אפרים סוקולובר

הרב אפרים סוֹקוֹלוֹבֶר (תרס"א, 1901 - ד' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה רבהּ הראשון של המושבה רעננה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנדובה, בנו של מרדכי חיים סוקולובר, מתלמידיו של בעל ה"אבני נזר" מסוכוצ'וב. למד תורה בישיבות ליטא, בתחילה בישיבת לומז'ה, אחר כך בישיבת קלם ומשם עבר לישיבת סלבודקה. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל עם קבוצת תלמידים מהישיבה ולמד בישיבת חברון. במאורעות תרפ"ט שהה עם אשתו בבית אליעזר דן סלונים שבחברון, שם טבחו הפורעים הערבים כעשרים וחמישה יהודים. השניים שכבו מתחת לערימת גופות וכך ניצלו.

קיבל על עצמו את רבנות המושבה רעננה בתנאים כספיים ירודים. כ-50 משיחותיו ודרשותיו לימים נוראים ולמועדים התפרסמו בספר "פני אפרים" (תשכ"ו).

נפטר מהתקף לב עת עמד על דוכנו בבית הכנסת ברעננה בליל יום העצמאות^[1]. מילותיו האחרונות היו "אין אפשרות להביע את שמחתנו לעצמאותה העשרים של מדינת ישראל".

הותיר את אשתו ובתו, חיה לאה מלץ, שנישאה לרב שלמה מלץ, לימים הרב הראשי של רעננה.^[2]

אשתו פני הייתה בתו של הרב משה ברנשטיין. אחיינו הוא הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת כרם ביבנה.