דוד טלשיר

דוד טלשיר
	אין תמונה חופשית
לידה	1944; מעלה החמישה, פלשתינה (א"י)
פטירה	5 בינואר 2017 (בגיל 73 בערך)
ענף מדעי	עברית מקראית, לשון חז״ל
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ;
בן או בת זוג	צפורה טלשיר

דוד טַלְשִׁיר (תש"ה, 1944 – ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017) היה פרופסור בחוגים ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה

דוד טלשיר נולד במעלה החמישה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון העברית, למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל. בשנת תשמ"א הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בנושא "שמות בעלי החיים בתרגום הארמי של השומרונים".

בשנים תשל"ב–תשנ"א לימד בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים תשנ"א–תשנ"ז עבד במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. משנת תשנ"ד לימד במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נבחר לחבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ט ולחבר מלא בשנת תשס"ה. היה חבר המערכת של לשוננו לעם, וכן היה חבר בוועדות המינוח האלה: הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, הוועדה לזואולוגיה, הוועדה לגאוגרפיה אנושית והוועדה למונחי בלשנות.

תחומי המחקר העיקריים שלו היו לשון המקרא (בעיקר העברית המקראית המאוחרת), לשון מגילות מדבר יהודה, לשון חז"ל, העברית בתקופת התחייה, הארמית לרבדיה ולניביה ומילונאות שמית. נודע גם כחוקר של לשון הריאליה: שמות בעלי חיים, צמחים, אנשים, מקומות וחפצים.

דוד טלשיר היה נשוי לצפורה טלשיר (נפטרה ב-3 באוקטובר 2016), פרופסור במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולהם ארבעה ילדים, ובהם גייל טלשיר. הובא למנוחות לצד אשתו ציפורה בבית העלמין בקיבוץ מעלה החמישה .

"מעמדה של העברית המקראית המאוחרת – בין לשון המקרא ללשון חכמים", מחקרים בלשון ב-ג (תשמ"ז), עמ' 161–172.
"לשון חכמים באספקלריה של שמות פרטיים", מחקרים בלשון ה–ו (תשנ"ב), עמ' 225–244.
"העברית בימי הבית השני – בית גידולה וגלגוליה", מחקרי תלמוד ב (תשנ"ג), עמ' 285–301.
"הצב, החרדון והקרפדה", לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 351–373.
"חספין – גלגוליו של שם מקום", קול ליעקב – אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה, בעריכת דניאל סיון ופבלו-יצחק הלוי-קירטצ'וק, באר שבע תשס"ג, עמ' 191–201.
"על משמעי אנ"ס בארמית ובעברית", מגילות 3 (2005), עמ' 205–229.
"על ידיד שהוא חבר", מחקרים בלשון יג (2011), עמ' 39–50.