קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן הערך לא מפרט על מדינות אחרות פרט לישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
 סמליל יוניסף | |
 | |
| אוהל בו ניתנים שירותי סיוע של יוניסף בסודאן | |
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| מטה הארגון |
ניו יורק |
| מייסדים |
העצרת הכללית של האומות המאוחדות, Ludwik Rajchman |
| יושב ראש |
Tore Hattrem |
| תאריך הקמה |
11 בדצמבר 1946 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים או בקיצור: יוניסף', אוניסף או יוניצף (באנגלית: UNICEF, ראשי תיבות של United Nations International Children's Emergency Fund) היא ארגון של האומות המאוחדות שנוסד ב-1946 ב-11 בדצמבר בהחלטת העצרת הכללית, ומטרתו עזרה לילדים ברחבי העולם ויצירת מודעות למצוקתם. ב-1953 קוצר שמו ל"קרן האו"ם לילדים", אך הוא עדיין מוכר בראשי התיבות יוניסף.
הארגון מתרכז בסיוע למדינות מתפתחות, שם קיימות בעיות חמורות של תת תזונה והעדר חינוך וזכה ב-1965 בפרס נובל לשלום. הוא מנוהל על ידי נציגים הנבחרים בידי ועדת האו"ם לעניינים חברתיים וקובע בעצמו את תחומי פעילותו. המימון מגיע ברובו מממשלות ומיעוטו ממבצעי גיוס תרומות מהציבור הרחב.
חמש המטרות העיקריות שהציג לעצמו הארגון היו: רכישת השכלה לנשים, תוכנית חיסונים, הגנה על ילדים, פעילות נגד התפשטות האיידס, ותוכנית "ילדות מוקדמת"
במועדון הכדורגל של ברצלונה, מתנוסס הסמל של UNICEF על חולצות השחקנים, במקום חסות. על זכות זו משלמת ברצלונה מיליון וחצי יורו מדי שנה, אם כי מדצמבר 2010 החלו השחקנים ללבוש חולצות שלצד הסמל של UNICEF, מופיעה גם חסות של קרן קטאר. החל מחודש מאי 2015, גם על חולצות השחקנים של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מתנוסס הסמל של UNICEF, מתוך מטרה שהפעילויות והכספים שיגויסו כתוצאה משיתוף הפעולה עם הסניף הישראלי של יוניסף יהיו למען ילדים בישראל.
יחסי יוניסף עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 סיפק הארגון לישראל סיוע לתוכנית לאומית להזנת הילדים, תוכנית שהקיפה 162,000 ילדים. משנת 1951 יחסי יוניסף וישראל הוסדרו בהסכם רשמי. יוניסף תמכה במפעל חיסונים נגד שחפת ומפעלים רפואיים נוספים ובשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי סייע בבדיקתם של 365,000 ילדים ישראלים וחיסונם של 208,900 נגד שחפת. הקרן סיפקה גם עורות להכנת נעליים, מהם הוכנו 16,000 זוגות נעליים, כולל 260 זוגות נעליים אורתופדיות עבור חולי שיתוק ילדים. בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים כללו משלוחי יוניסף לישראל אבקת חלב מארצות הברית ומשוודיה, מרגרינה מארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה, סוכר מארצות הברית, איטליה ובלגיה, חיטה מאתיופיה, אורז מארצות הברית, איטליה ותאילנד, תאנים מיובשות מיוגוסלביה, צימוקים מדרום אמריקה, סבון כביסה מבריטניה, די-די-טי מארצות הברית, בריטניה וקנדה, פירות מיובשים מיוון ושמן דגים מאיסלנד ומניופאונדלנד. במהלך השנים 1948, 1949 ו-1950 מאה משלוחי סיוע במשקל כולל של 5,000 טונות. יוניסף סיפק לישראל סיוע רפואי, שכלל 4 ריאות ברזל, רפואות סולפה, פניצילין, סטרפטומיצין, ציוד רנטגן, אינקובטורים וסכום של 29,000 דולר לרכישת ציוד רפואי נוסף[1]. ב-1952 הושיט הארגון סיוע של 300,000 דולר לישראל, סיוע שנועד לאפשר מעבר לשיווק חלב בבקבוקים במקום השיווק בכדים, שלא הצליח לשמור על ההיגיינה של החלב[2]. ב-1957, בעקבות היווצרות של משבר חלב בישראל, ביקשה ישראל מהארגון את הגדלת הסיוע. הסיוע נמשך ברציפות עד שנת 1966[3]. בשנת 1957 סיפקה יוניס"ף לישראל סיוע דחוף של 1,900,000 קפסולות שמן דגים ו-5,000 שפופרות אורימיצין. הסיוע נדרש בעיקר עבור ילדי העולים החדשים, האורימיצין עבור העולים ממצרים שסבלו מטרכומה חמורה[4].
יוניס"ף מתח ביקורת חמורה על ישראל בגין התנהגותה כלפי ילדים פלסטינים עצורים. לעומת זאת, ישראל מתחה ביקורת חריפה על יוניס"ף, בטענה שבפעילות הארגון בקרב הפלסטינים נכרכו אלמנטים של הסתה נגד ישראל ועידוד לטרור[5].
הקרן הישראלית למען יוניסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן הישראלית למען יוניסף היא עמותה ישראלית שתומכת ב"יוניסף". הקרן הוקמה ב-1969 בתור עמותת מתנדבים לחינוך וגיוס תרומות מייסודה של זינה הרמן. הרמן כבר הייתה ידידה טובה של יוניסף. כנציגת ממשלת ישראל בוועד המנהל של יוניסף, היא שימשה כיו"ר הוועד בשנים 1963–1965, תקופה שבמהלכה היא קיבלה פרס נובל לשלום בשם הארגון. עם שובה לישראל, היא נבחרה ליו"ר הראשונה של הקרן הישראלית למען יוניסף.
הקרן הישראלית היא אחת מ-36 ועדות וקרנות שתומכות ביוניסף דרך הסברה, קידום, וגיוס תרומות. הקרן הישראלית למען יוניסף שואפת לקדם את זכויות הילד בארץ ולעודד את החברה הישראלית להיות שותפה פעילה במאמצים של יוניסף בכל העולם. יושב ראש הקרן הישראלית הוא עו"ד מוריאל מטלון[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים
קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, ברשת החברתית פייסבוק
קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, ברשת החברתית טוויטר
קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, ברשת החברתית אינסטגרם
קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, סרטונים בערוץ היוטיוב- UNICEF, האתר הרשמי העולמי
- יוניסף ישראל, האתר הרשמי
- איילת שני, מנכ"ל הקרן הישראלית של יוניסף: בישראל כבר לא לוקחים בחשבון את הילדים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015
- קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, באתר פרס נובל (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרן "יוניסף" בת חמש, על המשמר, 11 בדצמבר 1951
- ^ חלב לצרכן בבקבוקים, חרות, 21 בדצמבר 1952
- ^ שפרה שורץ, החלב של היום זה לא החלב של פעם, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
- ^ יוניס"ף הקציבה 192 אלף דולר לייעול פסטור החלב בישראל, חרות, 23 באפריל 1957
- ^ אלי ברדנשטיין, ביקורת על יחס ישראל לקטינים פלסטינים, באתר nrg, 6 במרץ 2013
- ^ איילת שני, מנכ"ל הקרן הישראלית של יוניסף: בישראל כבר לא לוקחים בחשבון את הילדים, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2015
| זוכי פרס נובל לשלום | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברליין, דוז (1925) | 
|
| 1926–1950 | בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950) | |
| 1951–1975 | ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975) | |
| 1976–2000 | ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000) | |
| 2001 ואילך | האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) | |
