גרהרד ברקהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרהרד ברקהורן
Gerhard Barkhorn
גרהרד ברקהורן
גרהרד ברקהורן
לידה 20 במרץ 1919
קניגסברג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 8 בינואר 1983 (בגיל 63)
קלן, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מקום קבורה Tegernsee עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית הורמאכט
גרמניהגרמניה הבונדסוור
תקופת הפעילות 19371945
19561975
דרגה מיור (לופטוואפה) מיור (ורמאכט)
גנרל-לויטננט (בונדסוור) גנרל-לויטננט (בונדסוור)
תפקידים בשירות
טייס קרב, מפקד טייסת, מפקד הלופטוואפה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרהרד ברקהורןגרמנית: Gerhard Barkhorn‏; 20 במרץ 19198 בינואר 1983) היה טייס בלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה ואלוף ההפלות השני הכי מוצלח בהיסטוריה (אחרי עמיתו אריך הרטמן). לאחר המלחמה חזר לשרת בבונדסוור של גרמניה המערבית עד לשחרורו בדרגת גנרל-לויטננט בשנת 1975.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקהורן נולד ב-20 במרץ 1919 בקניגסברג והתגייס ללופטוואפה של הורמאכט בנובמבר 1937.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הוצב ברקהורן כטייס קרב במטוס Bf 109 בכנף קרב 2 ובאוגוסט 1940 הועבר לטייסת 6 של כנף קרב 52. בחודשים הבאים במהלך המערכה על צרפת והקרב על בריטניה, ברקהורן טס בעשרות טיסות מבצעיות עם הטייסת שלו אך לא הצליח להפיל אף מטוס אויב והוא עצמו הופל מעל לתעלת למאנש ב-29 באוקטובר 1940.

ביוני 1941 עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות, נשלח ברקהורן ביחד עם טייסות הכנף לחזית המזרחית. ב-2 ביולי בטיסתו ה-120, הפיל ברקהורן את הפלתו הראשונה; מפציץ סובייטי מסוג DB-3. בנובמבר מספר ההפלות שלו הגיע לכדי עשר ובנובמבר הוא קודם לדרגת אובר-לויטננט. במאי 1942 קיבל ברקהורן את הפיקוד על הטייסת הרביעית, ב-25 ביולי נפצע ברקהורן והוא החלים במהלך חודשים, לאחר שבמהלך יולי הפיל 30 מטוסים נוספים מה שהביא את מספר ההפלות שלו לכדי 59, על כך הוענק לו צלב האבירים של צלב הברזל ב-23 באוגוסט. לאחר חזרתו לטיסה בתחילת אוקטובר, הגיע ברקהורן להפלתו ה-101 ב-19 בדצמבר. ב-9 בינואר 1942 הוא הגיע להפלתו ה-105 כאשר הפיל את מטוס היאק-1 של גיבור ברית המועצות לב שסטקוב אשר שרד את הקרב, יומיים לאחר מכן הוספו 'עלי אלון' לעיטור צלב האבירים שלו.

מטוס ה-Bf 109 של ברקהורן כמפקד להק II בכנף 52, סתיו 1943.

ב-1 בספטמבר 1943 קיבל ברקהורן את הפיקוד על להק II של כנף 52, בסוף נובמבר הוא השיג את הפלתו ה-200. בין דצמבר 1943 ועד לסוף פברואר 1944, טייסי להק II בפיקודו של ברקהורן הצליחו להפיל כ-350 מטוסי אויב, כאשר 50 מהם נזקפו לזכותו של ברקהורן עצמו. כך, ב-13 באפריל הגיע ברקהורן לכדי 250 הפלות, שלושה שבועות לאחר מכן הוספו 'חרבות' לצלב האבירים שלו.

ב-30 במאי, עם 273 הפלות, ברקהורן הופל על ידי מטוס P-39 סובייטי. למרות שנפצע קשה בכתף ימין ורגלו, הוא הצליח להנחית את מטוס ה-Bf 109 שלו אך הוא נשלח לטיפול רפואי ואושפז במשך ארבעה חודשים. כשחזר ברקהורן ליחידתו באוקטובר 1944 הוא היה שרוי במצב של חרדות ועייפות מנטלית, לקח לו מספר שבועות להתגבר ולחזור לעצמו. ב-14 בנובמבר הוא הפיל את מטוסו ה-275 ובמהלך השבועות הבאים הוסיף עוד 26 הפלות, כשהוא משיג את הפלתו ה-301 והאחרונה ב-5 בינואר 1945.

ב-16 בינואר קיבל ברקהורן את הפיקוד על כנף קרב 6 שעסקה בהגנה על שמי גרמניה מפני מפציצי בעלות הברית ועשתה שימוש במטוסי פוקה-וולף Fw 190 (אם כי ברקהורן הביא איתו את מטוס ה-Bf 109G אותו הוא העדיף על פני ה-Fw 190). משימת ההגנה על גרמניה הייתה קשה וגבתה מחיר פיזי ומנטלי קשה מברקהורן, מה שאילץ אותו לקחת חופשת מחלה מהחזית.

עם החלמתו הוא הוזמן על ידי אדולף גאלאנד להצטרף ליאגדוורבנד 44, כוח אווירי מיוחד שהורכב בעיקר ממטוסי הסילון מסרשמיט Me 262. ברקהורן התקשה עם מטוס הסילון החדש ולא הצליח להפיל מטוסי אויב. ב-21 באפריל 1945 במהלך משימתו ה-1104 והאחרונה, מנוע הסילון של מטוסו עלה באש ובניסיון להנחית אותו הוא הותקף על ידי מספר מטוסי P-51 מוסטנג אך שרד את הנחיתה עם פציעה קלה בראשו. עם סיום המלחמה מספר ימים לאחר מכן, הוא נלקח לשבי על ידי כוחות ארצות הברית בעודו מחלים מפציעתו בבית החולים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס ה-Bf 109G-6 של ברקהורן כמפקד להק II בכנף 52. שמה של אשתו קריסטל מעטר את צד המטוס מתחת לחופה.

ברקהורן שוחרר מהשבי בספטמבר 1945 ולאחר מכן עבד מספר שנים במפעל מכוניות בגרמניה המערבית. בשנת 1956 הוקם חיל האוויר הגרמני מחדש תחת הבונדסוור וברקהורן הצטרף לשורותיו. באפריל 1957 הוא קיבל את הפיקוד על כנף הקרב-הפצצה 31 (JaBoG 31), בשנת 1961 בדרגת אוברסט הוא הועבר לפיקוד הניסויים האווירי. בשנת 1969 קודם לדרגת בריגדה-גנרל ובשנת 1973 לדרגת גנרל-מיור.

תפקידו האחרון של ברקהורן היה ראש המטה של פיקוד האוויר הטקטי השני, פיקוד רב-לאומי כחלק מכוחות נאט"ו. הוא השתחרר משירותו בבונסוור ב-30 בספטמבר 1975, בדרגת גנרל-לויטננט.

גרהרד ברקהורן נפטר בבית חולים בקלן ב-8 בינואר 1983 לאחר שנפצע קשה יומיים לפני כן בתאונת דרכים, בה נהרגה גם אשתו קריסטל. הוא נקבר בטגרנסי בווריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]