דוידקה
 | |
| מרגמה מסוג "דוידקה" המוצגת בחצר מצודת יואב. מרגמה זו שימשה בסיוע לכוחות שלחמו בצפת במלחמת העצמאות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרגמה  |
| תכנון |
דוד ליבוביץ |
| מדינה מייצרת |
ישראל |
| יצרן |
תעש מערכות |
| מעצב |
דוד ליבוביץ |
| תקופת השימוש |
1948–1949 (כשנה) |
| מלחמות |
מלחמת העצמאות |
| יחידות שיוצרו |
8 |
  | |
דָוִידְקָה היא מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. הדוידקה פותחה על ידי דוד ליבוביץ, נשָק של "ההגנה" בחזית הדרום, וקרויה על שמו.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפצצה של הדוידקה ששקלה 40 ק"ג, הייתה בקוטר גדול מזה של הקנה, ו"הולבשה" עליו. טווח הדוידקה הגיע עד 300 מטרים.
שימוש הבכורה נעשה על ידי ההגנה ב-13 במרץ 1948, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו. לכל אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח נמסרו שתי מרגמות. הדוידקה התקבלה בספקנות בקרב מפעיליה, ונחשבה לנשק לא אמין, לא מדויק, לא יעיל וגוזל משאבים. בסופו של דבר, הצלחתה הגדולה של הדוידקה הייתה ברעש החזק שנגרם בעת הפעלתה, שהפיל פחד רב על הערבים וגרם להם לברוח מעמדותיהם.
באמצע יוני 1948 צוטט "מפקד בהגנה" בעיתון המשקיף לגבי הסיבות לעמידתה של ירושלים היהודית בקרבות, שאחת מהן הייתה הדוידקה "הנשק היהודי היעיל מאוד בהרעשת עמדות הערבים"[1].
למרות שבדפי ההיסטוריה נכתב שיוצרו רק שש מרגמות דוידקה, לפחות שמונה, כפי שיפורט להלן, עודן קיימות: 1. מרגמה של חטיבה 10 (יפת"ח-פלמ"ח), מוצבת היום בכיכר על שמה בעיר צפת. 2. מרגמה עם פצצה בקנה מוצבת בכיכר הדוידקה בירושלים במפגש הרחובות יפו והנביאים. 3. ליד בית יד לבנים ברחובות, 4. במצודת יואב, 5. בסליק של קיבוץ יגור, 6. בחוסמסה בחולון. 7. בגינה ברחוב השומר בגבעתיים 8. במצודת ביריה.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיר "הצלף הג'ינג'י" מחבר דן אלמגור את "הדוידקה" לאבנים שירה דוד המלך במעשה דוד וגולית[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמרי סלומון, "הפעולה הקרבית הראשונה של ה'דוידקה'", בלוג מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מים" - זו המלה הממצה את סבלה של ירושלים, המשקיף, 17 ביוני 1948
- ^ הצלף הג'ינג'י באתר פרויקט בן יהודה.