טיפול בעזרת בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Therapiehund.jpg

טיפול בעזרת בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם.[1]

הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לאיש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים.[2] הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים אשר סובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעלי החיים נמצאים במצב אקטיבי בו הם יוצרים את המגע והקשר עם המטופל ומקבלים אותו ללא תנאי, דבר המעניק תחושתביטחון אישי ואמון בקשר. ביטחון ואמון אלה מסייעים למטופל לחוות הזדמנות לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.[3][4]

אוכלוסיות יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה המטופלת באמצעות תרפיה בבעלי חיים כוללת בני אדם מכלל הגילאים. שיטה זו מתאימה גם לטיפול בבני-אדם בעלי קשיים פיזיים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים, כגון הפרעות קשב והיפראקטיביות, הפרעות חברתיות, קשיי תקשורת, שיתוק מוחין, נכויות, שיקום, טראומה וכדומה.[2] בתרפיה זו מטופלים אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון פיגור שכלי, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, ליקויי למידה וליקויים סנסו-מוטוריים, וכן, נוער במצוקה, אנשים בפוסט- טראומה עם הפרעות חרדה ודיכאון, אנשים בעלי הפרעות רגשיות ואסירים בבתי סוהר.[5][6]

לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לאנשים בעלי תסמונות מתוך הספקטרום האוטיסטי ולהקל עליהם בתקשורת עם הסביבה החברתית.[7]

קשר בין בעלי החיים והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסוסים הוא נפוץ לצורך טיפול בילדים חולים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גידול בעלי חיים, חיות מחמד
קשרים ידידותיים עם בעלי חיים תורמים לרווחתם של בני האדם. בתמונה, ילדה שוחה עם דולפינים.

קיימת סימביוזה בין האדם לבעלי חיים שונים. מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבעלי חיים באה לידי ביטוי הן ביחסי גומלין מקריים והן בהקשר הטיפולי.[8]

לבעלי החיים יש את היכולת להגביר את הרווחה הרגשית והפיזית של האדם.[7] חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ולימפוציטים המתגברים את מערכת החיסון.[8]

היחסים עם בעלי-החיים מאופיינים בקביעות, דבר משמעותי ליחסים טיפוליים, והם מאפשרים גילוי של רגשות גם בזמנים בהם לא היה מקובל להפגין אותם מול אדם אחר. מערכת היחסים עם בעל-החיים מאפשרת למטופל לחוש אוהב ונאהב, מאפשר לו להפיג את בדידותו, דורש ממנו לקבל אחריות ומעלה את הערך העצמי שלו וכתוצאה מכך גם את הביטחון העצמי. מסיבות אלה יש עדיפות לאימוץ בעלי-חיים בצורה מסודרת.

קשר טיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה על סוס - ניתן ליצור קשר טיפולי בין האדם לבעל החיים.
טיפול בעזרת בעלי חיים במסגרת צבא ארצות הברית

טיפול בעזרת בעלי חיים שונה מאינטראקציות יום יומיות ושגרתיות של האדם עם בעלי חיים.[8]

שיטת הטיפול משתנה בהקשר למטרות הטיפוליות אליהם מכוון הטיפול, כאשר הטיפול הוא שילוב של מטפל, מטופל וחיה המתאימה לטיפול. בעקבות כך, קיימים סוגים שונים של טיפולים, כגון: טיפול סביל, פעיל, והאנשה.[2] כמו כן, הטיפול יכול להתבצע הן באופן פרטני והן בקבוצות. שתי שיטות הטיפולים העיקריות הן רכיבה טיפולית על סוסים, אשר מטרתו היא לסייע לילדים בעלי הפרעות חרדה להתגבר על הפחד ולרכוש שליטה וביטחון על הסוס וע"י כך ליצור אמון הדדי ביניהם. בנוסף ההשפעה הפיזיולוגית מתבטאת בכך שהמטופל צריך לשלוט בסוס ותוך כדי נותנים לו תרגילים של חיזוק חגורת הכתפיים והמוטוריקה העדינה. עצם הישיבה בפיסוק על הסוס משפיעה באופן פאסיבי על הרגליים כיוון שהישיבה בפיסוק משנה את התנוחה הרגילה של ישיבה בכיסא גלגלים.  בפן הרגשי, למטופלים עם מוגבלויות פיזיות כגון קשיים בהליכה, הרכיבה היא אמצעי היחיד לתנועה ומעניקה תחושת התקדמות עצמאית שבו  האדם שולט בתנועה. בנוסף, טיפול ישיר בעזרת בעלי החיים כגון בפינת חי מטרתו היא לאפשר יצירת קשר בסביבה ולימוד של התנהלות הדדית לצד בעלי החיים, שבהמשך תגרום ליצירת קשרים בין אישיים. כך, בתהליך השלכתי, מוציא האדם חלקים משמעותיים מעולמו הפנימי על בעלי החיים והוא אחד תהליכים המרכזיים שעליהם מושתת הטיפול בעזרת בעלי חיים. בתהליך זה המטפל מזהה את רגשותיו של המטופל באמצעות דיבור על רגשותיו של בעל החיים ואת צרכיו של המטופל כאשר הוא מאכיל את החיה, מנקה את מרחב המחיה שלה, מטפח אותו וכדומה. דרך זו מהווה חוויית הצלחה בקרב המטופל לקשיים שהביא עמו לטיפול.[9]

טיפול בעזרת בעלי חיים מאפשר למטפל להיעזר בבעלי-חיים כדי ליצור קשר נפשי בין המטופל לבעל-החיים. הנוכחות של החיה, ההתנהגות הספונטנית שלה והאינטראקציה שהיא מאפשרת מזמנות אפשרויות ויתרונות שלא ניתן להשיג בהיעדרותה.[10] בכך הוא מאפשר למטפל להגיע, לכוון ולעזור למטופל בבעיות או במצוקות השונות המטרידות אותו.

בעלי-החיים יכולים להעניק אהבה וסובלנות ללא תנאי, הם בעלי מגע והתנהגות שונה, שמאפשרת למטופל לפעול בחופשיות ובכך מספקת סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח. בעלי-החיים פשוטים במהותם, גלויים, חיוניים וטבעיים, מה שמאפשר למטופל להיות כמוהם, פתוח עם עצמו.

החיבור של האדם לחיות טיפוליות יכול להתרחש בכל גיל וכמעט בכל מצב. ההכרה של החיה והאדם באופן טבעי זה בזה יוצרת שותפות בסיסית קיומית, בלתי-אמצעית, ולכן מקבלת ולא שיפוטית. בשל חוסר יכולתם של בעלי-החיים לדבר, הם משמשים קרקע פורייה להשלכה ובכך מקדמים את התהליך הטיפולי בהתמודדות עם הפנמות שונות של כל אדם.

לחיבור בין המטופל לחייה ישנם כמה יתרונות חשובים: העלאת האגו בקרב המטופל, יצירת אמפתיה ומוטיבציה, תחושות אחריות כלפי החיה וכבוד אליה, יכולת קבלה, נתינה, דאגה ושייכות ושפור מצב הרוח של המטופל. לדוגמה, בעלי חיים נתנו לחולים אשר היו מרותקים למיטה, רצון לקום מהמיטה. בנוסף לכך, ניתן לראות כי כאשר נתנו למטופלים את האפשרות להחזיק את החיות, מצב רוחם השתפר והפחד והבדידות, נשכחו,[11] זאת משום שבניית יחסים הדוקים עם בעל החיים היא בניית דימוי עצמי בקרב המטופל. מערכת היחסים בין המטופל לחיה הטיפולית מסתיימת בתום הטיפול.[8]

בתחום הפיזי- הוכח כי קשר עם בעלי חיים, מפחית לחץ דם, דופק מואץ ומשפר תופעות פיזיות נוספות, המעידות על לחץ[12].

בתחום הלימודי - מטרת הטיפול נוגעת בשיפור התחום הקוגניטיבי. מטופלים אשר טופלו בתרפיה זו, דיווחו על הפחתה בסימפטומים הנוגעים לבעיות קשב וריכוז[13] .

בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המטפל להתאים את החיה לסוג הטיפול, מתוך התחשבות בהעדפותיו של המטופל.

בעלי החיים מותאמים בהתאם לטיפול, בדרך כלל משתמשים בחיות מאולפות או מורגלות לאדם[2] כמו[3]: ארנבונים, שרקנים, חולדות, גרבילים, אוגרים, תורים, תוכים, תרנגולים, כלבים ודולפינים[14].

בעל החיים נבחר בהתאם לתכונותיו ולצורכי המטופל[15] . המאפיינים המשותפים של בעלי החיים בתרפיה זו הם יכולתם בזירוז החלמה ממחלות קשות והשפעתם החיובית על המטופל. יחסם של בעלי החיים כלפי בני האדם מתאפיין בחוסר שיפוטיות. חיות מחמד גדולות כגון כלבים וחתולים מתאפיינים ביכולתם להביע אהבה, חיבה וידידות ובכך מעודדות פיתוח מערכת יחסים ואמפתיה עם המטופל. בעלי חיים גדולים כגון סוסים וחמורים מתאימים למטרת חיזוק שרירי הגוף, בכך שהם מדמים את הפעילות המוטורית האנושית. בנוסף, הסוס מדמה את ההתנהגות האנושית, ולכן ממחיש בהתנהגותו את חוויותיהם הרגשיות של המטופלים ואת הדינמיקה הקבוצתית[16] . ישנם חיות מחמד קטנות כגון שרקנים, עכברים ותוכים המפתחות אמפתיה ואחריות בעקבות הטיפול העדין והמסור שהן דורשות[6] . החיות המטפלות בתרפיה זו, מוכשרות בסדרת אימונים, הכוללים מיתון והשהיית דחפים ופיתוח יכולות התקשרות עם האדם[15].

יש אדם שיתאים לו טיפול מעודן ומרגיע ויש שיתאים לו טיפול תנועתי רחב כל השיקולים הם אינדיווידואלים, תלויי מצב נפשי, רגשי ופיזי של המטופל. בפינת חי ישנם גישות המאפשרות לילד להסתובב ולבחור את החיה הרצויה וגישות אחרות טוענות שצריך להביא חיה למטופל לפי שיקול דעתו של המטפל ואם המטופל לא מסתדר עם החיה צריך להחליף לחיה אחרת.

לצורך הבחירה וההתאמה, יש חוות שמתמחות בסוג אחד של בעלי חיים כמו חוות-סוסים, ויש חוות שממכילות מגוון בעלי-חיים רחב.

החיות המשמשות במסגרת הטיפולית עוברות תהליך של אילוף או אימון ויש להן מטרה טיפולית ברורה.[8]

המסגרת הטיפולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב להתאים את החיה לאדם המטופל ולמטרות הטיפול

כדי להפיק את התוצאות המיטביות מטיפול בעזרת בעלי חיים, יש להתאים באופן אישי את יחסי הגומלין בין האדם לחיה על פי המאפיינים הפסיכו-חברתיים של כל מטופל.[10]

הטיפול נעשה במסגרות של פינות-חי, פינות-ליטוף, בטיפול פרטני עם בעל-חיים יחיד, חוות-רכיבה, בריכות-שחיה עם יונקים ימיים וכיוצא בזה. רוב בעלי-החיים המעורבים בטיפול שייכים למחלקת היונקים והעופות בטבע. מחלקות אלו מתאפיינות בתקשורת מפותחת ולכן במערכות יחסים מפותחות, יחסית לזוחלים ודגים. טיפולים אלה נעשים בחדר סגור או בחוץ, אשר משתנה בהתאם למטרות הטיפול. כאשר הטיפולים מתבצעים בחדר סגור, השימוש נעשה על ידי חיות קטנות.[2] בנוסף ישנן מסגרות חינוכית כמו "גן הילד" אשר הוקמה על ידי עמותה ציבורית ומשרד החינוך אשר מטרתה לטפח אוכלוסייה של ילדים חריגים המגיעים לגן ממסגרות החינוך המיוחד.

מגוון הפעילויות האופייני לטיפול בעזרת בעלי החיים כולל ליטוף, רכיבה, חליבה, משחק, התבוננות, דיבור, הליכה, זחילה, חיבוק, אחיזה, האכלה, ניקוי, ועוד. כל הפעילויות, גם הפשוטות ביותר, יוצרות קשרים גופניים, רגשיים ושכליים עם החיות, ולכן מעוררות את האדם כולו לפעולה.

חווה איכותית מאופיינת בצוות מקצועי, ברמות בטיחות וניקיון גבוהות יחסית ונגישות טובה למקום ולחיות. המסגרת הטיפולית צריכה לשמור על זכויות בעלי חיים, רווחתם ולהימנע מצער בעלי חיים על פי חוק ההגנה על בעלי החיים.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בכלב טיפולי בבית חולים.

לטיפול בעזרת בעלי חיים יש תועלת בריאותית[8] והוא יכול לשמש כאלטרנטיבה טיפולית למגוון מצבים רפואיים.[7]כמו כן, ניתן להיעזר בבעלי חיים לצורך קידום תהליכים טיפוליים פיזי ומוטוריים, כדוגמת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.

לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול להפחית את רמת הכאב של ילדים.[8]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אקסלרד-לוי, ת' (2016). טיפול בעזרת בעלי חיים: אבני דרך בהתפתחות התחום בארץ ובעולם, מהלכו ותרומתו. חיות וחברה, 56, 67-8
  2. מכון מגיד, (אין תאריך), מהו טיפול בעזרת בעלי חיים. אוחזר מתוך https://magid.huji.ac.il
  3. בטיפולנט, (אין תאריך), Animal-assisted therapy - טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים.
  4. בטיפולנט, (אין תאריך), הרבה מעבר לחבר: כיצד כלבים יכולים לשפר את תפקודם של ילדים על הרצף האוטיסטי?

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ King, C., Watters, J., & Mungre, S. (2011). Effect of a time-out session with working animal-assisted therapy dogs. Journal of Veterinary Behavior: Clinical Applications and Research, 6(4), 232-238.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אדרי, 2012
  3. ^ 3.0 3.1 רחל ניניו ודנה איזנברג, מטפלים על ארבע: טיפול בעזרת בעלי חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות בישראל, הוצאת "אח" בע"מ בשיתוף עם יחידת "חיות וחברה", 1999
  4. ^ עדי צפרירי, חינוך טיפולי בעזרת בעלי-חיים : מה זו החיה הזאת?, ספריית מט"ח, 2004
  5. ^ ניבי אפק, טיפול בעזרת בעלי חיים, תוכניות בכשרה למטפלים, ‏אין תאריך
  6. ^ 6.0 6.1 רחל גילשטרום, חיות מיוחדות לאוכלוסיות מיוחדות : טיפול בעזרת בעלי חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות, קרית ביאליק : אח, 2003
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Martin, F., & Farnum, J. (2002). Animal-assisted therapy for children with pervasive developmental disorders. Western Journal of Nursing Research,24(6), 657-670.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.
  9. ^ מכללת לוינסקי לחינוך,2011
  10. ^ 10.0 10.1 Fine, A. H. (Ed.). (2010). Handbook on animal-assisted therapy: Theoretical foundations and guidelines for practice. Academic Press.
  11. ^ אודין קיוזאק, מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד, 2000
  12. ^ עדי צפריר, חינוך טיפולי בעזרת בעלי חיים: מה זו החיה הזאת?, הספרייה של מטח, ‏2004
  13. ^ תמר תמים סיקולר ועופר סיקולר, אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים, פסיכואקטואליה
  14. ^ כתבה אודות טיפול בעזרת דולפינים בריף הדולפינים, מסע אחר
  15. ^ 15.0 15.1 תמר אקסלרד לוי, טיפול בעזרת בעלי חיים: אבני דרך בהתפתחות התחום בארץ ובעולם, מהלכו ותרומתו, חיות וחברה
  16. ^ גל תמים סיקולר ועופר סיקולר, אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים, פסיכואקטואליה