ג'וי הרג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וי הרג'ו
Joy Harjo
הרג'ו ב-2012
הרג'ו ב-2012
לידה 9 במאי 1951 (בת 72)
טלסה, אוקלהומה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום מוסקוגה
עיסוק משוררת, סופרת
מקום לימודים אוניברסיטת ניו מקסיקו, אוניברסיטת איווה, Institute of American Indian Arts עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, Muscogee עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, עיון, סיפורת
יצירות בולטות An American sunrise : poems עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ Leslie Marmon Silko, פלאנרי או'קונור, Simon J. Ortiz עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
joyharjo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וי הרג'ו (באנגלית: Joy Harjo; נולדה ב-9 במאי 1951) היא משוררת, מוזיקאית וסופרת. היא נולדה באוקלהומה, לאומת המוסקוגה הילידית. היא נחשבת לדמות בעלת השפעה בגל השני של הרנסאנס האמנותי האינדיאני של שלהי המאה ה-20. היא למדה במכון האינדיאני לאמנויות, השלימה את התואר הראשון שלה באוניברסיטת ניו מקסיקו ב-1976, וסיימה תואר MFA באוניברסיטת איווה בכתיבה יצירתית.

בנוסף לספרים ופרסומיה האחרים, הרג'ו לימדה באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, והופיעה בהקראות שירה והופעות מוזיקליות, ואף הוציאה חמישה אלבומים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרג'ו נולדה בטלסה, אוקלהומה ב-9 במאי 1951, בשם ג'וי פוסטר. אביה, אלן ו. פוסטר היה אינדיאני מאומת קריק ואמה, וינמה בייקר פוסטר, היא ממוצא מעורב, הכולל צ'רוקי, צרפתי, ואירי. הרג'ו היא הבכורה מבין ארבעה ילדים. כשג'וי נרשמה בגיל תשע עשרה כחברה בשבט מבסקוקה של אומת הקריק, היא אמצה את שם משפחת סבתה מצד אביה, "הרג'ו". אביה היה שתיין ומתעלל, והוריה התגרשו בשל התנהגותו. אמה נישאה בשנית לגבר אשר היה גזעני כלפי אינדיאנים, ואף הוא התעלל בהרג'ו ובאמה. חוויות הילדות הקשות גרמו להרג'ו להתקשות לתפקד, ובעיקר היא התקשתה לתקשר בדיבור, דבר שגרם לה לבעיות במסגרות החינוכיות ואל מול המורים.

הרג'ו אהבה לצייר, ומצאה דרך האמנות אמצעי לביטוי העצמי עמו התקשתה מילולית. כשאביה החורג גירש אותה מבית המשפחה בגיל 16, היא נסעה לסנטה פה, ניו מקסיקו, ונרשמה ללימודים במכון האינדיאני לאמנויות. שם פגשה את פיל וילמון, חבר ללימודים, לו נישאה הרג'ו. לשניים נולד בן בשם פיל דיין. הזוג התגרש מאוחר יותר. היא נרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת ניו מקסיקו, בתחילה בלימודי קדם-רפואה, אך עד מהרה החליפה ללימודי כתיבה יוצרת, ושאבה בכתיבתה השראה מסופרים ילידיים.

כשהרג'ו החלה להשתתף בהקראות שירה, פגשה את המשורר הילידי סיימון אורטיז. השניים פיתחו יחסים קרובים ואף נולדה להם בת, רייני דון (Rainy Dawn, שחר גשום).

ב-1976 סיימה את התואר הראשון שלה, ומשם המשיכה לאוניברסיטת אייווה ללימודי תואר שני, אותם סיימה ב-1978.

הרג'ו החלה ללמד באותה שנה במכון האינדיאני לאמנויות, ומשם המשיכה לשורת משרות הוראה באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, ובעיקר בדרום-המזרח, שם חיים רוב האינדיאנים. ביניהם: אוניברסיטת אריזונה סטייט (1980-1981), אוניברסיטת קולורדו (1985-1988), אוניברסיטת אריזונה (1988-1990), ואוניברסיטת ניו מקסיקו (1991–1995).

הרג'ו ידועה בעיקר בתור משוררת ומוזיקאית, וניגנה בסקסופון אלט עם הלהקה "צדק פואטי". בנוסף, היא ערכה כתבי עת ספרותיים וכתבה מספר תסריטים.[1]

ב-1995, הרג'ו זכתה בפרס מפעל חיים מטעם מעגל הסופרים הילידים של אמריקה.[2]

בשנת 2002, זכתה הרג'ו בפרס PEN Open Book, עבור ספרה A Map to the Next World: Poetry and Tales. בשנת 2008, היא כיהנה כחברה מייסדת בדירקטוריון של הקרן לאמנויות ותרבויות ילידיות,[3] בה היא גם משרתת כחברת הוועד המייעץ הלאומי.[4]

בינואר 2013 הצטרפה הרג'ו לסגל התוכנית ללימודי אינדיאנים אמריקאים באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.[5]

ב-2016 הרג'ו מונתה למושב המצוינות במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת טנסי, אשר בנוקסוויל.

ספרות והופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יצירותיה הספרותיות של הרג'ו ישנם שירים, ספרים ומחזות. תמות שחוזרות על עצמן בעבודותיה כוללות הגדרה עצמית וצדק חברתי.

הרג'ו משתמשת במסורת שבעל-פה של עמה כדי להתייחס לתמות אלה. גם כשהיא כותבת, לדבריה, הכתיבה היא "אוראליות מקובעת". בהופעות והקראות, היא מבצעת את שיריה באופן מסורתי, בדיבור-שירה ובדרך סיפור-סיפורים.

ספר השירים הראשון של הרג'ו פורסם בשנת 1975, וכותרתו The Last Song.[6] 

על פי המבקרת ג'וליה מורס, "השירים של הרג'ו מלאים בכאב של כוח סבל, צער וטבע. שורותיה קטועים וכבדים, אך הם מספרים סיפורים מעודנים".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור מוזיקאית, הוציאה הרג'ו חמישה דיסקים, וכל אחד מהם זכה בפרסים. האלבומים כוללים מוזיקה מקורית של הרג'ו לצד מוזיקה של אמנים ילידיים אחרים.[7] הרג'ו מנגנת בסקסופון אלט ובחליל, וגם שרה, ומופיעה לעיתים קרובות עם הרכב המוזיקה שלה, Arrow Dynamics.

בשנת 2009 זכתה הרג'ו בפרס המוזיקה הילידית האמריקאית לאמנית הטובה ביותר. הדיסקים שלה זכו בעוד מגוון פרסים.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותה האמנותית, הרג'ו גם פעילה בנושאים פוליטיים וחברתיים. האתר שלה מפרסם בלוגים ומאמרים המביעים עמדות לגבי נושאי אקטואליה ובתמיכה לנושאים פמיניסטים וזכויות נשים. היא גם חברה פעילה באומת הקריק, וכותבת בין היתר שירה בתור "קול של העם הילידי".[8]

בשירתה, הרג'ו בוחנת נושאים כמו אימפריאליזם וקולוניאליזם, ואת ההשפעות שלהם על אלימות נגד נשים. גם כשהיא מתארת מצבים יומיומיים, היא שוזרת לתוך עבודתה סוגיות תרבותיות ופוליטיות ילידיות, כגון ריבונות, הגזעה, ותנאים סוציאליים.[9]

היא עוסקת בנושאים כמו רוחניות של אומת הקריק, בהשוואה וניגוד לתרבות המיינסטרים, וכן בנושאים אקטואליים יותר כמו הזכות הילידית לאדמותיהם, רצח העם והכחדותו, והחייאת היסטוריה ילידית.[10]

הרג'ו כותבת על הסביבה הידועה לה - האומה שלה והסביבה של דרום-מזרח ארצות הברית, בו חיים רוב האינדיאנים, אך היא מכוונת לכך שהעקרונות שהיא מביעה יהוו כוח מאחד לכל סוג של אוכלוסייה מדוכאת, ותצית מודעות לא רק לנושאים פמיניסטיים וילידיים, אלא לנושאים הוליסטיים יותר, שכן היא רואה את החיבור בין הכל - כל סוגי בני האנוש וכן עולם החי והצומח והשמיים והארץ.[11]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1st and 2nd Place Awards in Drawing, University of New Mexico Kiva Club Nizhoni Days Art Show (1976)
  • Writers Forum at the University of Colorado, Colorado Springs, Colorado (1977)
  • Outstanding Young Women of America (1978)
  • National Endowment for the Arts Creative Writing Fellowships (1978)

שנות ה-1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1st Place in Poetry in the Santa Fe Festival of the Arts (1980)
  • Outstanding Young Women of America (1984)
  • New Mexico Music Awards (1987)
  • NEH Summer Stipend in American Indian Literature and Verbal Arts, University of Arizona (1987)
  • Arizona Commission on the Arts Poetry Fellowship (1989)

שנות ה-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The American Indian Distinguished Achievement in the Arts Award (1990)
  • Delmore Schwartz Memorial Award, New York University: In Mad Love and War (1991)
  • Oakland PEN, Josephine Miles Poetry Award (1991)
  • William Carlos Williams Award from the Poetry Society of America (1991)
  • American Book Award from the Before Columbus Foundation: In Mad Love and War (1991)
  • Honorary Doctorate from Benedictine College (1992)
  • Woodrow Wilson Fellowship at Green Mountain College in Poultney, Vermont (1993)
  • Witter Bynner Poetry Fellowship (1994)
  • Lifetime Achievement Award from the Native Writers Circle of The Americas (1995)[2]
  • Oklahoma Book Award: The Woman Who Fell from the Sky (1995)
  • Bravo Award from the Albuquerque Arts Alliance (1996)
  • Wordcraft Circle of Native Writers and Storytellers Musical Artist of the Year: Poetic Justice (1997)
  • New Mexico Governor's Award for Excellence in the Arts (1997)
  • Lila Wallace-Reader's Digest Fund Writer's Award for work with nonprofit group Atlatl in bringing literary resources to Native American communities (1998)
  • Finalist for the Oklahoma Book Award: Reinventing the Enemy's Language (1998)
  • National Endowment for the Arts Creative Writing Fellowships (1998)

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Writer of the Year/children's books by the Wordcraft Circle of Native Writers and Storytellers for The Good Luck Cat (2001)
  • Oklahoma Book Award for Poetry How We Became Human: New and Selected Poems 1975–2001 (2003)
  • Arrell Gibson Award for Lifetime Achievement from the Oklahoma Center How We Became Human: New and Selected Poems 1975–2001 (2003)
  • Storyteller of the Year Native Joy for Real by the Wordcraft Circle of Native Writers and Storytellers. (2004)
  • Writer of the Year – Poetry How We Became Human: New and Selected Poems 1975–2001 (2004)
  • Wordcraft Circle of Native Writers and Storytellers "Writer of the Year" for the script A Thousand Roads (2005)
  • United States Artists Rasmuson Fellows Award (2008)
  • Eagle Spirit Achievement Award (2009)
  • Nammy Native American Music Award (2009)

שנות ה-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mvskoke Women's Leadership Award (2011)
  • John Simon Guggenheim Memorial Foundation Fellowship (2014)[12]
  • Wallace Stevens Award in Poetry by the Academy of American Poets Board of Chancellors[13]

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • University of New Mexico Academy of American Poets Award.
  • Mountains and Plains Booksellers Award
  • Featured in Pushcart Prize Poetry Anthologies XV & XIII

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • I Give You Back
  • When the World As We Knew It Ended
  • The Last Song, Puerto Del Sol, 1975.
  • What Moon Drove Me to This?, I. Reed Books, 1979, ISBN 978-0-918408-16-7
  • Remember, Strawberry Press, 1981.
  • She Had Some Horses, Thunder's Mouth Press, 1983, ISBN 978-1-56025-119-4 ; W. W. Norton & Company, 2008, ISBN 978-0-393-33421-0.
  • New Orleans, 1983.
  • The Woman Hanging from the Thirteenth Floor Window, 1983.
  • Secrets from the Center of the World, University of Arizona Press, 1989, ISBN 978-0-8165-1113-6.
  • In Mad Love and War, Wesleyan University Press, 1990, ISBN 978-0-8195-1182-9
  • Fishing, Ox Head Press, 1992.
  • The Woman Who Fell From the Sky, W. W. Norton & Company, 1994, ISBN 978-0-393-03715-9
  • A Map to the Next World, W. W. Norton & Company, 2000, ISBN 978-0-393-04790-5
  • How We Became Human New and Selected Poems: 1975–2001, W. W. Norton & Company, 2004, ISBN 978-0-393-32534-8.
  • Conflict Resolution for Holy Beings: Poems, W. W. Norton & Company, 2015, ISBN 978-0-393-24850-0 . (shortlisted for the 2016 Griffin Poetry Prize)

כעורכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Reinventing the Enemy's Language: Contemporary Native Women's Writings of North America, W.W. Norton & Company, 1998, ISBN 978-0-393-31828-9

עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Native Joy for Real ‏(2004)
  • She Had Some Horses ‏(2006)
  • Winding Through the Milky Way ‏(2008)
  • Red Dreams: A Trail Beyond Tears ‏(2010)
  • Crossing the Border

Joy Harjo and Poetic Justice[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Letter From the End of the Twentieth Century ‏(1997)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וי הרג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joy Harjo 1951–, Gale Virtual Reference Library
  2. ^ 1 2 "Lifetime Achievement Awards from the Native Writers Circle of America". Storytellers: Native American Authors Online. Karen M. Strom.
  3. ^ Pogrebin, Robin (21 באפריל 2009). "New Group Is Formed to Sponsor Native Arts". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "NACF National Leadership Council Members". Nativeartsandcultures.org. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Current News, American Indian Studies Program, University of Illinois at Urbana-Champaign". Ais.illinois.edu. University of Illinois at Urbana-Champaign. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Joy Harjo". Poetry Foundation.
  7. ^ "About". Joy Harjo.
  8. ^ Scarry, John (1994). "Joy Harjo: Overview". Reference Guide to American Literature.
  9. ^ Goeman, Mishuana (2013). Mark My Words: Native Women Mapping Our Nations. U of Minnesota P. p. 119.
  10. ^ Valenzuela-Mendoza, Eloisa (2014). ""Tending to the past": The Historical Poetics of Joy Harjo and Natasha Trethewey". Iowa Research Online. 1 (7).
  11. ^ "Joy Harjo". Poetry Foundation (באנגלית אמריקאית). 2017-04-18.
  12. ^ "Joy Harjo – 2014 John Simon Guggenheim Memorial Foundation Fellow". GF.org. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Wallace Stevens Award". נבדק ב-9 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)