לדלג לתוכן

ביל רולינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביל רולינג
Bill Rowling
לידה 15 בנובמבר 1927
מוטואקה, ניו זילנד
פטירה 31 באוקטובר 1995 (בגיל 67)
נלסון, ניו זילנד
שם מלא וואלס אדוארד רולינג
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
השכלה
  • אוניברסיטת קנטברי
  • מכללת נלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור של ניו זילנד
בת זוג גלן אלנה ריבס
ראש ממשלת ניו זילנד ה־30
6 בספטמבר 197412 בדצמבר 1975
(שנה)
→ יו וואט (ראש ממשלה בפועל לאחר מותו של נורמן קירק)
פרסים והוקרה
אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (11 ביוני 1983) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר וואלס אדוארד רולינגאנגלית: Wallace Edward Rowling, היה ידוע בשם ביל רולינג, באנגלית: Bill Rowling; ‏ 15 בנובמבר 192731 באוקטובר 1995) היה ראש ממשלת ניו זילנד ה-30. רולינג כיהן בתפקידו מעט יותר משנה והוא נבחר לאחר מותו של ראש הממשלה הפופולרי, נורמן קירק. רולינג לא הצליח להישאר בתפקיד, אך נותר מנהיג מפלגת הלייבור של ניו זילנד עד 1983.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל רולינג נולד בפרבר הכפרי מארירי שליד העיירה מוטואקה, השוכן בסמוך לעיר נלסון בצפון האי הדרומי. הוא היה בן למשפחת חוואים ותיקה. הוא התחנך בבית הספר התיכון של נלסון ולמד באוניברסיטת קנטרברי, שם קיבל תואר בכלכלה. כמו כן הוא למד בקולג' לחינוך של קרייסטצ'רץ' והוסמך כמורה. לאחר שהשלים את לימודיו, לימד רולינג בכמה בתי ספר ברחבי ניו זילנד. ב-1958 עזב רולינג את תחום ההוראה והתגייס לצבא ניו זילנד, שם היה לעוזרו של מנהל החינוך בצבא. הוא בילה זמן קצר בשירות מעבר לים במלזיה ובסינגפור, במסגרת משימה שהייתה קשורה למצב החירום במלזיה.[1]

חבר הפרלמנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הכלליות של 1960 הוצגה מועמדתו של רולינג כנציג מפלגת הלייבור במחוז הבחירה של פנדלטון שבקרייסטצ'רץ'. פנדלטון נחשב למחוז בטוח של המפלגה הלאומית של ניו זילנד ורולינג הובס על ידי הארי לייק, שמונה להיות שר האוצר בממשלת המפלגה הלאומית שהוקמה לאחר הבחירות. בכל אופן, שנתיים לאחר מכן, התמודד רולינג בהצלחה בבחירות הביניים במחוז בולר, שהתקיימו עקב מותו של נציג הלייבור, ג'רי סקינר. רולינג החזיק במושב זה עד לבחירות של 1972 ואז, עקב ביטולו של מחוז בחירה זה, הוא המשיך לכהן בפרלמנט כנציג מחוז הבחירה של טסמן.

כאשר עלתה מפלגת הלייבור לשלטון בהנהגתו של נורמן קירק ב-1972, מונה רולינג להיות שר האוצר. היה זה קידום מהיר למי שלא היה בעל ניסיון קודם כשר בממשלה. תקופת כהונתו של רולינג כשר האוצר הייתה סוערת משהו, עם מספר אתגרים משמעותיים שעמדו בפניו.

ראש ממשלת ניו זילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו הפתאומי של נורמן קירק ב-1974, כיהן יו וואט כראש הממשלה בפועל במשך שבוע, עד אשר בחרה הלייבור את מנהיגה החדש. רולינג, שהיה סגנו של קירק, היה המועמד המוביל להחליפו, למרות שמנהיגות המפלגה ופדרציית העובדים העדיפו את יו וואט.

ב-6 בספטמבר 1974 אושרה רשמית בחירתו של רולינג כראש ממשלת ניו זילנד ה-30. בהמשך הוא מונה גם להיות חבר במועצה המלכותית. כמנהיג מפלגת הלייבור וכראש הממשלה הוא ספג מתקפות מחברי האופוזיציה בהנהגתו של רוברט מולדון ובאופן כללי נמתחה עליו ביקורת על חולשתו. תומכיו הכחישו זאת, באומרם שהוא בחר לא לקחת חלק בהתעמתות האגרסיבית שמולדון משך אותו אליה.

מנהיג האופוזיציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות 1975 היוו תבוסה עבור הלייבור. במרכז מסע הבחירות של המפלגה עמדה הסיסמה "אזרחים למען רולינג" (Citizens for Rowling). הייתה זו מערכה שמאחוריה עמדו אישים מרכזיים שתמכו ברולינג. מערכה זו תויגה כאליטיסטית ובאופן כללי היא הביאה תוצאות הפוכות מאלו שהיא כוונה אליהן מלכתחילה.

בשנות השבעים המאוחרות, התנכר רולינג למאורים כאשר העביר את מאטיו ראטה, דוברה החשוב של מפלגת הלייבור לענייני המאורים, מהספסלים הקדמיים של המפלגה בפרלמנט. קודם לכן לקח רולינג על עצמו להחליף את ראטה כאחראי על הוועדה ליחסי הלייבור עם המאורים. ראטה הלין על חוסר הרגישות של במדיניות של הלייבור כלפי המאורים, פרש מהמפלגה והקים מפלגה משל עצמו, "מאנה מוטוהאקה", קודמתה של "המפלגה המאורית".

ב-1977 היה רולינג מעורב במהלך שהוביל להתפטרותו של חבר הפרלמנט מטעם המפלגה, קולין מויל, שנחקר במשטרה על פעילות הומוסקסואלית (שהייתה אז לא חוקית בניו זילנד) ואילץ אותו להתפטר. בוועידת המפלגה שהתקיימה באותה שנה הפגינו רבים נגד רולינג על כך ורבים בקהילה הגאה של ניו זילנד לא סלחו לו על כך עד היום.

יחד עם זאת, הצליח רולינג להיבחר שוב לתפקיד מנהיג המפלגה ובהדרגה אף לשפר את תדמיתו הציבורית. במערכות הבחירות של 1978 ו-1981 זכתה הלייבור במספר מושבים גדול יותר מזה של המפלגה הלאומית, אך לא הצליחה להשיג רוב בפרלמנט כדי להקים ממשלה.

למרות שרולינג הצליח לשקם את תדמיתו השלילית, רבים במפלגת הלייבור חשו שהגיע הזמן לשינוי. ב-1983 הוחלף רולינג בתפקידו כמנהיג המפלגה על ידי דייוויד לאני הכריזמטי שבבחירות של 1984 הצליח להביס את רוברט מולדון. בבחירות אלו פרש רולינג מהפרלמנט.

שנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים, התמנה רולינג לתפקיד שגריר ניו זילנד בארצות הברית ובתפקיד זה הוא כיהן מ-1985 ועד 1988. בתקופת כהונתו עמד על סדר היום של היחסים בין שתי המדינות נושא הנשק הגרעיני.[2] לאחר מכן, לאחר שובו לניו זילנד, החל רולינג להיות מעורב במספר ארגונים. הוא גם לקח חלק חשוב בפעילותו שלה המוזיאון של ניו זילנד.

ביל רולינג מת בנלסון ממחלת הסרטן ב-31 באוקטובר 1995.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביל רולינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]