לדלג לתוכן

Wo Gott der Herr nicht bei uns hält, רי"ב 178

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Wo Gott der Herr nicht bei uns hält (גרמנית: "לולי ה' שהיה לנו"[1]), רי"ב 178, היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה נכתבה במסגרת משרתו בלייפציג עבור יום ראשון השמיני שלאחר חג השילוש ובוצעה לראשונה ב-30 ביולי 1724.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה הולחנה בשנתו השנייה של באך בלייפציג וכחלק ממחזור הקנטטות השני[2]. מחזור התפילה והלימוד עבור אותו יום ראשון כולל את האיגרת אל הרומאים ח', י"ב-י"ז ואת האזהרה מנביאי שקר בדרשה על ההר, הבשורה על פי מתי ז', ט"ו-כ"ג.

לברית הקנטטה נכתבה על יסוד ההמנון[3] שגם מקנה לה את שמה "Wo Gott der Herr nicht bei uns hält" מאת יוסטוס יונאס, וראה אור ב-1524. ההמנון הוא פרפרזה על הפסוק הפותח במזמור קכ"ד בתהילים. שישה משמונת בתי ההמנון כלולים בלברית, ואת הרצ'יטטיבים הנותרים חיבר משורר אלמוני כהרחבה של הבתים השלישי והשישי בהמנון ובהקשר למחזור התפילה והלימוד המוזכר למעלה.

את כתב היד של הקנטטות הכוראליות מאת באך שאל יוהאן ניקולאוס פורקל מוילהלם פרידמן וממנו העתיק את הקנטטה ואת רי"ב 9[2].

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה כתובה לאלט, טנור, בס, מקהלה, קרן (הושמטה מהפרטיטורה[4] אך מצוינת על ידי אלפרד דירר[2] ועל ידי ג'וליאן מינצ'ם[5]), שני אבובים, שני אבובי ד'אמורה, שני כינורות, ויולה, ובאסו קונטינואו.

פרקי היצירה

  1. כורו (מקהלה) Wo Gott der Herr nicht bei uns hält
  2. כוראל ורצ'יטטיב (אלט) Was Menschenkraft und -witz anfäht (מה יכל בן אנוש בכישרונו ותבונתו לעשות)
  3. אריה (בס) Gleichwie die wilden Meereswellen(בגלי הים הפראיים)
  4. כוראל (טנור) Sie stellen uns wie Ketzern nach (הם מביאים אותנו לידי כפירה)
  5. כוראל ורצ'יטטיב (בס, טנור, אלט) Aufsperren sie den Rachen weit (הם פוערים לועם לרווחה)
  6. אריה (טנור) Schweig, schweig nur, taumelnde Vernunft!(החרש תחריש קול התבונה)
  7. כורו (מקהלה) Die Feind sind all in deiner Hand(האויב כולו בידך)

היבטים ביצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה היא דוגמה לקנטטה כוראלית, ולחן הכוראל "...Wo Gott" חוזר בכל הפרקים למעט השלישי והשישי (שמילותיהם גם היחידות שלא שאולות מההמנון וחוברו על ידי משורר אלמוני). בהלחנה שב באך ומדגים כישרונו בטכניקת הקונטרפונקט ובהירמון היצירתי על מנגינה זהה. כמו כן ראוי להזכיר שבאך השתמש בלחן כוראל זה גם ביצירות נוספות[6]. בקנטטה באך בוחר שלא לעשות שימוש ברצ'יטטיבי מסורתיים אלא בפרקים דרמטיים המורכבים מהכוראל ורצ'יטטיב. הקנטטה היא יצירה קוהרנטית ובולטת בה במיוחד האריה לטנור (הפרק השישי).

פרק המקהלה הפותח באופן אופייני למדי כתוב בצורה חופשית מסוג פנטזיה. הפרק כתוב במשקל מרובע ובסולם לה מינור אך בתנועה מתמדת. האבוב פותח בצליל אחד לאורך התיבה הראשונה כשאליו מצטרף האבוב הנוסף בדיסוננט, אז האבובים מנגנים הנושא המהיר שלהם במרווח טרצה לליווי הקונטינואו וכלי הקשת בקצב מנוקד, תפקידי כלי הקשת והאבובים מתחלפים לסירוגין. המקהלה נכנסת יחדיו ובתחילה שרה בהומופוניה אולי כדי לסמל אחדות. אחרי משפט הפתיחה, הציטוט מתהילים, ישנו מעבר כלי (אינסטרומנטלי) ואחריו נכנסים קולות הזמרים, הפעם אחד אחרי השני (בס, טנור, סופרן ואלט) בקונטרפונקט כשתפקיד הסופרן שר את לחן ההמנון המסורתי (בהכפלה של הקרן טבעית[5]).

הפרק השני נפתח במפעם מהיר ובמז'ור ההיחסי לסולם הפרק שקדם לו, כשתפקיד האלט שר הכוראל (לחן ההמנון המסורתי), אפשר שהפרק ממשיך ה"עצבנות" שבתפקידי האבובים בפרק הפותח. בתיבה העשירית תוך כדי התחלפות ההרמוניה הבלתי פוסקת (מאפיין את באך ברצ'יטטיבי) מפסיק הכוראל לטובת רצ'יטטיב בליווי קונטינואו מוארך (לעומת הנושא העירני החוזר בליווי הכוראל), לאחר ארבע תיבות חוזר הכוראל, וכך הלאה שתי וערב כוראל ורצ'יטטיב בחילופים דרמטיים.

האריה לבס כתובה במשקל תשע שמיניות ובסולם סול מז'ור, והיא כתובה כטריו לכינורות ב"אוניסוניו", תפקיד הבס וקונטינואו. הפרק מדגים ציור מילים מובהק על המילים "Meereswellen" (גלי הים) ו-"zerscheitern" (נשברים) במליסמות (חילופי צלילים תוך החזקת הברה אחת) לתפקיד הבס, שכמובן חוזרות לסירוגין בתפקידי הקונטינואו והאובליגטו (כינורות).

הפרק הרביעי הוא כוראל הפעם לתפקידי הטנור, שני אבובי הד'אמורה והקונטינואו. הפרק חוזר למשקל מרובע וכתוב ברה מז'ור. אבובי הד'אמורה מנגנים נושא קישוטי לסירוגין בסקוונצות ואליהם מצטרף הקונטינואו, בעוד הטנור שר את לחן ההמנון המסורתי הפשוט.

הפרק החמישי נפתח גם הוא בַּכוראל, שוב לתפקיד האלט. הפרק ממשיך בסולם רה מז'ור. כמו הפרק השני שהוא כוראל ורצ'יטטיב לסירוגין, כך גם פרק זה, אך בשונה ממנו, הכוראל כתוב למקהלה בהומופוניה ולא לסולן יחיד. תפקיד הקונטינואו מנגן מעיין "שאקון" (מנגינה קבועה- החוזרת על עצמה) במפעם "מדוד" (Giusto) ומהווה חיבור בין מופעי הכוראל והרצ'יטטיב השונים והמעברים הקיצוניים האחד לשני וחזרה. בתיבה השלישית מתחיל הרצ'יטטיב לתפקיד הבס ובתיבה השישית כבר חוזרת המקהלה ההומופונית. בתיבה השמינית שר בנפרד תפקיד האלט קדמה לשירה ההומופונית, ועושה כך פעמיים נוספות במהלך הפרק הממשיך בחילופי כוראל ורצ'יטטיב לתפקיד הבס.

האריה לטנור היא יצירה יוצאת דופן בפני עצמה. התפקידים כתובים בנושאים "קטועים", "שבורים", הליווי סינקופי ומנוקד, ובתפקיד הטנור התווים אינם מחוברים למנגינה רציפה, אלא מופיעים "בהפתעה" כל פעם על פעמה (דגש, ראו סינקופה) לא צפויה[5]. הפרק כולל תפקידים לכלי הקשת ולקונטינואו, כתוב במשקל מרובע (אך כאמור מנוקד וסינקופי) בסולם מי מינור (המקביל לסול מז'ור שהופיע כבר בפרק קודם) ואומנם כמו שהפרק מורכב קצבית הוא מורכב טונאלית והוא שופע כרומטיות וספטאקורדים (אופייני לבאך). בתיבה שישים ושתיים ישנו ציון לחילוף המפעם, והמוזיקה מקבלת אופי שונה, "מאורגן" יותר, אך במהרה חוזרת לתבניות הא-סימטריות וה"קטועות". הפרק מדגים כתיבה דרמטית שקשה למצוא לא מקבילות אצל בני תקפתו של באך, אפילו המסורת הארוכה של כתיבה אופראית על ידי אחרים.

הכוראל המסיים כתוב באופן מסורתי, תפקידי הקולות שרים בהומופניה, כל קול מוכפל על ידי הכלים ברגיסטר המקביל בתזמורת. כמו כן הוא כתוב בשני חלקים, קדמה, ארבע תיבות וחזרה, והחלק השני קדמה ושש תיבות, גם כן בצורה האופיינית לבאך. הכוראל פותח בסולם דו מז'ור ומסיים בסולם המינורי היחסי, לה, אותו הסולם בו נפתחה הקנטטה.

מבחר ביצועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר תהילים, פרק קכ"ד, פסוק א'
  2. ^ 1 2 3 Dürr, Alfred (1981).’’’Die Kantaten von Johann Sebastian Bach’’’ (in German). 1 (4 ed.). Deutscher Taschenbuchverlag. pp. 382–385. ISBN 3-423-04080-7.
  3. ^ ההמנון במלואו
  4. ^ פרטיטורה
  5. ^ 1 2 3 http://www.jsbachcantatas.com/documents/chapter-9-bwv-178.htm
  6. ^ יצירות בהן עשה באך שימוש בלחן הכוראל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Wo_Gott_der_Herr_nicht_bei_uns_hält,_רי%22ב_178&oldid=39979501"