (ב־)
  5. ^ V/H/S horror shorts return, this time on Snapchat | SYFY WIRE, web.archive.org, ‏2018-11-30
  6. ^ Silence, Radio (2012-04-02), "10/31/98" (Alternate Ending), נבדק ב-2023-10-20
  7. ^ Justin Lowe, V/H/S: Sundance Film Review, The Hollywood Reporter, ‏2012-01-27 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ V/H/S - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, ‏2012-10-05 (באנגלית)
  9. ^ V/H/S, www.metacritic.com (באנגלית)