ג'ו אלון

ג'ו אלון
לידה	25 ביולי 1929; עין חרוד, פלשתינה (א"י)
נרצח	1 ביולי 1973 (בגיל 43); מרילנד, ארצות הברית
תאריך עלייה	מרץ 1949
מדינה	ישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד טייסת 101; מפקד בסיס חצרים; נספח אווירי בארצות הברית;

ערך זה עוסק בטייס קרב ישראלי בכיר. אם התכוונתם למרכז חינוכי בנגב הצפוני, ראו מרכז ג'ו אלון.

יוסף (ג'ו) אלון (25 ביולי 1929 – 1 ביולי 1973) היה טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף-משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי. נרצח בחודש יולי 1973 בעת ששימש כנספח אווירי וימי בארצות הברית. מעשה הרצח לא פוענח מעולם.

קורות חיים

אלון נולד בשם יוסף פלצ'ק בי"ז בתמוז תרפ"ט לפרידל וטקלה בקיבוץ חפציבה. כשהיה בן שנתיים, בשנת 1931, חזרה המשפחה לצ'כוסלובקיה. בשנת 1939 נשלח לבריטניה עם אחיו, דוד, במסגרת הקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי סר ניקולס וינטון הבריטי, ואומץ שם על ידי ג'ני וג'ורג' דוידסון, זוג נוצרים חשוכי ילדים. כך למעשה ניצלו חייו. הוריו נכלאו בגטו טרזין ונספו באושוויץ. לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לצ'כוסלובקיה, למד צורפות, הצטרף לקורס טיס מטעם ארגון ההגנה באולומוץ, צ'כוסלובקיה. במרץ 1949 עלה לישראל, התגייס כטייס בחיל האוויר הישראלי. בשנת 1955 עיברת את שם משפחתו ל"אלון". בחיל האוויר עבר קורסים שונים. שירת ב-1953 כטייס מטאור, ב-1955 - כטייס אוראגן, ב-1956 - כטייס מיסטר. מאוגוסט 1960 עד אוגוסט 1961 שימש מפקד טייסת 101 שהטיסה מטוסי מיסטר, ובנובמבר 1961 חזר לפקד עליה כטייסת המיראז'ים הראשונה של צה"ל. ב-1965, לאחר שנה של קורס פיקוד ומטה באנגליה עבר למטה חיל האוויר והקים את ענף בטיחות טיסה. היה בין מקימי בסיס חיל האוויר בחצרים ומפקדו הראשון בין השנים 1970-1966.

בשנת 1970 מונה לנספח האווירי בשגרירות ישראל בוושינגטון ארצות הברית. במהלך פעילותו יצר קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית, סייע בפעולות המגבית היהודית והרצה בפני תלמידים וסטודנטים.

ב-1 ביולי 1973 נרצח אלון ביריות בפתח ביתו שבמרילנד. זהות הרוצחים ומניעיהם לא ידועים עד היום. אלון הותיר אחריו אישה, דבורה, ושלוש בנות.

על פי מסמך חסוי של ה-FBI שנחשף בשנת 2007 עולה כי לדברי מקור פלסטיני בוצע הרצח בידי ארגון ספטמבר השחור.

על שמו הוקם מרכז ג'ו אלון, לידיעת הארץ ולהכרת הנגב, ומוזיאון תרבות הבדואים. בסמוך לקיבוץ להב שבנגב ניטע יער להב לזכרו. הדרך מבאר שבע לבסיס חיל האוויר חצרים נקראת על שמו "דרך ג'ו אלון". בשנת 2019 הוקמה לזכרו "תוכנית ג'ו אלון לקירוב לבבות" שמטרתה להעמיק את הערכים ההומניסטיים ולחזק את קשרי התרבות, החברה והחינוך באמצעות מפגשים ומשלחות של תלמידי תיכון ישראלים וצ'כים.

תאוריית קשר על נסיבות מותו

בסרטה הדוקומנטרי של ליאורה עמיר-ברמץ ששודר בערוץ הראשון,^[1], תיארו ד"ר אורי מילשטיין וטייס הקרב אל"ם יעקב אגסי תיאוריה, שעל פיה אלון, בתפקידו כסוכן "המוסד" תחת כיסוי של נספח אווירי בוושינגטון, נחשף לקנוניה ישראלית אמריקאית, שלא היה אמור להיחשף אליה ושהיה חשש שלא ינצור את לשונו אודותיה: "לאפשר למצרים לשקם כבודם באמצעות הישג צבאי מוגבל בסיני", במה ששלושה חודשים לאחר חיסולו נודעה כמלחמת יום הכיפורים, על מנת לאפשר מהלך מדיני שיוביל להסכם שלום בין ישראל למצרים בתיווך אמריקאי וכך יצמצם את המעורבות הסובייטית במזרח התיכון.

לאחר שידור הסרט פרסם החוקר פרופ' אורי בר-יוסף מאמר שבו הסתייג בחריפות מתאוריה זו, וציין שהיא "דומה לזו ששמעתי לאחרונה, ולפיה חייזרים השתלטו על ראש הממשלה ואשתו ולכן הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים."^[2]

פרד ברטון (ר' לקריאה נוספת להלן), מצא כי רצח ג'ו אלון בוצע על ידי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור",^[3] שלקח אחריות על הרצח מיד לאחר ביצועו, כחלק ממלחמת החיסולים בינו לבין "המוסד" שהגיעה לשיאה במהלך 1973. בדרך דומה התנקשו בחייו של איש "המוסד" ברוך כהן במדריד^[4] ונערכה התנקשות כושלת בצדוק אופיר בבריסל. מודיע של ארגון "ספטמבר השחור" בארצות הברית אישר כי ג'ו אלון נפגש עמו לפני הרצח וככל הנראה ניסה לגייסו כסוכן של "המוסד". לפי ברטון את הרצח ביצע פלסטיני בשם חסן עלי שנמלט לאחר הרצח לברזיל. ככל הנראה חסן עלי חוסל על ידי "המוסד" ב-2010.

בינואר 2017, לאחר 44 שנה, החליט ה-FBI לפתוח מחדש את חקירת הרצח.^[5]

לקריאה נוספת

מי רצח את ג'ו אלון? מאת פרד ברטון עם ג'ון ברונינג, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2011

קישורים חיצוניים

קורות החיים של ג'ו אלון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
"מיהו ג'ו (יוסף) אלון?" - באתר מרכז ג'ו אלון
חברו רן פקר מספר עליו (אורכב 22.11.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר עמותת חיל האוויר
ריקי ריבלין, ‏טייס ושמו ג'ו (חלק א'), בטאון חיל האוויר 147, יולי 1985, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
ריקי ריבלין, ‏טייס ושמו ג'ו (חלק ב'), בטאון חיל האוויר 148, ספטמבר 1985, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
גד שמרון, אחרי 34 שנים: פתרון לרצח הנספח הצבאי?, באתר nrg‏, 1 ביולי 2007
אהרון לפידות, "ג'ו אלון נרצח בידי רוצח מקצועי" באתר ישראל היום 15 במרץ 2012
רן פקר, "ספטמבר השחור" רצח את ג'ו אלון, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2011
ראובן פדהצור, יותר שאלות מתשובות, באתר הארץ, 4 במאי 2011
ירון דרוקמן, "ירו באבא": מי חיסל את הטייס ג'ו אלון? השבוע לפני, באתר ynet, 4 ביולי 2015

הערות שוליים

^ ליאורה עמיר-ברמץ, מי רצח את אבא?, הערוץ הראשון, 6 באפריל 2011
^ אורי בר-יוסף, מה שאסור לערוץ ממלכתי, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
^ מי רצח את ג'ו אלון?, באתר חיל האוויר, ‏13 ביוני 2011
^ שחר חי, 'הילדים חשבו שברוך סוכן מכונות'. אלמנות השב"כ, באתר ynet, 24 באפריל 2012
^ אדם גולדמן, הניו יורק טיימס, האף-בי-איי פתח מחדש את חקירת רצח הנספח הצבאי בוושינגטון ג'ו אלון, באתר הארץ, 9 בינואר 2017

[1] ליאורה עמיר-ברמץ, מי רצח את אבא?, הערוץ הראשון, 6 באפריל 2011

[2] אורי בר-יוסף, מה שאסור לערוץ ממלכתי, באתר הארץ, 12 באפריל 2011

[3] מי רצח את ג'ו אלון?, באתר חיל האוויר, ‏13 ביוני 2011

[4] שחר חי, 'הילדים חשבו שברוך סוכן מכונות'. אלמנות השב"כ, באתר ynet, 24 באפריל 2012

[5] אדם גולדמן, הניו יורק טיימס, האף-בי-איי פתח מחדש את חקירת רצח הנספח הצבאי בוושינגטון ג'ו אלון, באתר הארץ, 9 בינואר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]