ארוחת בוקר ישראלית
ארוחת בוקר ישראלית היא סגנון מיוחד של ארוחת בוקר שמקורה בקיבוצים, וכיום היא פופולרית בבתי המלון ובמסעדות רבות בישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל, נהגו חברי הקיבוצים לסעוד את ארוחותיהם בחדר אוכל משותף.[1] חברי הקיבוצים נהגו לאכול ארוחה קלה בשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר מכן לעבוד מספר שעות בשדות. בסיום העבודה הם שבו לחדר האוכל לארוחת בוקר שנייה שהוגשה בצורת מזנון.[1] בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלו בתי המלון בישראל להגיש את ארוחת הבוקר בצורה שחיקתה את מאפייני ארוחת הבוקר בקיבוצים.[2]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבתי המלון בישראל ארוחת הבוקר בדרך כלל מוגשת בצורת מזנון בשירות עצמי. במסעדות התפריט עשוי להיות מוצע בצורת ישיבה לשולחן. ארוחת בוקר ישראלית כוללת בדרך כלל לחם, ריבה ומאפים, מוצרי חלב, דוגמת גבינות, חמאה, יוגורט ומעדני חלב, ירקות ופירות, דגי מאכל, ביצים ודגני בוקר. לצד אלה מוגשים קפה, תה, שוקו ומיצים. בדרך כלל ארוחת הבוקר אינה כוללת בשר, דבר שנפוץ בהרבה מדינות בעולם, בין היתר, מאחר שלפי ההלכה היהודית, בשר וחלב אינם מוגשים ביחד לשולחן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 גיל מרקס, האנציקלופדיה של האוכל היהודי (באנגלית)
- ^ העיתון טמפה ביי טיימס, 10 באפריל 1955 (באנגלית)
| ארוחות | ||
|---|---|---|
| בוקר | ארוחת בוקר (ישראלית • אנגלית • קונטיננטלית) • ארוחת עשר | 
|
| צהריים | בוהריים • ארוחת צהריים • שעת התה | |
| ערב | ארוחת ערב • ארוחת לילה | |
| ראו גם | ארוחת ביניים • ארוחת טלוויזיה • ארוחת טיסה • גורמה • מזנון • פיקניק | |