ישיבת כרם ביבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כרם ביבנה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני, ראו רבן יוחנן בן זכאי.
ישיבת כרם ביבנה
Yeshivat-kerem-beyavne.jpg
חזית בניין הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשי"ג
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים יעקב גולדוויכט
ראש הישיבה הרב מרדכי גרינברג
מיקום יישוב עצמאי, סמוך לקבוצת יבנה
קואורדינטות 31°49′00″N 34°43′00″E / 31.816667°N 34.716667°E / 31.816667; 34.716667

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הקמת ישיבה באזור יבנה עלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20[1]. בשנת 1940 הודיע מנחם אוסישקין על ייעוד אדמות שנרכשו בידי הקרן הקיימת להקמת ישיבה גבוהה בידי המזרחי באתר של "כרם ביבנה" ההיסטורית, ויישוב דתי לידה‏[2]. במרץ 1941 יצאה ועדה של הקרן הקיימת לסימון המיקום המדויק של הישיבה‏[3] ובאוגוסט 1941 זכתה תוכניתו של מאיר בן אורי בתחרות לבחירת מתכנן הישיבה‏[4]. הבנייה מומנה מעזבונו של רפאל שלמה גוץ‏[5].

בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941‏[6] והחלה בסוף 1946‏[7] על ידי חברת הבונה של הפועל המזרחי[8]. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי‏[9].

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשי"ג (1953)‏[10] על ידי 13 חברי גרעין "גחל"ת" של שבט איתנים, בוגרי ישיבת בני עקיבא כפר הרואה. המקימים חיפשו ראש ישיבה ופנו אל הרב שאול ישראלי שסירב לקבל את התפקיד. הרב חיים יעקב גולדוויכט הסכים לקבל את התפקיד. הוא הנהיג את הישיבה כישיבה ליטאית לכל דבר, למעט העובדה שתלמידיה הם בוגרי בני עקיבא. בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב סיני אדלר. שיעורים במחשבת ישראל נמסרו על ידי הרב אלימלך בר שאול[11]. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי‏[12]. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מארצות הברית לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל‏[13].

כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני‏[14]. בשנת ה'תשכ"ו (1965) התחילה הישיבה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.

מאז פטירתו (בשנת ה'תשנ"ד, 1994) משמש בוגר הישיבה הרב מרדכי גרינברג כראש הישיבה. בשנים תשע"ג-תשע"ד שימש הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבה וראש מכון צורבא מרבנן, כראש ישיבה משני‏[15]. החל מאלול תשע"ד החל לשמש הרב מנחם מנדל בלכמן, ר"מ בישיבה, כמשנה לראש הישיבה.

הישיבה נוהלה כ-40 שנים על ידי אלי קליין, שפרש לגמלאות בשנת ה'תשס"ו, 2006. כיום המנהל הוא שוקי גולן.

שם הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".

יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".

הר"מים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרם ביבנה
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
תאריך ייסוד 1954
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 518 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום כרם ביבנה
כרם ביבנה
כרם ביבנה

31°49′06″N 34°43′21″E / 31.8184398835965°N 34.7224001215787°E / 31.8184398835965; 34.7224001215787קואורדינטות: 31°49′06″N 34°43′21″E / 31.8184398835965°N 34.7224001215787°E / 31.8184398835965; 34.7224001215787

אתר הישיבה
חזיתו הצפונית של מבנה חדרי הכיתות והספרייה בישיבה
הישיבה בשנותיה הראשונות

מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה.

המשגיח הרוחני בישיבה הוא הרב אברהם ריבלין. הרב דוד קב מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בשבועיים (העברת השיעורים מתחלקת בינו לבין ראש הישיבה) וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.

ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר חבר בית הדין הגדול ואב בית הדין באשקלון, והרב ישי בוכריס, דיין חבר בית הדין באשקלון. ראש הכולל ללימודי רבנות הוא הרב זכריה טובי. פוסק הישיבה הוא הרב אפרים רובינשטיין. הרמי"ם בישיבה: הרב מנחם בלכמן, הרב גבריאל סרף, הרב יצחק לוי, הרב אריה שטרן, הרב אהרן פרידמן, הרב אורי פישר, הרב עומרי קראוס והרב ישראל שטיינמיץ.

התלמידים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה לומדים כ-350 בחורים, מאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או לשנתיים (לעתים אף יותר).

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

פרסומים וספריית שיעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאת ספרים של רבני הישיבה
  • "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
  • "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
  • "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בכמאה עותקים בישיבה ובסביבתה ועוד כמאה עותקים בדואר אלקטרוני
  • "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה

מסלולים ופעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל סמיכה לרבנות ודיינות
  • מכון ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב ד"ר שי ואלטר‏[16].
  • מכון הוראה למורים - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן. המכון הוקם על ידי הרב ד"ר ברוך ארליך.
  • שיעורי תורה באשדוד, יבנה וישובי האזור, וכן "כולל יום השישי" לתושבי האזור
  • פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בגמ"ח "יד יששכר ויצחק" שהוקם על ידי תלמידי הישיבה.
  • מכון בראשות הרב בן ציון אלגאזי העוסק בלימוד הלכה לציבור הרחב. המכון מוציא דיסקים וחוברות בנושאים בהלכה (כגון: צורבא כיס, צורבא חיילים, צורבא נשים, צורבא חו"ל). מסוף שנת תשע"ד פועל המכון באופן עצמאי ואיננו קשור לישיבה.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של הישיבה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהתיישבות הדרום, דבר, 8 במרץ 1942
  2. ^ תיכונן ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 19 ביוני 1940
    ישיבת הוועד הראשי של המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1940
    סיון, הצופה, 2 באוקטובר 1940
  3. ^ סיור ביבנה, הצופה, 12 במרץ 1941
  4. ^ תיבנה הישיבה "כרם ביבנה", הצופה, 25 באוגוסט 1941; לתכנית כרם ביבנה, הצופה, 28 באוגוסט 1941
  5. ^ זאב אריה ראבינר, רפאל שלמה גוץ ז"ל, הצופה, 13 ביוני 1941
  6. ^ הנגבה, הצופה, 22 בפברואר 1942
  7. ^ כרם ביבנה, הצופה, 12 בנובמבר 1946
  8. ^ הבונה בונה ומגדיל את הונו, הצופה, 13 באוגוסט 1947
  9. ^ נוער דתי ייקלט בבנייני כרם ביבנה, הצופה, 10 ביוני 1949; הרב מ. ד. גרוס, חינוך תורני גבוה, הצופה, 9 במאי 1952
  10. ^ הרב א.י. ברומברג, ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 23 בינואר 1953; זרח ורהפטיגהישיבות החדשות, הצופה, 15 במאי 1953
  11. ^ שמואל אבידורבת קול נשמעת ביבנה, הצופה, 24 באוגוסט 1956
  12. ^ מפעל החינוך של המזרחי, הצופה, 22 באוגוסט 1955
  13. ^ מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא, הצופה, 1 באפריל 1956
  14. ^ ק. שבתאיכרם ביבנה - היתר הוראה וצנחנות, דבר, 31 במאי 1963
  15. ^ הודעה לכל בוגרי, תלמידי וידידי הישיבה, כ"ז ניסן תשע"ג
  16. ^ יואל יעקובי, ‏הצד היהודי של הירח, באתר בשבע - ערוץ 7