בריכת ירושלים
 | |
| הבריכה בשנת 2009 לפני שנהרסה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בריכת שחייה |
| מיקום |
ירושלים  |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1958 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1958 |
| קואורדינטות | 31°45′44″N 35°13′09″E / 31.762336°N 35.219076°E |
 | |
  | |
בריכת ירושלים הייתה בריכת שחייה שהוקמה במושבה הגרמנית בירושלים בשנת 1958. הייתה זו בריכת השחייה השלישית שנבנתה בירושלים והגדולה ביותר בישראל[1]. הבריכה נסגרה ונהרסה בשנת 2018. במקומה הוקמה בריכה מקורה, שמעליה ניבנה בניין מגורים עם 45 יחידות דיור, קומת מסחר, חדר כושר ומועדון ספורט[2]. הבריכה החדשה נחנכה בספטמבר 2023.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית הבריכה החלה בסוף שנת 1957, על מגרש פנוי במושבה הגרמנית בו פעל בעבר לונה פארק, ביוזמת איש העסקים חיים שיף ומשקיעים נוספים. שיף כבר הפעיל בריכה קטנה בתוך מלון הנשיא שהיה בבעלותו ונחנך בשנת 1954 וביקש לבנות בריכה גדולה לשימוש הציבור[3]. טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט נערך ב-21 בינואר 1958 וקבוצה של נטורי קרתא ביקשה להפגין נגד בניית הבריכה אך נעצרה על ידי המשטרה[4]. נטורי קרתא ביקשו למחות נגד בניית הבריכה בה רוחצים במעורב גברים ונשים. ב-13 בפברואר 1958 נערכה במאה שערים הפגנה גדולה נגד הקמת הבריכה בה השתתפו כ-2,000 איש, ובשל כך זכתה בעיתונות לכינוי "בריכת המריבה". בנוסף, הופעל כנגד ראש העיר גרשון אגרון לחץ רב על ידי גורמים חרדים שהתנגדו לבנייה ואף נערך נגדו טקס פולסא דנורא[5][6]. במאי 1958 נעשה ניסיון על ידי הנהגת אגודת ישראל לקנות את הבריכה מידי קבוצת המשקיעים, כדי להבטיח שהיא תפעל בימים נפרדים לגברים ונשים[7], אך שיף סירב למכור אותה[8], עד שיובטח שיוחזר ההכשר למלונות "הנשיא" ו"אורגיל" שבבעלותו, הכשר שהוסר כתגובה להקמת הבריכה[9][10].
ביולי 1958 הושלמה בניית הבריכה ובמקביל ניהל שיף משא ומתן למכירת הבריכה[11]. הבריכה נמכרה לבסוף לקיבוצים קריית ענבים בשיתוף עם המושב שורש[12] ונפתחה לקהל ב-28 ביולי 1958 בניהול של מושב שורש[13]. לאחר שמכר את הבריכה הופעל כנגד שיף לחץ לסגור גם את הבריכה שפעלה בתוך מלון הנשיא כתנאי להחזרת הכשרות[14]. והוא פנה לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה שיורה לרבנות להחזיר לו את הכשרות[15]. בריכת ירושלים שלא הייתה מקורה או מחוממת נסגרה בחודשי החורף, עם פתיחת עונת הרחצה בקיץ 1959 וב-1960 נמשכו הפגנות החרדים נגדה[16][17].
בשנת 2009 הוצע לסגור את הבריכה על מנת להשתמש בשטחה להקמת חניון, זאת בשל מיקומה וגודלה (5.6 דונם) אך העירייה התנגדה להצעה[18] ודרשה להמשיך להפעיל את המקום במצב תקין[19]. לבסוף נסגרה הבריכה ב-31 בדצמבר לארבעה חודשים לשם שיפוצים. הבריכה נפתחה מחדש ב-30 באפריל 2010.
בריכת ירושלים נסגרה ב-31 באוקטובר 2017, לאחר מאבק ממושך של הוועד להצלת הבריכה, לטובת בניית פרויקט נדל"ני וחדר כושר לציבור הרחב[20]. בתאריך 6 בספטמבר 2023 נחנכה הבריכה החדשה בטקס חגיגי במעמד ראש העירייה, משה ליאון.
מבנה הבריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הבריכה המקורית השתרע על כל המגרש שבין רחוב עמק רפאים ורחוב הרכבת. ייחודה של הבריכה היה בכך שהייתה הבריכה היחידה בירושלים שאורכה הוא 50 מטרים כשל בריכה אולימפית, המקפצה הגבוהה (7 מטרים) וכמו כן מיקומה במרכז העיר. סביב הבריכה היו משטחי דשא ומזנון גדול. הבריכה גם כללה בריכה רדודה מעוגלת לילדים כתוספת לצד הבריכה האולימפית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה, בכחצי משטח המגרש המקורי, מבנה מסחרי בן 3 קומות, חניון תת-קרקעי וחזית מסחרית לאורך רחוב עמק רפאים[21]. לצורך הקמת המבנה נהרסו מבנה הכניסה המלתחות והמזנון, הבריכה עצמה נשמרה ועברה שיפוץ שכלל חיפוי חדש בקרמיקה והקמת מגלשת מים. מלתחות חדשות נבנו בקומת הקרקע של הבניין המסחרי[22].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בריכת המריבה" מעוררת התעניינות בינלאומית, למרחב, 30 ביולי 1958
- ניר חסון, תושבי ירושלים במאבק להצלת הבריכה הציבורית הראשונה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2009
- רועי אלמן, אחרי סמדר, על הכוונת: בריכת ירושלים, באתר mynet ירושלים, 16 בספטמבר 2009
- שלומית שרביט, "אל תסגרו אותה" - מאבק להצלת בריכת ירושלים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2009
- שלומית שרביט ורועי אלמן, "אם אשכחך (בריכת) ירושלים תשכח ימיני", באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
- רועי אלמן, התושבים ניצחו, בריכת ירושלים תישאר פתוחה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
- אורן בן-חקון, וידאו – זכרון ילדות ירושלמי: כך נראית בריכת ירושלים רגע לפני הטרקטורים, באתר כל העיר, 6 בפברואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בריכת השחייה הגדולה ביותר בארץ, קול העם, 5 בינואר 1958
- ^ טל נתנאל-נוריאל, שדרוג בריכת ירושלים המיתולוגית: כך היא תיראה, באתר כל העיר, 3 באפריל 2019
- ^ בריכת שחיה ומרכז שעשועים בירושלים, הצופה, 22 בנובמבר 1957
- ^ נטורי קרתא הפגינו - ואבן הפינה הונחה לבריכת השחייה בבירה, חרות, 22 בינואר 1958
- ^ עצורים ופצועים בבירה בהפגנת "נטורי קרתא" נגד בריכת השחייה, דבר, 14 בפברואר 1958
- ^ ק. שבתאי, ריב הבריכה בירושלים, דבר, 21 בפברואר 1958
- ^ חוגיים דתיים נושאים ונותנים על רכישת "בריכת המריבה", הַבֹּקֶר, 12 במאי 1958
- ^ התפוצץ המשא ומתן למכירת "בריכת המריבה", הַבֹּקֶר, 15 במאי 1958
- ^ שיף מוכן למכור את חלקו בבריכת השחיה, חרות, 24 במרץ 1958
- ^ משרד האוצר יעניק 100 אלף ל"י לרכישת הבריכה ע"י "האגודה", חרות, 30 במאי 1958
- ^ "בריכת המריבה" תיפתח השבוע, על המשמר, 7 ביולי 1958
- ^ "בריכת המריבה" נמכרה, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1958
- ^ בריכת המריבה נפתחת היום, למרחב, 28 ביולי 1958
- ^ בעלי "מלון הנשיא" נדרש לסגור גם את הבריכה הפרטית, חרות, 21 ביולי 1958
- ^ ביה"ד העליון נקרא להכריע בין מלון "הנשיא" והרבנות, חרות, 7 באפריל 1959
- ^ "בריכת המריבה" נפתחת הדתיים מחדשים ההפגנות, מעריב, 4 במאי 1959
- ^ הפגנה נגד הבריכה, חרות, 13 במאי 1960
- ^ שלומית שרביט, "עיריית י-ם תבטיח המשך פעילות בריכת ירושלים", באתר ynet, 13 באוקטובר 2009
- ^ שלומית שרביט, העירייה לבעלים: הפעילו את בריכת ירושלים, באתר ynet, 22 באוקטובר 2009
- ^ ליאת בכרך, אחרי 60 שנה: בריכת ירושלים המיתולוגית נסגרה, באתר כל העיר, 31 באוקטובר 2017
- ^ הודעה בדבר הפקדת שינוי תבנית מתאר מקומית, דבר, 12 בפברואר 1981
- ^ ניר חסון, בריכה על מים סוערים, באתר הארץ, 29 ביולי 2011