בית ארבעת המרחבים
 | |
| תרשים של בית ארבעת המרחבים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אזור גאוגרפי | ארץ ישראל |
| תקופה | תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל |
בית ארבעת המרחבים או הבית הישראלי הוא טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה. מקורו בתקופת הברונזה המאוחרת, ולאחר מכן הוא אומץ על ידי המתיישבים החדשים שהחלו לאכלס את אזור ההר בארץ ישראל בתקופת הברזל, ושנודעו מאוחר יותר במאה התשיעית לפני הספירה כ"ממלכת יהודה" ו"ממלכת ישראל". משום כך הוא מהווה מאפיין של נקודת יישוב ישראלית בתקופת הברזל ("התקופה הישראלית").
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמשתמע משמו, בית ארבעת המרחבים מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים ושווים בגודלם. הרביעי, מלבני אף הוא, תוחם את השלושה ואנכי להם. המעטפת החיצונית של המבנה היא מלבנית ובחלק מהבתים ריבועית. במבנים מלבניים, היחס בין הצלעות הארוכות לקצרות הוא כמעט שווה, ללא קשר לגודל או תפקיד המבנה. ההפרדה בין שלושת החדרים המקבילים התבססה בדרך כלל על עמודים בלבד. החדר הרביעי, האנכי, הופרד באמצעות קיר מלא.
במספר אתרים נמצאו גם פרטים דומים בודדים בעלי שלושה או אף שני מרחבים.
פונקציונליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדעות חלוקות באשר לתכלית של הבנייה בצורה זו. חוקרים רבים קובעים שסידור זה הוא פונקציונלי טהור: החדר האנכי השמאלי היה אזור עבודה, שבו מוקמו התנור והאובניים, ובו אוחסנו חומרי הגלם להכנת המזון. החדר האנכי המרכזי היה ללא גג ושימש כחצר, ואילו החדר האנכי הימני שימש כאזור אכילה. החדר האופקי שימש לשינה.
לביקורת על גישה זו מספר טענות:
- טענת הפונקציונליות אינה נשענת על ראיות, למעט הימצאות תנור בחדר השמאלי.
- זוהי גישה השואפת ליישם גישות של פונקציונליזציה מודרנית, על בתים מתקופה קדומה, ובכך היא אנכרוניסטית.
- העלמות צורת בניה זו בתקופה הבבלית בעוד שהטכנולוגיה לא השתנתה.
שתי גישות אחרות לגבי הסיבות לתכנון הבית באופן שבו תוכנן, נוטות לזהות את הבית כבית של משפחה יהודית: האחת גורסת כי תכנון הבית באופן הזה איפשר לקיים את הלכות הנידה בהידור - האישה הנידה נשארת בבית, אך באחד המרחבים הצדדיים, כך שהכניסה לבית לא תחייב היתקלות בה. גישה אחרת גורסת כי העיצוב נעשה בהשראת בית המקדש הראשון.
כנגד שתי גישות אלה הועלתה ביקורת שלפיה זיהוי שיטת הבנייה הזו עם היהדות אינו ודאי, ולכן הן נסיבתיות.
באופן כללי, פרשנויות התאוריות הפונקציונליות הן דחוקות, הואיל ובאתרים רבים נמצאו גם מבנים ציבוריים בעלי אותם מאפיינים.
זיהוי הבית כישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם כמה גורמים שתרמו לזיהויו במחקר כמאפיין של בית ישראלי בתקופת הברזל. ראשית, צורת בנייה זו ייחודית לארץ ישראל ולפרק הזמן המזוהה כתקופה הישראלית - המאות ה-11 עד ה-6 לפני הספירה. שנית, הנקודות שבהן נמצאו בתים מסוג זה מתאפיינות במובהק בסימני זיהוי נוספים, המיוחסים לאוכלוסיית שבטי ישראל:
- היעדר עצמות חזיר באתרים אלה (באתרים המזוהים כפלשתיים נמצא אחוז גבוה במיוחד של עצמות חזיר, ובאתרים שמזוהים כפניקיים - כנעניים שיעור עצמות החזיר שנמצאו היה רגיל, וגם אופייני לאירופה באותה תקופה).[1]
- כדים גדולים המזוהים עם העם העברי - קנקני שפת צווארון.
- היעדר כתובות וכיתובים.
ארבעה מאפיינים אלה, ביחד עם הימצאות בית ארבעת המרחבים, מופיעים בעיקר בנקודות שניתן לקשר אותן למקומות הידועים כישראליים היסטוריוגרפית, אטימולוגית (כלומר על פי שמות עכשוויים של המקום ששימרו את המקור), או על פי התנ"ך.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביקורת העיקרית כנגד טענה זו שגורה בפי חוקרים המשתייכים לאסכולה המינימליסטית בארכאולוגיה, אשר קובעת כי אי אפשר לבסס את המחקר הארכאולוגי על הכתוב בתנ"ך, וכי כל ניסיון לזהות יישוב ישראלי בארץ ישראל אשר נשען על פרשנות של התנ"ך ולא היה מתקיים בהיעדר התנ"ך איננו מדעי. המינימליסטים מסכימים, אפוא, לזהות מאפיינים אלה כמשויכים לקבוצה מסוימת, אך מסתייגים מהקביעה כי הקבוצה הזו היא ישראלית.
לעיתים משתמשים אנשי האסכולה בכינוי פרוטו ישראלי ליישובים שמתאפיינים בבתי ארבעת המרחבים, ואשר קדמו לימי ממלכת ישראל.
פריסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ ישראל המערבית נחפרו כעשרים וחמישה אתרים שבהם נמצאו בתי ארבעת המרחבים. ממזרח לירדן נמצאו עוד כעשרה אתרים.
המקומות המרכזיים הם תל מגידו ותל קסילה - אתר המצוי כיום בתחומי מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. המעניין באתרים אלה הוא שהתקיימו בהם בתקופות מקבילות שתי נקודות יישוב - האחת מזוהה כיהודית והאחרת פיניקית או פלשתית (בהתאמה).
מקומות נוספים שבהם נמצא בית ארבעת המרחבים הם תל באר שבע, תל ערד, תל מבורך, ח'רבת ג'מה - אתר המצוי בליבה של עזה, עיר דוד בירושלים, תל רומיידה בחברון, הר עיבל סמוך למזבח, תל שקמונה בחיפה, עזבת צרטה בראש העין, שילה (יישוב מקראי) וכן בתל חצור ובמספר אתרים ברחבי הנגב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם פאוסט, החברה הישראלית בתקופת המלוכה - מבט ארכאולוגי, הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ה
- ירון גולני, שער לארכיטקטורה, דביר הוצאה לאור 1999
- Israelites Found in Egypt - Four-Room House Identified in Medinet Habu מאמר של מנפרד ביטאק בנושא הימצאותו של בית ארבעת המרחבים במדינת האבו שבמצרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית ארבעת המרחבים, סרטון בערוץ "Yehuda Vinograd", באתר יוטיוב (אורך: 00:48)- בית ארבעה מרחבים- ביישוב בית אריה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:18)
- בר שהם ורותם לוינזון (תלמידים), בית ארבעת המרחבים, בית ספר דוד ילין - חיפה
- בית ארבעת המרחבים, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
