אל-ח'יאם
 | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | מרג' עיון |
| גובה | 695 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 23,500[1] (2006) |
| קואורדינטות | 33°19′38″N 35°36′40″E / 33.327166666667°N 35.6111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
אל-חִ'יַ֫אם (בערבית: الخيام, הגייה נפוצה: לֶחְ'יַ֫אם) היא עיירה בנפת מרג' עיון, מחוז א-נבטיה בדרום לבנון דרומית מזרחית למרג' עיון וכ-4 ק"מ מהגבול עם ישראל. העיירה שוכנת בגובה 695 מטרים מעל פני הים.
האוכלוסייה בעיירה מוערכת ב-30 עד 35 אלף נפש, כ-90% מאוכלוסייתה היא מוסלמית שיעית, ושאר התושבים הם נוצרים כולל יוונים אורתודוקסים, מארונים, פרוטסטנטים וקתולים.
עיקר פרנסתם של תושבי העיירה חקלאות לצד פעילות בתי מלאכה קטנים בתחומים שונים.[2]
חזבאללה הקים תשתית אזרחית נרחבת בעיירה הכוללת מוסדות חברתיים ורפואיים, כמו המרכז הרפואי אל-ח'יאם של ארגון הבריאות האסלאמי ובית החולים עאמל, שמציעים שירותים רפואיים מעבר לאלו המוענקים על ידי המדינה. בנוסף, העיירה מארחת אתרי "תיירות ג'יהאדית" כמו מתקן המעצר לשעבר של צבא דרום לבנון, המהווה כיום מוקד תיירותי המציג את מורשת הקרב של חזבאללה. פעילות זו משרתת את המטרה להפצת האידאולוגיה של חזבאללה ולשימור הרוח הלוחמנית נגד ישראל.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בעיירה, וכתב: ”בשעה ארבע ועשרים וחמש דקות הנחתי לשמאלי, על גבעה, את הכפר קליעה, שפקדתי בשנת 1870 ושיושבים בו 400 מרונים; ולימיני, בעברו האחר של המישור שעברתי בו, את הכפר אל-ח'יאם, שגם אותו סקרתי אז והמכתיר אף הוא את הגב המוארך של גבעה גבוהה. הוא מורכב משני רבעים: בדרומי יושבים 700 מתואלים, ובצפוני 600 נוצרים הנחלקים ליוונים אורתודוקסים, ליוונים אוניאטים ולמרונים, שעליהם יש להוסיף פרוטסטנטים אחדים, אשר יסדו שם זה לא כבר בית תפילה ובית ספר”.[3]
ב-31 בינואר 1971 נערך בעיירה מבצע צבאי, הפשיטה על אל-ח'יאם, במסגרתו פשט כוח מסיירת אגוז בפיקוד סא"ל אורי שמחוני, על מפקדת הפת"ח.
במרץ 1978, במהלך מבצע ליטני, רצחו מיליציות נוצריות 70 גברים נשים וילדים שהסתתרו במסגד בעיירה.[4] בעקבות המבצע הושג רצף טריטוריאלי בין המובלעות הנוצריות, שעד אז היו מבודדות זו מזו.[2]
בשנת 1986 צולם בעיירה הסרט הישראלי שתי אצבעות מצידון.
העיירה הייתה חלק מרצועת הביטחון עד לנסיגתו של צה"ל מלבנון. בעיירה היה המתקן המרכזי לחקירות ולמעצרים של צד"ל. עם סיום שלטון צד"ל ונסיגת צה"ל, נטל חזבאללה את השליטה בעיירה וכעת הוא הכוח הדומיננטי בה. זה מתבטא בכך ש-26 מתושבי העיירה נפלו כחללים בשורות חזבאללה, תשעה מתוכם במהלך הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה.[2] כמו כן, בסמוך לעיירה שכנה עמדה של יוניפי"ל שנפגעה מאש צה"ל במלחמת לבנון השנייה.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, צה"ל וחיזבאללה התעמתו באזור פעם נוספת ביוני 2024, כשמטוסי קרב תקפו תשתיות טרור. באוקטובר 2024 הפך הכפר לאתר קרבות קשים בין צה"ל לחיזבאללה, במסגרת התמרון הקרקעי. ב-29 באוקטובר נכנסו טנקים ישראלים לפאתי הכפר וסימנו את הנקודה העמוקה ביותר של צה״ל לדרום לבנון מאז תחילת התמרון קרקעי בספטמבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kitty Logan, Water and hygiene aid helps Lebanese families cope in war’s aftermath, באתר יוניצ"ף
- ^ 1 2 3 4 התנהלות התשתית האזרחית שהקים חזבאללה בקרב השיעים: העיירה אלח’יאם, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987, עמוד: 155
- ^ כתבה באתר ניו יורק טיימס, 30 במרץ 1978