אהרן קמפינסקי
 | |
| לידה |
26 בינואר 1939 נהריה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 2 ביולי 1994 (בגיל 55) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| תרומות עיקריות | |
| תל כברי, תל משוש, תל מגידו, תל ערני | |
  | |
אהרן קֶמפינסקי (26 בינואר 1939 – 2 ביולי 1994[1]) היה פרופסור לארכאולוגיה בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמפינסקי נולד ב-1939 בנהריה. למשפחה ממוצא יקי. אביו היה אדריכל.
את לימודיו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: בשנת 1962 סיים תואר בוגר בארכאולוגיה והיסטוריה, ב-1967 קיבל תואר מוסמך בארכאולוגיה ואשורולוגיה וב-1975 קיבל תואר דוקטור בארכאולוגיה, על דיסרטציה בנושא "ארץ-ישראל וסוריה בשלבה האחרון של תקופת הברונזה התיכונה 2 ב: 1650–1550 לפנה"ס)"; ספרו על העיור בארץ ישראל באלף השלישי לפנה"ס הוא סיכום של עבודה זו שלו. לאחר סיום לימודיו התמחה בגרמניה בתרבויות המזרח הקדום עם דגש על תרבויות אשור וחתים.
בשנת 1965 ערך חפירות בירור סטרטיגרפיות, יחד עם מורו-עמיתו המהנדס עמנואל דונאייבסקי, במגידו ובחצור. למגידו חזר פעם נוספת במשלחת של פרופ' יגאל ידין. חפירה נרחבת ערך יחד עם עמיתים מגרמניה בתל משוש שבבקעת באר-שבע, בתל בית העמק ובתל ערני שליד קריית גת. בחפירותיו האחרונות, שניהל מאז 1986 ועד למותו, בתל כברי שבגליל המערבי, העלה ממצאים חשובים שפתחו צוהר רחב לקשרים שבין ארץ ישראל ובין העולם האֵגאי-המינואי באלף השני לפנה"ס.
קמפינסקי היה מדען בעל נטייה לביקורתיות מדעית ללא פשרות, אותה ביטא בכתב ובעל פה. כך למשל, היה נגד זיהוי המבנה שנחשף בהר עיבל עם המזבח שבנה יהושע בן נון כמסופר במקרא, ונגד ייחוס רימון השנהב שרכש מוזיאון ישראל, למקדש לאלוהי ישראל בירושלים. לחלק אחר של ביקורתו הנוקבת היה צביון של מאבק נגד דעות קדומות, ניצול של מידע ארכאולוגי לצרכים פוליטיים לאומניים וכן מאבק בממסד הארכאולוגי, שנכנע, לדעתו, לחוגים החרדיים בעניין חפירת קברים, סחר בעתיקות וכיוצא בזה.
הקים את אגודת הארכאולוגים, שבה היה הכוח המניע. במסגרתה הקים במה נוספת לפרסומים בתחום הארכאולוגיה: כתב העת "ארכיאולוגיה". כתב העת הפיק רק 4 חוברות, ולאחר מותו פסקה פעילות זו.
לבקשתו נקבר קמפינסקי בבית העלמין בכברי הסמוך לתל כברי, שבו ראה את אחד משיאי עבודתו המדעית הארכאולוגית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגידו עיר מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
- אהרן קמפינסקי ורבקה גונן, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל יח' 6–7, האוניברסיטה הפתוחה
- 'Kempinski, Aharon,' in: Who's who in biblical studies and archaeology, 1993, p. 150.
ספר זיכרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר אורן ושמואל אחיטוב (עורכים), ספר זיכרון לאהרון קמפינסקי: מחקרים בארכיאולוגיה ותחומים קרובים, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ב 2002. רשימת מאמרים בקטלוג רמב"י
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביבליוגרפיה של כתביו:
- 'כתבי אהרון קמפינסקי', בתוך: ספר זיכרון לאהרון קמפינסקי (2002), עמ' טו–כד.
- אלי שילר, "דברים לזכרו של אהרן קמפינסקי", כתב הערת אריאל, כרך 102, עמ' 270–271
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אהרן קמפינסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אהרן קמפינסקי באתר רמב"י
- דברים לזכרו באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
אהרן קמפינסקי (1939-1994), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תאריכי הלידה והפטירה המדויקים על-פי: Elenchus of Biblica 12 (2000), 606.
