לדלג לתוכן

פולסא דנורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא; בתרגום לעברית: "מכת אש") הוא טקס קללה המתיימר[1] להיות מאגי שנוצר על ידי העדה החרדית באמצע המאה העשרים,[2] בטקס פונים כמניין משתתפים למלאכי חבלה כדי שהמקולל ימות במהרה.[3] מקור הביטוי בספרות חז"ל, שם "פולסא דנורא" מוזכר כעונש שמימי שמוענשים בו מלאכים או אנשים לאחר מותם.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המושג הוא בדברי התלמוד, שם נאמר תוך ויכוח הלכתי: ”אי הוה לוי הכא הוה מפיק לאפך פולסי דנורא.” (בבלי, בבא מציעא, מ"ז, א') לפי פרשנים שונים, הביטוי "פולסא דנורא" שימש כמטבע לשון לנידוי וחרם.[4]

ישנם כמה פירושים למילה "פולסא": רש"י במסכת יומא (דף ע"ז, עמוד א') מפרש שמדובר במקל, ולעומת זאת בפירושו למסכת בבא מציעא (דף מ"ז, עמוד א') הוא כותב שמדובר בניצוץ, שהוא עגול כמטבע. על פי המילון התלמודי של ברוך קרוא, המילה הארמית פּוּלְסָא היא מכה בדומה לפולס (pulsus, בלטינית) שמשמעותו פעימה, מתקף – ועל פי זה פּוּלְסָא (או פּוּלְסֵי) דְנוּרָא היא מכת אש.

משמעות בספרות חז"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל, "פולסי דנורא" מוזכרים כעונש שמימי שמוענשים בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם:

על פי פרקי דרבי אליעזר (פרק ד'), הקב"ה מתואר כמי שמחזיק בידו מקל של אש, "מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש ופרוכת לפניו פרושה ועיניו משוטטות בכל הארץ...".

במספר מקומות בספר הזוהר, פולסא דנורא מתואר כעונש לחוטאים: "ומקדשי תיראו - בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא" (בתרגום: ומקדשי תיראו - בזו היראה הותר מקל אש להלקות להם לחוטאים שלא שומרים מצוות התורה) (ספר הזוהר, חלק ג', דף רס"ג, עמוד ב').

באף אחד מן המקורות התורניים, במדרש או בזוהר, אין ה"פולסא דנורא" קשור למעשה אנושי כלשהו. בספרות היהודית מצוי "חרם" בו אדם מוחרם, במספר מקרים נוסח החרם מלווה בקללות ואיומים.

באמצע המאה העשרים נוצר על ידי העדה החרדית טקס קללה מאגי שקיבל את השם "פולסא דנורא".[5] בטקס פונים כמניין משתתפים למלאכי חבלה כדי שהמקולל ימות במהרה.[6] הטקס, שחלקים ממנו נלקחו מהחרם, מורכב מקריאת טקסט המשולב בקללות, תקיעה בשופרות וכיבוי נרות שעווה.

הטקסט שבו השתמשו אנשי העדה החרדית נלקח מספר כל בו, הכינוי "פולסא דנורא" נוצר למטרת הפחדה.[7]

טקסי פולסא דנורא בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקשורת הישראלית התפרסמו ידיעות על טקסים שבוצעו או על איומים בקיום הטקס. להלן כמה מקרים בולטים:

בחוק הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל עיקרון חופש הפולחן בישראל, אין החוק אוסר במפורש על אף תפילה, לרבות הפולסא דנורא. ב-30 באוגוסט 2005 החליט מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, שלא להעמיד לדין 20 פעילים, שערכו טקס פולסא דנורא כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, בנימוק שהם פנו לאל ולא לבני אדם, ותפילה שכזו למותו של אדם, אף שאיננה ראויה להיות חלק מהשיח הציבורי, איננה בגדר של הסתה לרצח ונכללת במסגרת חופש הביטוי.[24]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Britt, Brian M., "Curses Left and Right: Hate Speech and Biblical Tradition", Journal of the Americal Academy of Religion 78.3 (2010), 633-661, doi:10.1093/jaarel/lfq020
  • Zohar, Zion, "Pulsa De-Nura: The Innovation of Modern Magic and Ritual", Modern Judaism 27 (2007), 72-99, doi:10.1093/mj/kjl013

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ דב שוורץ ומשה אייזיק בלוי, מי מפחד מפולסא, קולמוס, גיליון 24, ניסן תשס"ה, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
  2. ↑ Zohar, Zion, "Pulsa De-Nura: The Innovation of Modern Magic and Ritual", Modern Judaism 27 (2007), 72-99
  3. ↑ יגאל אריכא, קבלה מעשית כל הסודות הכמוסים, תל אביב, תשנ"ח, עמ' 316
  4. ↑ רש"י שם. כך גם בפירוש התוספות יום טוב, על המשנה (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י') "וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ." - הכוונה בפולסא דנורא הוא נידוי או חרם של תלמידי חכמים.
  5. ↑ Zohar, Zion, "Pulsa De-Nura: The Innovation of Modern Magic and Ritual", Modern Judaism 27 (2007), 72-99
  6. ↑ יגאל אריכא, קבלה מעשית כל הסודות הכמוסים, תל אביב תשנ"ח עמוד 316
  7. ↑ יקותיאל יהודה גנזל, פולסא דנורא, המוסף התורני של המבשר, י"ח תמוז תש"פ, עמ' יז-יט, באתר אוצר החכמה
  8. ↑ יקותיאל יהודה גנזל, פולסא דנורא, המוסף התורני של המבשר, י"ח תמוז תש"פ, עמ' יז-יט, באתר אוצר החכמה
  9. ↑ "⁨פולסא דנורא" נגד מקימי הבריכה, הַבֹּקֶר, 24 בינואר 1958
  10. ↑ "המים שהבעירו אש בירושלים", משפחה (שבועון), נתן וייס, כ"ה בחשוון התשס"ז
  11. ↑ איזה ראש עיר מת אחרי "פולסא דנורא"?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2008
  12. ↑ טובה צימוקי, חם, חם, דבר, 10 בספטמבר 1981.
  13. ↑ ליעד גרינבוים, הפולסא דנורא שלאחריה מת אייל רגוניס לא מפחידה את משפחתו, באתר nrg‏, 12 במאי 2010
  14. ↑ עפרי אילני, מחקר: עסקנים חרדים המציאו את הפולסא דנורא, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007
  15. ↑ אין חרטה בימין הקיצוני: "הפולסא דנורא עבדה", באתר ynet, 20 באוקטובר 2010
  16. ↑ שי פוגלמן, 15 שנה אחרי שערך טקס פולסא דנורא ליצחק רבין, אביגדור אסקין מאחד את הימין הקיצוני בעולם, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2010
  17. ↑ דליה טל, ‏יוצא מהחפירות, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2000
  18. ↑ ניר חסון, פעילי ימין קיצוני הטילו פולסא דנורא בראש הממשלה, באתר הארץ, 26 ביולי 2005
  19. ↑ דב שוורץ ומשה אייזיק בלוי, מי מפחד מפולסא, קולמוס, גיליון 24, ניסן תשס"ה, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
  20. ↑ אפרת וייס, פולסא דנורא לאולמרט, שנה אחרי הטקס לשרון, באתר ynet, 27 ביוני 2006
  21. ↑ עמרי נחמיאס‏, מכתב איומים נשלח ללשכת השר בנט: ”תמות צעיר", באתר וואלה, 11 באפריל 2013
  22. ↑ איש שב"כ לשעבר על האיומים כלפי שקד-בנט: "רוצח פוטנציאלי מחפש רוח גבית", באתר ynet, 2 ביוני 2021
  23. ↑ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, ההסתה יוצאת מכלל שליטה: ברשתות קוראים לערוך טקסי פולסא דנורא נגד בנט, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2021
  24. ↑ היועמ"ש החליט שלא להעמיד לדין את מבצעי הפולסא דנורא, באתר nrg