יום כיפור קטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי צום ותענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, וכשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי. ראשיתו של המנהג כנראה בצפת והוא מוזכר בספר "מנות הלוי" לרבי שלמה אלקבץ ובתורת הקבלה לרבי משה קורדובירו. עם זאת היה המנהג כבר ידוע באשכנז באמצע המאה ה-15 והוא מוזכר בספר "לקט יושר".

מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג זה מבטא רעיון ששורשיו כבר במקרא (בספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק ט"ו, כאשר הקב"ה מצווה את עם ישראל להביא קרבן חטאת בראש חודש) ולפיו ראש חודש הוא יום דין וכפרה על עוונות לצד היותו יום חג.

מאוחר יותר בא רעיון זה לידי ביטוי (אם כי מעורפל) בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט', עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת חולין , דף ס', עמוד ב') בדבר היות קרבן ראש חודש כפרה של אלוהים כביכול על כך שמיעט את אור הלבנה בשבעת ימי הבריאה.

כך התפתח הרעיון, שמשום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה בה' הידיעה, הלא הוא יום כיפור.

הבעיה הייתה שראש חודש נחשב ליום של שמחה דווקא, והתענית בו אסורה; ולכן הנהיגו מקובלים במאה ה-15, כגון רבי משה קורדובירו, את המנהג להתענות בערב ראש חודש. המנהג אינו מופיע בשולחן ערוך, אך רבי חזקיה די סילוה מזכירו בספרו "פרי חדש" על אורח חיים.

עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב ראש חודש והוא סדר יום כיפור קטן הנאמר ביחד עם תפילת מנחה. את תפילת "סדר יום כיפור קטן" יש הנוהגים להתפלל בלי קשר לתענית ואף אם אין אדם שצם באותו יום קוראים את כולו.

נוהגין זאת 8 פעמים בשנה (ובשנה מעוברת 9 פעמים), דהיינו בכל ערבי ר"ח, חוץ מאשר לפני ר"ח חשוון, טבת, אייר ותשרי.

לא בערב ראש חודש חשוון - מפני שזה עתה היה יום כפור "הגדול" / שאנו עדיין בימים שלא אומרים תחנון בגלל סוכות.

ולא בערב ראש חודש טבת - שהוא חנוכה.

ולא בערב ראש חודש אייר - כי בניסן אסור להתענות.

ולא בערב ראש חודש תשרי - שהוא ערב ראש השנה ויש עניין להסתיר את ר"ח מהשטן (בכיסא ליום חגינו) שלא יבא לקטרג

וסימנך - ח ט א ת - שבחדשי חטא"ת, לא מתוודים כנגד חטאת ר"ח.

סדר הסליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמירת פרק ק"ב בתהילים -"תפילה לעני".
  • הסליחה "יום זה" שחיברו רבי יהודה אריה ממודנה.
  • פרק כ' בתהילים - "למנצח- יענך".
  • כמה פסוקים ואחר כך הפסוק "השיבנו" שלוש פעמים. ולאחריו אל מלך ו-י"ג מידות.
  • הסליחה "משאת כפי" שחיברו רבי מרדכי בר שבתי. ולאחריו אל מלך ו-י"ג מידות.
  • הסליחה "בשר עמך" שחיברו רבי אליעזר בר מרדכי הלוי. ולאחריו אל מלך ו-י"ג מידות.
  • שמונה פסוקים שמוזכר בהם המילה טוב
  • הסליחה "בת עמי לא תחשה" ראשי חרוזיו מלמד ששם כותבו הוא בנימין. ולאחריו אל מלך ו-י"ג מידות.
  • הסליחה רחמנא אידכר לן ולאחריו אל מלך ו-י"ג מידות.
  • "אל תעש עמנו" שהוא חלק מפיוט הנאמר במוסף של יום הכיפורים.
  • הוידוי הגדול של רבינו ניסים.
  • אל ארך אפיים ו-י"ג מידות.
  • קבלת מלכות שמים על ידי הפסוקים "שמע ישראל" "ברוך שם" שלוש פעמים "ד' הוא האלוקים" שבע פעמים ו-"ד' מלך"
  • הפיוט עננו ופרק ח' בתהילים- "למנצח על הגיתית"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.