ברטי אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברטי אהרן
Bertie Ahern
לידה 12 בספטמבר 1951 (בן 72)
דבלין, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פטריק ברתולומיאו "ברטי" אהרן
שם לידה Patrick Bartholemew Ahern עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנדאירלנד אירלנד
השכלה
  • מכון דבלין לטכנולוגיה
  • St. Aidan's C.B.S. עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פיאנה פול (עד 2012)
בת זוג מרים (פרודים)
bertieahernoffice.org
טישך (ראש ממשלת אירלנד) ה־10
26 ביוני 19977 במאי 2008
(10 שנים)
סגן טישך (ראש ממשלת אירלנד) מארי הארני (2006-1997)
מייקל מק'דואל (2007-2006)
בריאן קוון (2008-2007)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול (21 באפריל 2004)
  • פרס הצדק וזכויות האדם ע״ש תומאס דוד (24 בספטמבר 2003)
  • פרס צלחת הזהב
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטריק ברתולומיאו "ברטי" אַהֶרְןאנגלית: Bertie Ahern ; נולד ב-12 בספטמבר 1951) הוא מדינאי אירי שכיהן כראש הממשלה (טישך) העשירי של אירלנד בשנים 19972008. הישגו המשמעותי של אהרן היה מעורבותו כראש ממשלה בתהליך השלום בצפון אירלנד שהוביל לחתימת הסכם יום שישי הטוב, גיוס תמיכה של 90% בהסכם במשאל העם שנערך, ופירוק ה- IRA מנשקו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטי אהרן נולד בדבלין בשנת 1951 במשפחה רפובליקנית מסורתית. אביו שירת שירות פעיל במלחמת העצמאות האירית, ובמלחמת האזרחים האירית בתחילת שנות העשרים. אהרן נכנס לפוליטיקה עוד בהיותו בן 14 והיה מעורב בבחירות משנה במחוזו לטובת מועמד מפלגת פיאנה פול (המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הגדולה ביותר באירלנד, אשר נוסדה על ידי איימון דה ואלירה). לאהרן ניתנה המשימה לטפס על עמודי חשמל ולתלות שם כרזות. במהלך משימה זו נפגש אהרן עם צ'ארלס הוהי, לימים ראש ממשלה, ומורהו הפוליטי (אשר מעורבותו בפרשיות שחיתות הכתימה את שמו). אהרן השתלם כמנהל חשבונות ומצא עבודה בבית חולים בדבלין.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 זכתה פיאנה פול בניצחון גדול, והכניסה חברים חדשים רבים לדאל אירן, הפרלמנט האירי, ובהם אהרן. את שירותו בדאל החל אהרן כחבר פרלמנט חדש בספסלים האחוריים של מפלגת השלטון. בשנת 1979 תמך אהרן במורהו צ'ארלס הוהי לתפקיד יורשו של ראש הממשלה ג'ק לינץ', ולאחר ניצחונו של הוהי מונה לסגן "מצליף" הסיעה. בשנת 1981 ו-1982 עברה אירלנד שתי מערכות של בחירות כלליות, ובשתיהן הגדיל אהרן את כוחו במחוז הבחירה שלו. פיאנה פול הפסידה בבחירות אלו ונותרה באופוזיציה עד שנת 1987, כאשר בשנת 1986 מונה אהרן לראש עיריית דבלין.

עם עליית המפלגה לשלטון קיבל אהרן את תפקיד שר העבודה. להצלחתו בתפקיד זה חלק ניכר בדחיפה שקיבלה הכלכלה האירית בשנים אלו ולאחר מכן. אהרן הצליח היטב במשא ומתן עם האיגודים המקצועיים על השגת הסכם קיבוצי לכלל המשק אירי.

בשנת 1991 קיבל אהרן את תפקיד שר האוצר בממשלתו של צ'ארלס הוהי. בשנת 1994 שימש אהרן תקופה קצרה כסגן ראש הממשלה של ראש הממשלה אלברט ריינולדס בטרם נאלץ ריינולדס להתפטר.

מנהיג פיאנה פול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפטרותו של ריינולדס העמיד עצמו אהרן לתפקיד מנהיג פיאנה פול. בבחירות עצמן לא עמדו כנגדו מועמדים. לאחר בחירתו של אהרן החליטה שותפתה של פיאנה פול לקואליציה, מפלגת העבודה האירית, לפרוש מן הממשלה ולהקים ממשלה חלופית עם יריבתה ההיסטורית של פיאנה פול, מפלגת פיין גייל, כך שאהרן מצא עצמו כראש האופוזיציה, ולראש הממשלה מונה ג'ון ברוטון. הקואליציה החדשה החזיקה מעמד עד שנת 1997, שבה נערכו שוב בחירות כלליות. לאחר הבחירות יכול היה אהרן להקים ממשלה בסיוע המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית ומספר חברי פרלמנט עצמאים.

קריירה כראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, בשנת 2005.

ב-26 ביוני 1997, בגיל 45, הפך אהרן לראש הממשלה הצעיר ביותר בהיסטוריה של אירלנד.

הישגו ההיסטורי של אהרן היה במעורבותו בתהליך השלום בצפון אירלנד. בחג הפסחא בשנת 1998 הבשיל משא ומתן בן שנים להסכם יום שישי הטוב, אשר היה מוסכם על הצדדים הניצים בצפון אירלנד, כמו גם על ממשלות אירלנד ובריטניה הגדולה, ועל עמיהם של מדינות אלו. אהרן השכיל להביא לתמיכה של למעלה מ-90% בהסכם במשאל עם שנערך, ובו בוטלו סעיפים 2 ו-3 לחוקה האירית לפיהן צפון אירלנד היא חלק בלתי נפרד מהרפובליקה של אירלנד. אהרן ממשיך לשמש כצד וכיוזם בתהליך השלום. ב-8 בדצמבר 2004 נפגש אהרן עם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בבלפסט והשניים הצהירו כי תהליך השלום קרוב לפריצת דרך, וכי הושגה הסכמה עקרונית על פירוק ה-IRA מנשקו. השניים הצהירו כי אמנם קיימים עדיין מכשולים, אך נראה כי המשא ומתן בין הפרוטסטנטים והקתולים בצפון אירלנד שהתקיים מזה חודשים בחשאי, הגיע לשלב בלתי הפיך.

לאחר הבחירות הכלליות באירלנד בשנת 2002 הצליח אהרן לקבל רוב גדול יותר למפלגתו. הייתה זו הפעם הראשונה בה בחר העם האירי בממשלה מכהנת לכהן שוב מאז ממשלתו של ג'ק לינץ' בשנת 1969.

הישגים אחרים בזמן כהונתו הם תקופת נשיאות האיחוד האירופי לאירלנד בשנת 2004, הנחשבת לאחת מתקופות הנשיאות הטובות ביותר. בזמן זה התקבלו עשר חברות חדשות לאיחוד.

ההאצה הכלכלית הגדולה בכלכלה האירית, המכונה "הנמר הקלטי", שהחלה באמצע שנות התשעים, נמשכה גם בתקופת כהונתו של אהרן. בין השנים 2001 ו-2003 נבלמה הצמיחה, במקביל להאטה בכלכלה העולמית, אך בין 2003 ל-2006 זינק המשק האירי שוב (בתקופה שזכתה לכינוי "הנמר הקלטי 2") ובשנים 2004 ו-2005 נרשמה בו הצמיחה הגבוהה ביותר מכל מדינות האיחוד. השגשוג הכלכלי גרם להפחתה חדה בחוב הציבורי של אירלנד, לירידה באבטלה לרמות נמוכות משמעותית מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי, ואף להפיכת כיוונו של מאזן ההגירה, משלילי לחיובי.

ב-2007 עלו חשדות לפיהם אהרן היה מעורב בקבלת תרומות לא חוקיות מאנשי עסקים במהלך שנות התשעים. החשדות זכו לחיזוק מעדותה של מזכירתו בפני הוועדה החוקרת את הנושא במרס 2008. כתוצאה מן הפרשה, הודיע אהרן באפריל על כוונתו להתפטר וב-6 במאי הגיש את התפטרותו. הוא טען כי לא עשה כל רע ואינו חושש מהחקירה, אך הוא מתפטר כדי לא לאפשר לנושאים הנוגעים לו באופן אישי להשפיע על העם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן פרוד (אך לא גרוש) מאשתו מרים. למרות הפירוד השניים שומרים על יחסים טובים. לאהרן שתי בנות מנישואיו - ססיליה, שהיא סופרת, וג'ורג'ינה הנשואה לזמר ניקי ביירן מלהקת "ווסטלייף".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברטי אהרן בוויקישיתוף