לדלג לתוכן

ג'ון יוג'ין אוסבורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון יוג'ין אוסבורן
John Eugene Osborne
ג'ון יוג'ין אוסבורן
לידה 19 ביוני 1858
וסטפורט, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 1943 (בגיל 84)
רולינס, ויומינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סיידר היל, פרינסטון, קנטקי, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ורמונט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עוזר מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־29
21 באפריל 191314 בדצמבר 1916
(3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית וודרו וילסון
→ הנטינגטון וילסון
ויליאם פיליפס ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ויומינג
4 במרץ 18973 במרץ 1899
(שנתיים)
מושל ויומינג ה־3
2 בינואר 18937 בינואר 1895
(שנתיים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון יוג'ין אוסבורןאנגלית: John Eugene Osborne;‏ 19 ביוני 185824 באפריל 1943) היה רופא, חוואי, בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי מוויומינג, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינתו בשנים 18971899, וכמושל ויומינג השלישי בשנים 18931895.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון יוג'ין אוסבורן נולד בווסטפורט שבמדינת ניו יורק כבנם של ג'ון סי. אוסבורן ושל מרי א. רייל. ב-1874 הוא עבר לברלינגטון שבוורמונט, שם הוא עבד בבית מרקחת, למד רפואה באוניברסיטת ורמונט וסיים את לימודיו ב-1880. מאוחר יותר באותה שנה הוא עבר לרולינס שבטריטוריית ויומינג, שם הוא פתח בית מרקחת. ב-1881 הוא נשכר כרופא בחברת הרכבות יוניון פסיפיק.

ראשית הקריירה הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1883 נבחר אוסברון לבית הנבחרים של טריטוריית ויומינג, אך התפטר ממנו ב-1885 כאשר הוא עזב את הטריטוריה לזמן מה. ב-1888 הוא מונה כיושב ראש ועדת בניין בית הסוהר, ונבחר כראש עיריית רולינס.[1] במהלך שנות ה-80 הוא היה רופא ורוקח ברולינס, וניהל חווה, ובנקודת זמן מסוימת הוא היה מגדל הכבשים הגדול ביותר בוויומינג. לאחר מעשה הלינץ' שבוצע בג'ורג' פרוט (אנ'), ניהל אוסבורן את הנתיחה שלאחר המוות.

מושל ויומינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1892 היה אוסבורן נציג חלופי לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית. ביולי אותה שנה הוא זכה במועמדות המפלגה למשרת מושל ויומינג לאחר שנבחר בסבב ההצבעה ה-37 בוועידת המפלגה המדינתית, לאחר שהסיר את שמו מרשימת המועמדים ולאחר מכן שוכנע לשוב למרוץ. בבחירות הכלליות הוא הביס את אדוארד איבינסון ברוב של 9,290 מול 7,509 קולות.

ב-2 בינואר 1893 הושבע אוסבורן כמושל, אף על פי שהוא ניסה להיכנס לתפקידו מוקדם יותר ב-2 בדצמבר 1892, תאריך שנפסק כמוקדם מדי על ידי בית המשפט העליון של ויומינג. הוא לא יכול היה להיות נוכח בטקס ההשבעה לנשיאות של גרובר קליבלנד, שכן הוא חשש שמזכיר המדינה איימוס ברבר ימנה רפובליקני באותו זמן שיכהן כמושל בפועל בהיעדרו. במהלך תקופת כהונתו כמושל, נאבק אוסבורן עם בית המחוקקים המדינתי שכיהנו בו 22 רפובליקנים, 21 דמוקרטים ו-5 פופוליסטים. הוא סיים את כהונתו ב-7 בינואר 1895 לאחר שסירב להיבחר לתקופת כהונה שנייה.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממרץ 1897 ועד מרץ 1899 כיהן אוסבורן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ויומינג, אך שוב, בתום תקופת כהונתו הוא סירב להיבחר לתקופת כהונה שנייה.

שנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסבורן נמנה עם תומכי ההנפקה החופשית של מטבעות הכסף במערכות הבחירות לנשיאות של 1896, 1900 ושל 1908, בהן הוא תמך בויליאם ג'נינגס ברייאן. ב-1896 הוא שימש כיושב משלחת ויומינג לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית. ב-1898 הוא היה סגן יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית, ב-1900 היה חבר הוועדה הלאומית, וב-1908 היה סגן יושב ראש הוועדה הפיננסית.[2][3] ב-בחירות לנשיאות של 1904 הציע ברייאן שמישהו כמו אוסבורן ממערב ארצות הברית יתמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות, אך אוסבורן דחה את ההצעה.[4]

ב-28 באפריל 1903 נפטר המושל דפורסט ריצ'רדס זמן קצר לאחר שנבחר לתקופת כהונתו השנייה. בבחירות המיוחדות שנערכו לאייש את מקומו של ריצ'רדס, נבחר אוסבורן כמועמד הדמוקרטים ברוב גדול, אך הובס בבחירות הכלליות על ידי בראיינט באטלר ברוקס.[5]

ב-2 בנובמבר 1907 נשא אוסבורן לאישה את סלינה סמית' מפרינסטון שבקנטקי, לאחר שהם הכירו באי מדיירה כאשר סלינה, שאז נקראה ג'ין קרטיס סמית', הייתה בטיול סביב לעולם יחד עם אחותה וגיסה. עם שובם לארצות הברית חודשיים לאחר מכן הם התארסו.[6] ירח הדבש שלהם נקטע כאשר מאמציו להבטיח הצלחה למערב בוועידה הארצית של הדמוקרטים של 1908 הוכתרו בהצלחה, והם היו מחויבים לשוב לדנוור, שם היא התקיימה. סלינה אוסבורן נודעה כ"מארחת הרשמית" של הוועידה.[7]

ב-1910 שימש אובסבורן כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית בוויומינג.[8] הוא מונה כעוזר מזכיר המדינה של ארצות הברית על ידי הנשיא וודרו וילסון, תפקיד בו הוא שימש מ-21 באפריל 1913 עד 14 בדצמבר 1916.[9] הוא גם שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של הבנק הלאומי של רולינס, והיה מעורב בגיוס מניות.[10] ב-1913 הוא הציע ששרידיו של כריסטופר קולומבוס יושמו על אוניית קרב שתפליג דרך תעלת פנמה כחלק מטקס הפתיחה שלה.[11] בבחירות לנשיאות של 1936 הוא נבחר כאחד משלושת האלקטורים הדמוקרטים מטעם ויומינג והצביע בעד פרנקלין דלאנו רוזוולט לנשיאות ובעד ג'ון גארנר לסגנות.[12]

אוסבורן היה חבר נוסח יורק של הבונים החופשיים. רעייתו נפטרה במרץ 1942 בלואיוויל, קנטקי. ג'ון יוג'ין אוסבורן נפטר ברולינס ב-24 באפריל 1943, בגיל 84, לאחר שלקה בהתקף לב מוקדם יותר באותו שבוע. הוא נטמן בחלקת הקבורה של משפחת סמית' בבית הקברות סיידר היל שבפרינסטון, קנטקי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון יוג'ין אוסבורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]