אליעזר ליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר ליף
אליעזר ליף כנספח צה"ל לאמריקה הלטינית
אליעזר ליף כנספח צה"ל לאמריקה הלטינית
לידה 1922
פולין
פטירה דצמבר 1993 (בגיל 71 בערך)
תאריך עלייה 1925
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19371972 (כ־35 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • קצין אג"ם של פיקוד הדרום
  • נספח צה"ל לאמריקה הלטינית
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
עורך דין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעזר ליף (ליפניצקי) (1922דצמבר[1] 1993) היה חבר בהגנה ובפלמ"ח, עסק בהעלאת יהודים, שרת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד והדרכה, השתחרר בשנת 1972 בדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1922 בפולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1925. אביו, יעקב, עבד כאופה, ואמו, יפה (לבית קורצ'אק) הייתה עקרת בית. המשפחה גרה מאז עלייתה בתל אביב. אליעזר למד בבית הספר העממי "בלפור" ובגימנסיה "גאולה". הוא היה פעיל בתנועת הצופים בשבט "גורדון".

בשנת 1937 והוא בן 15, התנדב ל"הגנה", ליחידת הנוער בתל אביב. ב-1939 עבר קורס מ"כים בג'וערה ובשנת 1941 התנדב לפלמ"ח. בשנים 19421943 עבר קורס מ"מים במסגרת הפלמ"ח (מחזור י"ג)[2]. במהלך שנת 1943 פיקד על מחלקת עין חרוד במסגרת פלוגה ד' של הפלמ"ח (הפלוגה העירונית).

בין השנים 1943 ל-1945 הדריך בקורסי המ"כים של הפלמ"ח שנערכו בג'וערה, רמת יוחנן, איילת השחר, חניתה וגבע. בסוף שנת 1945, לאחר שהציע ליגאל אלון להקים פלוגות ותיקים[3] כגיבוי לפלוגות ה"סדירות", השתחרר מהפלמ"ח והחל בהקמת "פלוגת הרזרבה" של הפלמ"ח בתל אביב. פיקד על מבצעים שונים (ביניהם "ליל הרכבות"). בשנת 1947 גויס מטעם הפלמ"ח לשליחות העפלה במזרח אירופה. הוא שהה ברומניה במשך למעלה משנה, ארגן קבוצות יהודים לקראת ההעפלה וניהל את העברת היהודים, דרך בולגריה, על גבי אוניות המעפילים "פאן קרסנט" (עצמאות) ו"פאן יורק"(קיבוץ גלויות), מסע הידוע בשם "מסע הפאנים".

משנת 1948 ועד 1972 שירת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ומטה. בין השאר פיקד על גדוד חי"ר בפיקוד המרכז, והיה מפקד בסיס האימונים של פיקוד הדרום, קצין אג"ם של פיקוד הדרום, קצין המטה של מטכ"ל/מה"ד וראש ענף מודיעין קרבי באמ"ן, והדריך בקורסי פו"מ ומג"דים. במאי 1966 מונה לראש מחלקת הממשל הצבאי במטכ"ל[4]. בנובמבר 1967 הועלה לדרגת אל"ם (באותה עת, דרגה אחת מתחת לאלוף. דרגת תת-אלוף הונהגה בצה"ל החל מיולי 1968) ומונה לנספח צה"ל לאמריקה הלטינית[5]. כמו כן סיים במסגרת שירותו את בית הספר לפו"מ והמכללה לביטחון לאומי.

במהלך שנות ה-60 השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית. לאחר שחרורו מצה"ל, עסק כעצמאי בעריכת דין והיה פעיל בגופים התנדבותיים שונים. בשנת 1980 עבד באגף התכנון במשרד הביטחון[6]. בשנת 1982 היה עוזרו של אברהם טמיר במשרד הביטחון[7].

היה נשוי למלכה ליף ולהם שני בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]