לדלג לתוכן

גינון טיפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גינון טיפולי הוא שיטת טיפול העושה שימוש בצמחים ובפעילויות הקשורות לגינון לשם שיפור ברווחתו הפיזית והנפשית של האדם. הגינון הטיפולי מתאים לקשת רחבה של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ונותן מענה להיבטים חברתיים, נפשיים, פיזיים, רגשיים והתנהגותיים.

העדות הראשונה לגינון בהקשר טיפולי היא מימי מצרים העתיקה. בכתבים עתיקים נמצאו המלצות מטעם הרופאים של חצר המלוכה לקיים טיולים בגני הארמון לשיפור המצב הרגשי.

עדויות נוספות לשימוש בעבודה בגינה כחלק מתוכנית הטיפול קיימות החל מסוף המאה ה-18. בבריטניה בנג'מין ראש (Benjamin Rush) שעבד במוסד פסיכיאטרי נתן מקום משמעותי לעבודה בגינה כחלק מחיי היום יום עבור מטופליו. בשנת 1806, החלו גם בספרד צוותים מטפלים בבתי חולים פסיכיאטרים להדגיש את השימוש בחקלאות ובגננות בתוכניות הטיפול שלהם.

בשנת 1817, עם הקמתו של המוסד הפסיכיאטרי הפרטי הראשון בארצות הברית, בפילדלפיה, הייתה התייחסות משמעותית בתכנון ובהקמת בית החולים כך שהקשר בין המטופלים לצומח יהיה משמעות יותר גם בהיבט האסתטי וגם ביצירת מרחבים לעבודה אקטיבית בגינון כחלק משגרת חיים במוסד. בשנת 1899 תוארה גרייה באמצעות עבודה עם צמחים כמקדמת למידה אצל ילדים עם מגבלות מנטליות. במלחמת העולם השנייה פעילויות גינון הפכו מפעילויות פנאי לכלי טיפולי לא רק בהיבט התעסוקתי אלא גם לצורך החלמה רגשית ונפשית.

הכרה מקצועית בגינון טיפולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1917 המחלקה לריפוי בעיסוק בבית החולים "Bloomingdale" בניו יורק הציעה הכשרה בחקלאות המיועדת למטפלים מוסמכים. שנתיים לאחר מכן בשנת 1919, טיפול באמצעות גינון קיבל תוקף נוסף כאשר הוקמה קרן מנינגר (Meninger Foundation) לקידום טיפול ושיקום במדינת קנזס. מיומה הראשון היוו גננות ולימודי טבע חלק בלתי נפרד מפעילותה.

בשנת 1936 נוסד ארגון המרפאים בעיסוק באנגליה. הארגון הכיר רשמית בשימוש בגינון ובחקלאות כטיפול ספציפי לבעלי מוגבלויות מנטליות ופיזיות. צעד חשוב נוסף התרחש בשנת 1942 כאשר נפתח, לראשונה במסגרת אקדמית, קורס בחקלאות במסגרת לימודים לתואר ראשון בריפוי בעיסוק.

בשנת 1973 נוסד הארגון המקצועי האמריקאי אשר נקרא מאז 1988 “AHTA - The American Horticultural Therapy Association". בשנת 1978 הוקם הארגון המקצועי הבריטי אשר נקרא Thrive.

בשנת 1990 הוקם בארצות הברית גוף שתרם לקידום המקצוע בשם “The People-Plant Council". פעילותו התמקדה בהרחבת המחקר בנושא הקשר בין האדם לצומח, השפעת סביבת הטבע על האדם המודרני ועוד. עבודת המחקר שנעשתה במסגרת גוף זה ובתמיכתו יצרה ביסוס מדעי המחזק את התוקף של השימוש בגננות בצמחים לצורכי שיקום ולטיפול.

ב-1993 נפתח לראשונה באנגליה מסלול לימודים אקדמי בגינון טיפולי.

בארץ נעשה ניסיון ראשון בשנות השישים לשלב אוכלוסייה של צעירים עם פיגור שכלי בעבודות חקלאיות במושבים. הניסיון לווה ותועד בחוברות של אקי"ם בשנת 1969 על ידי ד"ר ע. חיגר, מרבית הרשמים הם חווייתיים. עבודת המחקר הראשונה בתחום נכתבה על ידי שמואל בן נפתלי בשנת 1974, במסגרת לימודי גאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, בהנחית הפסיכולוגית והפרטיזנית ויטקה קובנר מקיבוץ עין החורש.

עם השנים קמו חוות חקלאיות למטרות חינוך והכשרה ובאופן טבעי כמעט מיומן הראשון הן היוו מענה גם לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. תוכנית הכשרה ראשונה בתחום החלה לפעול ב-1991 על ידי תמר לוסטיג ב-1998 יסדו ד"ר אליעזר שנהב, מיכל לייבוביץ, עופרה אוסטין ואריק מנדלבאום את הארגון הישראלי לגינון טיפולי, הכנס הראשון נערך ב-13 ביולי 1998 בהגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים. בשנת 2005 הפך הארגון לעמותה רשומה - "אדם צומח", העמותה הישראלית לקידום מעמד מקצוע הגינון הטיפולי בישראל. עמותה זו היא ארגון הגג של העוסקים בגינון טיפולי בארץ והיא מקיימת כנסים, פעילויות להעשרה מקצועית וחותרת להכרה ציבורית וממשלתית.

כיום קיימים בארץ מספר מסלולי הכשרה מקצועית בגינון טיפולי, בהיקף ודגשים שונים. תוכניות של גינון טיפולי באוריינטציה של חינוך, שיקום וטיפול ניתן למצוא בישראל במגוון רב של מוסדות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, כגון: בתי חולים שיקומיים, גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד, לקויות למידה ו- ADHD, ארגונים ומוסדות לאנשים בעלי פיגור שכלי, אוטיזם, פגועי נפש, בתי אבות, מועדונים לקשיש[1] ועוד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גינון טיפולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שושי מוסן לוי, פעילות קבוצתית בנושא – צמחים מרגיעים במרכז יום לקשיש "בית באייר "ירושלים אתר אדם צומח - העמותה לקידום מקצוע הגנון הטיפולי בישראל