ג'ני שיפלי

ג'ני שיפלי
Jenny Shipley

לידה	4 בפברואר 1952 (בת 72) גור, ניו זילנד
שם מלא	ג'ניפר מארי שיפלי
מדינה
השכלה	Marlborough Girls' College
מפלגה	המפלגה הלאומית של ניו זילנד
בן זוג	ברטון שיפלי
ראש ממשלת ניו זילנד ה־36 8 בדצמבר 1997 – 5 בדצמבר 1999 (שנתיים) → ג'ים בולגר הלן קלארק ←
פרסים והוקרה
Distinguished Companion of the New Zealand Order of Merit (31 בדצמבר 2002) גבירה עמיתה במסדר ההצטיינות של ניו זילנד (1 באוגוסט 2009) מדליית מאה שנות הצבעת נשים בניו זילנד (ספטמבר 1993)

דיים ג'ניפר מארי "ג'ני" שיפלי, שם נעורים רובסון (באנגלית: Jennifer Mary "Jenny" Shipley;‏ נולדה ב-4 בפברואר 1952) היא פוליטיקאית ניו זילנדית לשעבר שכיהנה כראש ממשלת ניו זילנד ה-36 מדצמבר 1997 ועד דצמבר 1999 והייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה והאישה היחידה שהייתה מנהיגת המפלגה הלאומית של ניו זילנד.

ראשית חייה

ג'ני שיפלי נולדה בעיירה גור (Gore) שבדרום האי הצפוני כבת למשפחה של ארבע בנות. לאחר שלמדה בבית ספר תיכון לבנות בעיירה בלנהיים שבצפון האי הדרומי, היא הוסמכה כמורה ב-1971 ועד לשנת 1976 היא לימדה בבתי ספר יסודיים שונים. ב-1973 היא נישאה לברטון שיפלי והתיישבה באשברטון שבאי הדרומי. היא הייתה פעילה במספר ארגונים חינוכיים וארגונים לטיפול בילדים.

קריירה פוליטית

שיפלי הצטרפה למפלגה הלאומית ב-1975 וב-1987 היא התמודדה בהצלחה בבחירות לפרלמנט של ניו זילנד במחוז הבחירה של אשברטון, מחוז כפרי ליד קרייסטצ'רץ'. בהיותה בת 35 בהיבחרה, הייתה שיפלי אחת מחברי הפרלמנט הצעירים אז. היא ייצגה את מחוז הבחירה שלה ברציפות עד פרישתה מהחיים הפוליטיים ב-2002.

שרה בממשלה

עד מהרה עלתה שיפלי בסולם התפקידים במפלגה הלאומית. בתקופת כהונתה השנייה בפרלמנט היא מונתה על ידי מנהיג המפלגה, ג'ים בולגר להיות דוברת המפלגה בנושאי רווחה וכן שימשה כשרה לענייני נשים בין השנים 1990–1996.

בתפקידה כשרת הרווחה, הייתה שיפלי אחראית על שורה של קיצוצים חדים בקצבאות הממשלתיות. ב-1993, כאשר היא מונתה להיות שרת הבריאות, היא גרמה למחלוקת נוספת כאשר היא ניסתה ליישם רפורמה במערכת הבריאות הציבורית. כאשר נבחרה ממשלת המפלגה הלאומית מחדש ב-1996, עזבה שיפלי את משרד הבריאות ומונתה להיות השרה האחראית על חברות הממשלתיות ושרת התחבורה.

ראש ממשלת ניו זילנד

בהדרגה החלה שיפלי להיות מתוסכלת ומאוכזבת מהקצב האיטי של עבודתו של מנהיג המפלגה וראש הממשלה, ג'ים בולגר וממה שהיא ראתה כהשפעה הלא ראויה של המפלגה השותפה לקואליציה "מפלגת ניו זילנד לפני הכל" (New Zealand First). באמצע שנת 1997, היא החלה לקבץ סביבה תמיכה כדי להחליף את בולגר. מאוחר יותר באותה שנה, כאשר בולגר השתתף בפגישת ראשי הממשלות של מדינות חבר העמים הבריטי, שכנעה שיפלי את עמיתיה למפלגה לתמוך במנהיגותה. בולגר, בראותו שאיבד את תמיכת מפלגתו, התפטר והוחלף בשיפלי. כמנהיגת מפלגת השלטון, נבחרה שיפלי כראש הממשלה ב-8 בדצמבר 1997.

למרות צמיחה כלכלית מתמשכת, ממשלת שיפלי הייתה בלתי יציבה בהדרגה. במיוחד התדרדרו היחסים בין המפלגה הלאומית לבין שותפתה לקואליציה "מפלגת ניו זילנד לפני הכל". בעוד שבולגר הצליח לשמור על יחסים טובים עם השותפה הקואליציונית ועם מנהיגה, סגן ראש הממשלה, וינסטון פיטרס, החלו היחסים בין שתי המפלגות להיות מתוחים לאחר בחירתה של שיפלי. בסופו של דבר, באוגוסט 1998, פיטרה שיפלי את פיטרס מהממשלה.

מייד לאחר מכן הסיר פיטרס את תמיכתו בממשלת שיפלי. יחד עם זאת, כמה מחברי מפלגתו של פיטרס רצו שהקואליציה תישאר על כנה ובהנהגת סגן מנהיג המפלגה, טאו הנארה, הם הקימו קבוצת לחץ להדחתו של פיטרס. כאשר הם נכשלו, הם עזבו את המפלגה, חלקם היו לחברי פרלמנט עצמאיים ואחרים ניסו להקים מפלגות חדשות. בתמיכתם של חברי פרלמנט אלה הצליחה שיפלי להשאיר את מפלגתה בשלטון.

באותה עת תמכה שיפלי בהצעה לשנות את דגל ניו זילנד לעיצוב חדש ללא שום אזכור לדגל בריטניה ותחת זו הוצע העיצוב בו מופיע סמל השרך הכסוף על רקע שחור. מנגד, התנגדה שיפלי להצעתו של בולגר להפיכתה של ניו זילנד לרפובליקה. עם התמשכות הוויכוח על נושא זה, הצהירה שיפלי ב-1999, בעת ביקורה בניו זילנד של אן, הנסיכה המלכותית, "אני לא מתביישת להיות תומכת במלוכה, יחד עם ניו זילנדים רבים".

שיפלי הייתה הראשונה מבין ראשי ממשלת ניו זילנד שהשתתפה במצעד הגאווה של אוקלנד (Hero Parade) והייתה הראשונה מבין מנהיגי המפלגה הלאומית שחיפשה תמיכה פוליטית בקהילה הלהט"בית בניו זילנד. היא דחפה להורדת הגיל המינימלי לצריכת אלכוהול מ־20 ל־18 וב־1999 הצליחה בכך. היה זה חלק מרצונה להרחיב את בסיס התמיכה במפלגה הלאומית.

שיפלי הייתה לחברה ב"מועצת נשים מנהיגות עולמית" רשת בינלאומית של נשיאות וראשות ממשלה מכהנות ולשעבר שלקחה על עצמה להוביל את המנהיגות ברמה הגבוהה ביותר לפעילות משותפת בנושאים בעלי חשיבות לנשים ואת פיתוח השוויוניות.

שיפלי הנהיגה את המפלגה הלאומית בבחירות 1999 מתוך תקווה להיות האישה הראשונה שנבחרה כראש הממשלה בזכות עצמה. אף על פי כן היא הובסה על ידי מפלגת הלייבור של ניו זילנד, גם היא בהנהגת אישה, הלן קלארק. הייתה זו הפעם הראשונה, ועד היום היחידה, בה שתי המפלגות הגדולות בניו זילנד הונהגו על ידי נשים.

ב-2000 לקתה שיפלי בהתקף לב. היא הנהיגה את המפלגה הלאומית עד אוקטובר 2001, עד אשר הוחלפה בביל אינגליש וב-2002 היא התפטרה מהפרלמנט.

לאחר הפרישה

מאז פרישתה מהחיים הפוליטיים, פעילה שיפלי בשורה של חברות עסקיות, בעיקר כאלה הקשורות לסין. כמו כן היא פעילה בגופים התנדבותיים לקידום החינוך, בארגוני נשים ובפורומים בינלאומיים של מנהיגי מדינות לשעבר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ני שיפלי בוויקישיתוף

• ריאיון עם שיפלי בעיתון The New Zealand Herald., פברואר 2008
• ג'ני שיפלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)