אפסאנה נג'מאבאדי

אפסאנה נג'מאבאדי

לידה	1946 (בת 78 בערך) איראן
ענף מדעי	לימודי מגדר
מקום מגורים	קיימברידג'
מקום לימודים	מכללת רדקליף אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת מנצ'סטר
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד

אפסאנה נג'מאבאדי (באנגלית Afsaneh Najmabadi; נולדה ב-1946) היא סוציולוגית, היסטוריונית וחוקרת מגדר אמריקאית ממוצא איראני. פרופסור להיסטוריה וללימודי נשים, מגדר ומיניות באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. תחום מומחיותה הוא תמורות חברתיות-תרבותיות של מגדר ומיניות במזרח התיכון ובדרום אסיה בתקופה המודרנית ובעיקר באיראן מסוף המאה ה-19 עד ימינו.

השכלה והתפתחות מקצועית

אפסאנה נג'מאבאדי למדה פיזיקה לתואר ראשון, בתחילה באוניברסיטת טהראן וב-1966 עברה למכללת רדקליף של אוניברסיטת הרווארד, שם סיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה (חברה באגודת Phi Beta Kappa ) בשנת 1968. היא בעלת תואר שני בפיזיקה (אוניברסיטת הרווארד, 1970) ודוקטורט בסוציולוגיה (אוניברסיטת מנצ'סטר, אנגליה, 1984).

היא כיהנה כעמיתת מחקר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת הרווארד (1984-1985), במרכז פמברוק להוראה ולמחקר של נשים באוניברסיטת בראון (1988-1989), בבית ספר לתאולוגיה בהרווארד בלימודי נשים בתוכנית ללימודי דת (1988-1989), במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון (1994-1995) ובמחלקה ללימודי נשים במכללת ברנרד שבאוניברסיטת קולומביה (1992-2001). היא מכהנת כפרופסור להיסטוריה וללימודי נשים, מגדר ומיניות באוניברסיטת הרווארד משנת 2001, וכיו"ר הוועדה לתארים בלימודי נשים, מגדר ומיניות. בזמן כהונתה כיו"ר הוועדה היא שינתה את שמה מ"לימודי נשים" ל"לימודי נשים, מגדר ומיניות".

תחומי מחקרה

טרנסקסואליות באיראן המודרנית

בשנים האחרונות מחקרה מתמקד בתופעה של טרנסקסואליות וניתוחים לשינוי מין באיראן של ימינו. מאז המהפכה ב-1979 חלה עלייה משמעותית בשיעור ניתוחים אלו. שיעור גבוה זה נובע מהפיכת הניתוח לשינוי מין לחוקי על פי רשויות המדינה בשל העובדה שאיראן לא מקבלת הומוסקסואליות כמיניות לגיטימית וכך חברו להם רשויות משפטיות, דתיות, רפואיות ומתחומי הנפש לבסס את ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית שפתרונה הוא ניתוח לשינוי מין. בנוסף, זוהי דרך שבה ניתנת אפשרות של מרחב חברתי מוגן להומוסקסואלים משני המינים. נג'מאבאדי חוקרת איך באיראן המודרנית מגדר ומין ביולוגי חייבים ללכת יחדיו ואין אפשרות לערבובים אחרים מהמקובל כמו למשל מגדר של אישה בגוף של גבר. בספר "Professing Selves: Transsexuality and Same-Sex Desire in Contemporary Iran" נג'מאבאדי מתבססת רבות על מחקריו של מישל פוקו בתחום המיניות והומוסקסואליות ועוסקת בפוליטיקה של המיניות באיראן.

הטיה מגדרית בזיכרון הלאומי של איראן

נשים, באורח מסורתי, נפקדות מהסיפור ההיסטורי ואם הן מופיעות אז הן מתויגות בקטגוריות משניות ולא של הסיפור ההיסטורי המרכזי. בספרה "The Story of Daughters of Quchan: Gender and National Memory in Iranian History" נג'מאבאדי מספרת מחדש את הסיפור ההיסטורי של בנות קוצ'אן תוך ניסיון לעצב מחדש את הזיכרון הקולקטיבי האיראני של המהפכה החוקתית. היא טוענת כי היסטוריונים של איראן המודרנית מוטים מגדרית והוציאו את הנשים מהניתוחים ההיסטוריים ויש להחזיר את הנוכחות של נשים לטקסטים תרבותיים חשובים ולזיכרון הפוליטי שלהם. נג'מאבאדי טוענת כי אין צורך לחפש מקורות חדשים על נשים אלא לקרוא מחדש את המקורות הקיימים במבט אחר של ניתוח מגדרי וכך ניתן יהיה ללמוד על נשים גם ממקורות על גברים.

שאלת הזמן והמקום בשימוש במגדר ומיניות כקטגוריות מחקר

ההתייחסות של חוקרים היסטוריים למונחים של מגדר ומיניות לא תמיד תואמת את התקופה והמקום הנחקרים, כדוגמת איראן של סוף המאה ה-19, בה מושגים של מגדר ומיניות היו שונים מהמקובל במאה ה-20 במערב. ההתייחסות המקובלת והמודרנית למגדר היא בינארית: גבר/אישה, ובכך היא מזניחה קטגוריות אחרות של זהויות מגדריות או פרקטיקות מיניות שהיו קיימות בתקופה זו באיראן. נג'מאבאדי קוראת לזנוח את הבינאריות המגדרית במחקר ההיסטורי מכיוון שהיא מקבעת הטרונורמטיביות ויוצרת הדרה, וכמעט מחיקה, של התנהגויות מיניות ומגדריות שלא תואמות את הקטגוריות המערביות. מיניות ומגדר עברו טרנספורמציה עם השנים והמושגים השתנו גם על פני מקומות גאוגרפים ונורמות תרבותיות אחרות (לדוגמה, הומוסקסואליות כיום במערב מול מיניות הומו-ארוטית בין גברים ביוון העתיקה) ולכן דרושה קריאה מחודשת כדי להכליל נרטיב מגדרי או מיני.

כתביה העיקריים

(2013) Professing Selves: Transsexuality and Same-Sex Desire in Contemporary Iran

מאז אמצע שנות ה-80, הרפובליקה האסלאמית של איראן התירה וסיבסדה באופן חלקי ניתוחים לשינוי מין. נג'מאבאדי בוחנת את המשמעות של טרנסקסואליות באיראן כיום. בשילוב של מחקר היסטורי ואתנוגרפי, היא מתארת כיצד, בעידן שאחרי המהפכה, תחומים של משפט, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, תורת המשפט האסלאמי וביו-רפואה התרכזו בהבחנה בין הטרנסקסואל ה"אמיתי" והמקובל ובין קטגוריות אחרות של זהויות, בעיקר ההומוסקסואל ה"אמיתי", קטגוריה בלתי מקובלת באיראן. נג'מאבאדי טוענת כי שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הרפואיות, אנשי דת ופקידי ממשל – שהפכו טרנסקסואליות למותרת מבחינה משפטית ולקטגוריה של ישות קבילה לקיום – צמח מתוך הניסיון המסוים של איראן במודרניות אסלאמית. באופן פרדוקסלי, הרגולציה של המדינה יצרה מרחבים חדשים לחיים לא נורמטיבים באיראן, שכן קביעה מי הוא באמת "טרנס" מסתמך במידה רבה על הסיפורים שאנשים בוחרים לספר ועל הזהות העצמית שהם מצהירים עליה.

(2005) Women with Mustaches and Men without Beards: Gender and Sexual Anxieties of Iranian Modernity

הספר מתבסס על מגוון עשיר של חומר חזותי וספרותי מאיראן במאה ה-19, נג'מאבאדי קוראת מחדש ומשכתבת את ההיסטוריה של התקופה המודרנית באיראן דרך העדשה של מגדר ומיניות. נג'מאבאדי מפרקת את המושגים וההגדרות הנוקשים של מגדר ומיניות באסלאם הטרום מודרני, וכותבת על המרכזיות של מגדר ומיניות בעיצובן של התרבות והפוליטיקה המודרנית באיראן ואיך שינויים ברעיונות על מגדר ומיניות השפיעו על תפיסות של יופי, אהבה, מולדת, נישואין, חינוך ואזרחות. היא מסיימת בדיון פרובוקטיבי על פמיניזם איראני ותפקידו במלחמות התרבות הנוכחיות באיראן. בנוסף למתן נקודת מבט חדשה וחשובה בהיסטוריה האיראנית, נג'מאבאדי מדגימה במיומנות כיצד שימוש במגדר כקטגוריה אנליטית יכול לספק תובנות לגבי מבני היררכיה וכוח ובכך אל הארגון של הפוליטיקה וחיי החברה.

(1998) The Story of Daughters of Quchan: Gender and National Memory in Iranian History

ספר פוליטי-היסטורי זה חוקר אירועי חטיפה ומכירה של נערות ונשים ממחוז קוצ'אן באיראן ב-1905. הסיפור הוא דוגמה אחת מני רבות למעשי זוועה אלו שנעשו הן על ידי הממשל המקומי והן על ידי השלטון הקאג'ארי לפני המהפכה החוקתית באיראן בשנת 1906. חלק מהנשים והנערות נמכרו על ידי תושבים חקלאים שלא יכלו לשלם את מיסיהם בשל שנת יבול גרועה וחלקן נלקחו כשלל בפשיטה שערכו בני שבטים טורקמנים על כפר בצפון מזרח איראן. האירוע הזה משרטט את דמותן של הנשים האיראניות כ"אובייקטים של מסחר" (מונח שטבעה גייל רובין (Gayle Rubin )) בין גברים ומשקף את מצב העוני וחוסר צדק חברתי שאנשים חוו תחת ממשל זה. הסיפור פורסם בכל עיתוני איראן וגרם לזעקה ציבורית לצדק חברתי ולממשל חוקתי. נג'מאבאדי חוקרת מה גרם למקרה הזה להפוך לכל כך עוצמתי ומשפיע בשונה משאר הסיפורים הדומים לו באותה תקופה ובאותה נשימה האירוע הזה נשכח מדפי ההיסטוריה לגמרי. היא חוקרת את השפעת ה"אמנזיה" הזו על התרבות הפוליטית של איראן המודרנית, על הזיכרון הלאומי של המדינה ועל כותבי היסטוריה מודרניים באופן כללי .

הפרויקט האינטרנטי Women's Worlds in Qajar Iran

בשנים 2009-2011 נג'מאבאדי קיבלה מענק מחקר (יחד עם עוד 4 היסטוריונים חוקרי התקופה הקג'ארית) מטעם הקרן הלאומית למדעי הרוח (the National Endowment for the Humanities [NEH]) לפיתוח ארכיון דיגיטלי מקיף ואתר אינטרנט – Women's Worlds in Qajar Iran שישמר, יקשר ויעבד חומרים ממקורות ראשוניים ונגישים הקשורים להיסטוריה החברתית והתרבותית של עולמן של הנשים בתקופת שלטון השושלת הקג'ארית (1796-1925) באיראן. באתר ניתן למצוא מגוון רחב של חומרים מאוספים של משפחות פרטיות ושל מוסדות שהשתתפו במיזם. האתר מספק גישה דו לשונית לאלפי מסמכים אישיים, כתבי יד, תמונות, פרסומים, חפצים יומיומיים, יצירות אמנות וחומרי אודיו – מה שהופך אותו למשאב מקוון ייחודי בנושא. ייחודו של ארכיון זה הוא בכך שהוא עונה על חוסר משמעותי במחקר של תקופה חשובה זו בהיסטוריה של איראן על ידי הנגשת כל החומרים והמסמכים הרלוונטיים ושיקוף החיים של הנשים בתקופה הקג'ארית.

מפרסומיה

ספרים

• Professing Selves: Transsexuality and Same-Sex Desire in Contemporary Iran. Duke University Press (2013).
• Women with Mustaches and Men without Beards: Gender and Sexual Anxieties of Iranian Modernity. Berkeley: University of California Press (2005).
• The Story of Daughters of Quchan: Gender and National Memory in Iranian History. Syracuse: Syracuse University Press (1998).
• Land reform and social change in Iran. University of Utah Press (1987).

פרקים מספרים

• Women, Gender, and Sexuality in Historiography of Modern Iran, coauthored with Mana Kia and Sima Shakhsari, pp. 177-197, and 304-306, in Iran in the 20th Century: Historiography and Political Culture, edited by Touraj Atabaki, London: I. B. Tauris, (2009).
• Bibi Khanum, p. 229, in The Oxford Encyclopedia of Women in World History, ed. Bonnie G. Smith, Oxford: Oxford University Press, (2008).
• Teaching and Research in Unavailable Intersections, pp. 69-80 in Women’s Studies on the Edge, ed. Joan W. Scott. Durham: Duke University Press, (2008).
• (Un)Veiling Feminism, pp. 39-57 in Secularisms, ed. Janet J. Jakobsen and Ann Pellegrini. Durham: Duke University Press, (2008). Turkish translation: in Feminist Approaches in Culture and Politics, Kultu ve Siyasette Feminist Yaklasimlar, feministyaklasimlar, (October 2008).
• Types, Acts, or What? Regulation of Sexuality in Nineteenth-Century Iran, pp. 275-296 in Islamicate Sexualities: Translations across Temporal Geographies of Desire.
• Authority and Agency: Revisiting Women’s Activism during Reza Shah’s Period, pp. 159-177 and 235-243, in The State and the Subaltern: Modernization, Society and the State in Turkey and Iran, ed. Touraj Atabaki, London: I. B. Tauris, (2007).
• Crafting an Educated Housewife in Iran, Chapter 3, pp. 91–125, in Remaking Women: Feminism and Modernity in the Middle East, edited by Lila Abu-Lughod, Princeton University Press, (1998).

מאמרים

• האם ייזכר שמנו?: כתיבת ההיסטוריה של המהפכה החוקתית באיראן כאילו יש חשיבות לנשים ולמגדר, בתוך ג’מאעה, 4: 94-126, (1999).

• Genus of Sex, or The Sexing of Jins, International Journal of Middle East Studies Volume 45, Special Issue 02 (May 2013), pp 211-231.
• Verdicts of Science, Rulings of Faith: Transgender/Sexuality in Contemporary Iran, Social Research 78: 2 (summer 2011): 533-556.
• Transing and Transpassing Across Sex-Gender Walls in Iran, pp. 23-42 in Women’s Studies Quarterly 36: 3-4 (Fall/Winter 2008). Turkish translation: in Feminist Approaches in Culture and Politics, Kultur ve Siyasette Feminist Yaklasimlar, feministyaklasimlar, (July 2011).
• Taj-al-Saltana, Encyclopaedia Iranica, on-line edition. Posted March (2009).
• Gender and Secularism of Modernity: How Can a Muslim Woman Be French, Feminist Studies 32: 2 (summer 2006): 239-255.
• Beyond the Americas: Are Gender and Sexuality Useful Categories of Historical Analysis?, Journal of Women's History 18: 1 (spring 2006): 11-21.
• The Morning After: Travails of Sexuality and Love in Modern Iran, International Journal of Middle Eastern Studies, Vol. 36 (2004): 367–385.
• Gendered transformations: beauty, love, and sexuality in Qajar Iran, In Iranian Studies Volume 34, Issue 1-4, (2001) 89-102.

כתבים שערכה

• Islamicate Sexualities: Translations across Temporal Geographies of Desire. Co-edited with Kathryn Babayan. Cambridge: Harvard University Press, Middle Eastern Monographs (2008).
• Encyclopedia of Women and Islamic Cultures. Associate Editor. Leiden: Brill, volumes I-VI, (2003-2007).
• Journal Special Issue, Wiles of Women -- and Men: Literary and Historical Moments. guest editor. Iranian Studies 32, 2 (1999/2000).
• Women's Autobiographies in Contemporary Iran. Harvard Middle Eastern monographs (1990).

פרסומים בפרסית

• Women of the East: Documents from and about the second Women of the East Congress (1932). Co-edited with Gholamreza Salami, in Persian. Tehran: Shirazeh, (2005).
• Sédighé Dolatabadi: Letters, Writings, and Remembrances, in three volumes, co-edited with Mahdokht Sanati, "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1999).
• Bibi Khanum Astarabadi and Khanum Afzal Vaziri, co-edited with Mihrangiz Mallah, in "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1996).
• Hikayat-i dukhtaran-i Quchan, Baranforlag, Spanga, Sweden, (1995); and Roshangaran, Tehran, (1996); (reprinted 2002).
• Ma'ayib al-rijal [Vices of Men], an edited and annotated publication of a 19th century manuscript by Bibi Khanum Astarabadi, with an Introductory essay in English and Persian, in "Scripting and Visaging Women" series, New York, (1992); second edition Baranforlag: Spanga (Sweden), (1993).

פרסים

• שנת 2005 - פרס על שם ג'ואן קלי (Joan Kelly ) על ספרה Women with Mustaches and Men without Beards: Gender and Sexual Anxieties of Iranian Modernity מטעם האגודה ההיסטורית אמריקנית (the American Historical Association).
• מאי 2012 - הכרה בפרויקט ארכיון דיגיטלי ואתר אינטרנט – Women's Worlds in Qajar Iran על ידי המשרד למעורבות ציבורית בבית הלבן (White House Office of Public Engagement).

ראו גם

• השושלת הקאג'ארית
• הטרונורמטיביות
• זהות מגדרית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפסאנה נג'מאבאדי בוויקישיתוף

• האתר של נג'מאבאדי באוניברסיטת הארוורד, וגם דף המחקר של נג'מאבאדי באוניברסיטת הארוורד
• Women's Worlds in Qajar Iran
• White House Office of Public Engagement
• Encyclopedia of Women and Islamic Cultures/EWIC(הקישור אינו פעיל)
• Trans Bodies Across The Globe
• The Women behind Women’s Worlds in Qajar Iran
• 2010 - Body and State - The Sexual Body, Pt 1 (נג'מאבאדי מופיעה ב-00:35:30-00:56:00)
• אפסאנה נג'מאבאדי (1946-), דף שער בספרייה הלאומית