דוד בן שמואל מאישטילא
| לידה |
1250  |
|---|---|
| פטירה |
1350 (בגיל 100 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1350 |
| השתייכות | חכמי פרובנס |
| תחומי עיסוק | הלכה, פילוסופיה |
| בני דורו | רבי מנחם המאירי |
| חיבוריו | ספר הבתים |
  | |
רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי[1]), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'ס' (1300) התגורר הכוכבי באביניון, ועמד בראש ישיבה, שהתקבצו אליה תלמידים מצרפת וספרד. לאחר מכן עבר לעיר אישטליאה, אותה ניתן לזהות כ-Estella (צר'), עיר הממוקמת בנווארה (כיום בצפון ספרד, על יד פמפלונה); ויש המזהים אותה כ-Estelle, עיירה השוכנת במחוז דופינה שבצרפת[2]. היה מתלמידיו הבולטים של רבי מרדכי בן יהוספה מחבר 'שערי נדרים', אותו הוא מזכיר בחיבוריו בתואר "מורי החכם". בין חבריו נמנה רבי מנחם המאירי וכנראה הכיר גם את ר' אברהם מן ההר[3].
היה אחד מגדולי 'בעלי ההלכה המימוניים'[4], שפעלו בפרובאנס באותה תקופה, תקופה המתאפיינת בחדירת לימוד הפילוסופיה בהשפעת ההגירה מספרד (משפחת תבון ומשפחת קמחי) והשפעת הרמב"ם על חכמי פרובאנס. בתקופתו ניטש במלוא עוזו הוויכוח על הפילוסופיה בין המצדדים בלימוד חכמת האומות ועיסוק בפילוסופיה ככלי ללימוד החכמות האלוהיות לבין 'התלמודיים' שגרסו שלימוד תורה והבנת התורה ומצוותיה לא זוקק ידע בחכמות אלו ויש לאסור אותו כי יש בו נזק רוחני רב.
ר' דוד הלך בעקבותיו של הרמב"ם בתחומים שונים בנושאים אלו, כגון לגבי שלילת קיומם הפיזי של שדים ורוחות. אך עם זאת הוא מציג את הסיכון שבעיסוק פילוסופי מובהק:
"והחשובים שבזאת הכת יאמרו ידענו והשגנו כי תורת ה' תמימה וישרה והיא המנהגת האדם ביושר להשלים נפשו, אך די בזה שיודעו דרכי עשיית המצות בדרך קבלה, לא נחוש לענפי' ההם לחקור עליהם ואלה הם חכמים בעיניהם . . ויש אנשים בזאת הכת מקילין בהרבה מצות התורה, ויאמרו שהם ידעו את ה' בלתי עשות המצות ושהם מאמינים בתורת משה רבינו עם ידיעת סודותיה וכונותיה ע"ד עיון פילוספי, והאותות והמופתים וענים ההשגחה ושאר הדברים שבארנו בחלק ראשון, לא יאמינום כפשוטן, גם בדרך רחוקה יבארו העניין ההוא בעיון פילוסופי".[5]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבוריו של ר' דוד (וקראה בשם: קריית ספר) מבוססים על פסקיו ההלכתיים והגותו הפילוסופית של הרמב"ם, ופורסמו בדפוס לראשונה רק בעשורים האחרונים. כתביו כוללים שלושה חיבורים מסוגות תורניות שונות העוסקים בנושאים שעסק בהם הרמב"ם:
החיבור הראשון, מגדל דוד: ספר אמונה – עוסק בנושאי הגות ומחשבה שנידונו בספר מורה נבוכים, בהלכות יסודי התורה (שבספר משנה תורה) ובמקומות נוספים בפירוש המשנה לרמב"ם. בחיבור זה נידונים נושאים מרכזיים שעמדו על הפרק בספרי הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, כמו: נבואה, השגחה ובריאה.
החיבור השני מגדל דוד: ספר מצווה – עוסק במצוות התורה ובמניינם, ומקביל ביסודו לספר המצוות לרמב"ם. בחיבור זה נידונים לעומק טעמי המצוות והתועלת שבהן. ביאורו משלב ביסודיות את משמעותה הרעיונית של המצווה יחד עם פרטי הדינים הנובעים ממנה, ולעיתים אף תקנות ומנהגים שנוצרו סביב ההלכה, אליהם מייחס הוא גם את תכונותיה, טעמה ומגמתה של המצווה.
החיבור השלישי, הוא סדרת ספר הבתים המקבילה למפעלו ההלכתי הגדול של הרמב"ם בספר משנה תורה, אלא שבניגוד לרמב"ם שפרש את יצירתו על פני 14 כרכים נרחבים, העדיף הכוכבי לצמצם את ההלכות ולכנסן. חיבור זה כולל עניינים הלכתיים לימות המשיח כגון הלכות בית מקדש, מסוג הנושאים בהם מתייחד הרמב"ם בהתייחסותו ההלכתית המפורטת להם. ספר הבתים מחולק לשנים עשר 'בתים' בשלשה חלקים (בית תפילה, בית מנוחה, בית הקודש), וכל בית נחלק ל'שערים'. בכך קיים דמיון לתבנית ספר משנה תורה של הרמב"ם המחולק אף הוא לספרים, הלכות והלכות קטנות. כלומר: נושאים, תתי נושאים וסעיפים; אלא שבספרו של הכוכבי מתברר כל נושא לאור השיטות השונות שנאמרו בו, שלא כדרכו של הרמב"ם שכתב הלכות פסוקות וחותכות והתעלם מדעות אחרות.
אך איתרע מזלו של הכוכבי וחיבוריו לא זכו לתשומת לב ראויה במשך מאות שנים, לבד מאזכורים בודדים. מחיבורו ההלכתי נותר שריד מצומצם למדי, שנדפס יחד עם שאר חיבוריו לראשונה בעשורים האחרונים. בכך דומה היה גורלו לחכם פרובאנסלי אחר והוא רבי מנחם המאירי, שחיבורו 'בית הבחירה' התגלה בשלמותו רק בעת החדשה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכדו ר' יעקב בן משה מבאנוילש, היה גם רב וראש ישיבה באביניון. חלק מחיבורו נדפס בשם 'עזרת נשים'.
ספריו וחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' דוד בן שמואל הכוכבי, ספר הבתים: בית תפלה ובית מנוחה, מהדורת מ.י. הכהן בלוי, ניו יורק תשל"ח.
- ר' דוד בן שמואל הכוכבי, ספר הבתים: בית מנוחה ובית הקדש, מהדורת מ.י. הכהן בלוי, ניו יורק תשל"ט.
- ר' דוד בן שמואל הכוכבי, ספר הבתים: מגדל דוד - ספר אמונה וספר מצווה, ספר הבתים - בית תפלה ובית הקודש, מהדורת מ. הרשלר, ירושלים תשמ"ג.
- ר' דוד בן שמואל הכוכבי, ספר הבתים מהדורת מ.י. הכהן בלוי, ניו יורק תשמ"ד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A. Neubauer, Documents inédits: XIV. David Kokhabi, REJ, 9 (1884), pp. 214-230.
- אברהם יוסף חבצלת, שרידים מספר בית מועד לרבינו דוד הכוכבי, מוריה, שנה טז, גיליון יא-יב (תשמ"ט), עמ' י-טו.
- משה הלברטל, בין תורה לחכמה, ירושלים תשס"א.
- אשר פינקלשטין, The Ta’amei Ha-Mitzvot of the Sefer HaBatim, Yeshiva University 2021.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תרגום של המילה אישטיילא.
- ^ משה הרשלר, מבוא לספר מגדל דוד: ספר אמונה, מכון שלם, ירושלים תשמ"ג
- ^ הרשלר, שם
- ^ ביטוי שטבע פרופ' משה הלברטל בספרו 'בין תורה לחוכמה בפרובאנס'[דרוש מקור: לטענת הטביעה]
- ^ ספר הבתים, ספר המצווה, מהדורת הרשלר עמ' רפז
| בקרת זהויות |
|
|---|