אל תעש עמנו כלה
אל תעש עמנו כלה
|
|---|
|
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. |
הפיוט אל תעש עמנו כלה הוא תחינה שהתחברה ככל הנראה מאות שנים אחדות לאחר חורבן בית שני, ותוכנו הוא בקשת ישועה לאומית ורוחנית לעם ישראל: בקשה על שיבת ציון, על חידוש הסנהדרין, ועל כך שעם ישראל ינצח את אויביו.
בכתב יד מלפני המאה ה-8, ובו קטעים מתפילת יום הכיפורים, נמצא פיוט זה. כתב יד זה הוא מכתבי היד העבריים הבודדים ששרדו מתקופת הדממה.[7]
לפי נוסח הספרדים ויהודי תימן פיוט זה נאמר בסליחות הנאמרות בכל השנה בימים שני וחמישי, כחלק מאמירת התחנון (שבימי ב' וה' כולל אמירת סליחות)[8], וכן כחלק מהסליחות הנאמרות בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה. גם ביום הכיפורים נאמר פיוט זה בסליחות אצל יהודי ספרד ותימן.
גם לפי מנהג יהודי אשכנז הפיוט נאמר ביום הכיפורים כחלק מהתחינות לאחר סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים.[9] בנוסף, הוא נאמר כחלק מסדר יום כיפור קטן.
ייתכן שהפיוט נכתב במקורו בארץ ישראל כדי שיאמר כתחינה ביום הכיפורים, ורק במנהגי ספרד (או בבל) הוא הועבר לשמש כסליחה[10].
הפיוט בנוי באקרוסטיכון לפי סדר אתב"ש, ויש בו הרמזים רבים.
לפיוט לחנים עתיקים רבים לפי מנהגי עדות שונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל תעש עמנו כלה, באתר הפיוט והתפילה (ניתן להאזין ללחנים שונים של הפיוט באתר)
- מהדורה אקדמית של הפיוט מתוך מחזור גולדשמידט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רומז ללשון הכתוב בספר ירמיהו, פרק ה', פסוק י"ח: "וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה".
- ^ על פי לשון הכתוב בספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"א: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי".
- ^ בשורה זו הוא מבקש בקשה לאומית: גם כאשר מגיעה תוכחה, ומתברר שישראל עשו עוונות רבים, אנו מבקשים ששמנו יישאר קיים וכתוב בספרו. נסמך על בקשת משה רבנו בספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ל"ב: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".
- ^ על פי הפסוק בספר ירמיה, פרק ל', פסוק י"ח: "הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב", ויעקב מכונה "תם" בספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז.
- ^ על פי הכתוב במגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ג': "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג". בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד א' דרשו פסוק זה על הסנהדרין, שיש להשאיר מהם לכל הפחות עשרים ושלושה דיינים, וכאן הנוסח הוא בקשה להשבת מוסד זה למקומו
- ^ על פי ספר זכריה, פרק ט', פסוק י"ב: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". הביטוי "אסירי התקווה" פירושו אלה הקשורים בתקוות הישועה בחוזק רב.
- ^ NLI - Book Reader Viewer, bookreader.nli.org.il
- ^ ראו כאן. למנהג הספרדים הסליחה נאמרת אחרי אמירת הסליחה אנשי אמונה אבדו, אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים, הסליחה תמהנו מרעות, אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים.
- ^ ראו כאן.
- ^ ראו שולמית אליצור, "לאופיו ולנתיבות השפעתו של המרכז הפייטני בבבל: הרהורים בעקבות ספריה של טובה בארי", תרביץ עט [ב] (תש"ע/תשע"א), עמ' 246.