פולסא דנורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא) הוא טקס-קללה מאגי. בו פונים כמניין משתתפים למלאכי חבלה שהמקולל ימות במהרה[1] הטקס מורכב מקריאת טקסט המשולב בקללות, תקיעה בשופרות וכיבוי נרות שעווה.

טקס זה שחלקים ממנו נלקחו מטקס החרם המופיע בחז"ל בהקשר אחר, נוצר על ידי העדה החרדית באמצע המאה העשרים[2] נראה שזהו שם מושאל שהועבר מטקסי-קללה קבליים קודמים אל טקס זה[דרוש מקור], שגם אינו כולל מאמץ רב (כגון צומות), שלא כטקסים המקוריים.

המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם לקוח מדברי התלמוד[3], שם תוך ויכוח הלכתי, נאמר: "אמר ליה: אי הוה לוי הכא הוה מפיק לאפך פולסי דנורא" לפי פרשנים שונים, הביטוי פולסא דנורא שימש כמטבע לשון לנידוי וחרם.[4]

ישנם כמה פירושים למילה פולסא: רש"י במסכת יומא (דף ע"ז, עמוד א') מפרש שמדובר במקל, ולעומת זאת בפירושו למסכת בבא מציעא (דף מ"ז, עמוד א') הוא כותב שמדובר בניצוץ, שהוא עגול כמטבע. על פי המילון התלמודי של ברוך קרוא, המילה הארמית פּוּלְסָא היא מכה בדומה לפולס (pulsus, בלטינית) שמשמעותו פעימה, מתקף, ועל פי זה פּוּלְסָא (או פּוּלְסֵי) דְנוּרָא היא מכת אש.

משמעות בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל בספרות חז"ל, "פולסא דנורא" מוזכר כעונש שמימי שמוענשים בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם:

על פי פרקי דרבי אליעזר (פרק ד'), הקב"ה מתואר כמי שמחזיק בידו מקל של אש, "מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש ופרוכת לפניו פרושה ועיניו משוטטות בכל הארץ...".

במספר מקומות בספר הזוהר, פולסא דנורא מתואר כעונש לחוטאים: "ומקדשי תיראו - בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא" (בתרגום: ומקדשי תיראו - בזו היראה הותר מקל אש להלקות להם לחוטאים שלא שומרים מצוות התורה) (ספר הזוהר, חלק ג', דף רס"ג, עמוד ב'). באף אחד ממקורות אלה, אין ה"פולסא דנורא" טקס קבלי אנושי כלשהו.

טקסי פולסא דנורא בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקללה הוטלה בכמה הזדמנויות על אנשי ציבור בולטים:

בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל עיקרון חופש הפולחן בישראל, אין החוק אוסר במפורש על אף תפילה, לרבות הפולסא דנורא. ב-30 באוגוסט 2005 החליט מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, שלא להעמיד לדין 20 פעילים, שערכו טקס פולסא דנורא כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, בנימוק שהם פנו לאל ולא לבני אדם, ותפילה שכזו למותו של אדם, אף שאיננה ראויה להיות חלק מהשיח הציבורי, איננה בגדר של הסתה לרצח ונכללת במסגרת חופש הביטוי.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Britt, Brian M., "Curses Left and Right: Hate Speech and Biblical Tradition", Journal of the Americal Academy of Religion 78.3 (2010), 633-661, doi:10.1093/jaarel/lfq020
  • Zohar, Zion, "Pulsa De-Nura: The Innovation of Modern Magic and Ritual", Modern Judaism 27 (2007), 72-99, doi:10.1093/mj/kjl013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל אריכא, קבלה מעשית כל הסודות הכמוסים, תל אביב תשנ"ח עמוד 316
  2. ^ Zohar, Zion, "Pulsa De-Nura: The Innovation of Modern Magic and Ritual", Modern Judaism 27 (2007), 72-99
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ז, עמוד א'
  4. ^ רש"י שם. כך גם בפירוש התוספות יום טוב, על המשנה באבות(משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י') "וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ." - הכוונה בפולסא דנורא הוא נידוי או חרם של תלמידי חכמים (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י').
  5. ^ "המים שהבעירו אש בירושלים", משפחה (שבועון), נתן וייס, כ"ה בחשוון התשס"ז
  6. ^ ליעד גרינבוים, הפולסא דנורא שלאחריה מת אייל רגוניס לא מפחידה את משפחתו, באתר nrg‏, 12 במאי 2010
  7. ^ עפרי אילנימחקר: עסקנים חרדים המציאו את הפולסא דנורא, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007
  8. ^ פולסא דנורא כנגד אהוד אולמרט, באתר ynet
  9. ^ היועמ"ש החליט שלא להעמיד לדין את מבצעי הפולסא דנורא, באתר nrg