ג'ונתן לארסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ונתן לארסון
Jonathan Larson
לידה 4 בפברואר 1960
וייט פליינס, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 1996 (בגיל 35)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
מקום לימודים
  • אוניברסיטת אדלפי
  • ברודוויי
  • תיכון וייט פליינס עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מחזות זמר (מחזאי, מלחין)
הושפע על ידי סטיבן סונדהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות רנט, טיק, טיק... בום!, Superbia עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טוני למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1996)
פרס דרמה דסק לליריקה (1996)
פרס דרמה דסק למוזיקה (1996)
פרס דרמה דסק למחזמר מצטיין (1996)
פרס דרמה דסק לספר של מחזמר (1996)
פרס טוני לסיפור הטוב ביותר למחזמר (1996)
פרס פוליצר לדרמה (1996)
Richard Rodgers Awards for Musical Theatre עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ונתן דייוויד לארסוןאנגלית: Jonathan David Larson; ‏4 בפברואר 196025 בינואר 1996) היה מחזאי ומלחין אמריקאי יהודי שנודע בשילוב נושאים חברתיים כגון רב-תרבותיות, התמכרות לסמים והומופוביה ביצירותיו. דוגמאות אופייניות לשימוש בנושאים אלו נמצאים ביצירותיו "רנט" ו-"טיק, טיק... בום!". לאחר מותו לארסון קיבל שלושה פרסי טוני ופרס פוליצר לדרמה, עבור אופרת הרוק "רנט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארסון נולד לנאנט (לבית נוטריוס) ולאלן לארסון בווייט פליינס, ניו יורק, ב--4 בפברואר 1960. משפחתו הייתה יהודית. סבו, ברנרד אייזק לזרסון, היה יליד-רוסיה ושינה את שם משפחתם המקורי ללארסון.

הוא נחשף לאמנויות הבמה, בעיקר למוזיקה ולתיאטרון, מגיל צעיר, ניגן בחצוצרה ובטובה, שר במקהלת בית ספרו ולקח שיעורי פסנתר. ההשפעות המוזיקליות המוקדמות שלו היו מוזיקאי הרוק האהובים עליו, כמו אלטון ג'ון, הביטלס, הדלתות, The Who ובילי ג'ואל, כמו גם המלחינים הקלאסיים של התיאטרון המוזיקלי, במיוחד סטיבן סונדהיים. לארסון היה מעורב גם במשחק בתיכון, והופיע בתפקידים ראשיים בהפקות שונות בתיכון ווייט פליינס. 

לארסון סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1978. שם היה פעיל בהפקות דרמטיות ומוזיקליות. הוא למד באוניברסיטת אדלפי בגן סיטי, ניו יורק, עם מלגה לארבע שנים כמנהל משחק, בנוסף להצגות רבות ובתיאטרון מוזיקלי. במהלך שנותיו בקולג', הוא החל להלחין מוזיקה. תחילה להפקות סטודנטים קטנות, הנקראות קברטים, ולאחר מכן את הפרטיטורה למחזמר בשם: ספר האהבה הטובה (Libro de Buen Amor), שנכתב על ידי ראש המחלקה, ז'אק בורדיק. בורדיק שימש כמנטור של לארסון במהלך לימודיו בקולג'. לאחר שסיים את לימודיו עם תואר ראשון באמנויות יפות, לארסון השתתף בתוכנית תיאטרון קיץ בתיאטרון אסם באוגוסטה, מישיגן, כנגן פסנתר, מה שהביא לכך שהוא זכה בכרטיס הון עבור חברות באיגוד ההון של השחקנים.

לארסון עבר ללופט בקומה החמישית של בניין בפינת רחוב גריניץ' ורחוב ספרינג במנהטן התחתונה, שם התגורר עם שותפים שונים לדירה, ביניהם גרג בילס, עיתונאי במגזין ניוזוויק ואחיה של השחקנית ג'ניפר בילס וג'יימס קלוני, כיום מנהל קריאייטיב בסוכנות הפרסום BBDO. במשך תשע שנים וחצי לארסון עבד כמלצר ב-Moondance Diner בסופי שבוע ועבד על הלחנה וכתיבת מחזות זמר במהלך השבוע. בדיינר לארסון פגש את ג'סי ל. מרטין, שהיה חניך הממתין שלו ואחר כך ימלא את התפקיד של טום קולינס בקאסט המקורי של רנט. לארסון ושותפיו לדירה חיו בתנאים קשים עם מעט כסף או רכוש.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רנט

המחזמר "רנט" הוצג בברודוויי בתיאטרון נדרלנדר מהבכורה שלו באפריל 1996 ועד 7 בספטמבר 2008. זהו המופע ה-11 הארוך ביותר בהיסטוריה של ברודוויי. רנט הוצג ברחבי ארצות הברית, קנדה, ברזיל, יפן, בריטניה, אוסטרליה, סין, סינגפור, הפיליפינים, מקסיקו, גרמניה, פולין וברחבי אירופה, כמו גם במקומות נוספים. עיבוד קולנועי לרנט שוחרר בשנת 2005.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארסון נפטר במפתיע בבוקר הופעת הטרום-בכורה הראשונה של "רנט" על בימת אוף ברודוויי. הוא לקה בבתירת אבי העורקים, שככל הנראה נגרמה כתוצאה מתסמונת מרפן לא-מאובחנת, בשעת בוקר מוקדמת ב-25 בינואר 1996.‏[1][2] חוקרים רפואיים של מדינת ניו יורק הגיעו למסקנה - אם הבתירה באבי העורקים היה מאובחנת כראוי ומטופלת, לארסון היה חי.[3]

הוא סבל מכאבים בחזה, סחרחורת וקוצר נשימה במשך מספר ימים שקדמו לפטירתו, אולם הרופאים במרכז הרפואי קבריני ובבית החולים סנט וינסנט לא הצליחו למצוא סימנים של התקף לב, גם לאחר שלארסון עשה צילום חזה ואק"ג, ולכן הם אבחנו אותו כחולה שפעת או כסובל ממתח נפשי.[1]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לאחר פטירתו של לארסון, מופעו זוכה הפרסים "רנט" זכה למספר הפקות מסביב לעולם ואף לגרסה קולנועית.

לאחר פטירתו של לארסון, משפחתו וחבריו של לארסון הקימו את קרן ג'ונתן לארסון לאמנויות הבמה כדי לספק מלגות כספיות לאמנים, במיוחד למלחיני תיאטרון מוזיקלי ולכותבים, כדי לתמוך בעבודתם היצירתית. מענקי ג'ונתן לארסון מנוהלים כעת על ידי אגף התיאטרון האמריקני, הודות למענק הממומן על ידי הקרן ומשפחת לארסון.

עבודתו של לרסון ניתנה לספריית הקונגרס בוושינגטון הבירה, בדצמבר 2003. אוסף ג'ונתן לארסון הוא תוספת חדשה לאחזקותיו העיקריות בתחום התיאטרון המוזיקלי. האוסף מתעד את התפוקה הפורה להפליא של לארסון, כולל מחזות זמר רבים, רוויו, קברטים, שירי פופ, פרויקטים של ריקוד וידאו - גם בהפקה וגם ללא הפקה.

ב-19 בנובמבר 2021 יצא לשירות הסטרימינג "נטפליקס" הסרט המוזיקלי-ביוגרפי "טיק...טיק...בום", המבוסס על אודות חייו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Lawrence Van Gelder (1996-12-13). "On the Eve of a New Life, an Untimely Death". The New York Times. נבדק ב-2008-07-17.
  2. ^ Kirk, Fiona J. (26 ביולי 2011). "Syndrome survival: New drugs offer promise for often-fatal Marfan tissue disorder". The Daily. נבדק ב-24 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Joe Nicholson and Anne Kornblut (1996-12-13). "State Faults Hosps for 'Rent' Tragedy". New York Daily News. נבדק ב-2008-07-17.