האופסימיסט
 | |
| שער המהדורה העברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אמיל חביבי |
| שפת המקור | ערבית |
| תורגם לשפות | צרפתית, עברית, אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, גרמנית, יוונית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1974 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מפרש, 1984 (מהדורה מתוקנת: הקיבוץ המאוחד, 1995) |
| תרגום | אנטון שמאס |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001359112, 000972133 |
"האופסימיסט" (בערבית: المتشائل; כותרת משנה: הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו אל-נחס אל-מֻתַשאאִל, "الوقائع الغريبة في اختفاء سعيد أبي النحس المتشائل") הוא ספר פרי עטו של הסופר ואיש הציבור הערבי ישראלי אמיל חביבי, חתן פרס ישראל לספרות ערבית (1992). הספר ראה אור במקור ב-1974, הופיע בתרגום עברי ב-1984 והוא כנראה הספר הערבי המצליח ביותר בישראל.[1] הספר מהווה ביטוי של מחאה למשברים שפקדו את המגזר הערבי במדינת ישראל שלושה עשורים מאז 1948. הוא מגולל את קורותיו של סעיד, ערבי ישראלי, שחזר למדינה הצעירה כפליט, ועד לחטיפתו לחלל החיצון (אשפוזו במוסד לחולי רוח) ולמותו הטראגי.
הרקע לכתיבת היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"האופסימיסט" וגיבורה, סעיד, הם בבחינת מיקרוקוסמוס למצבם של ערביי ישראל, שנוכחו לדעת שהפכו לפתע פתאום מרוב לאומי דומיננטי ובעל ביטחון עצמי למיעוט קטן וחסר אונים במדינה המגדירה את עצמה כמדינת האומה היהודית. כמו בני עמו, המדינה הפכה את סעיד לתלוי בה תלות גמורה. גם אם גורלו שפר עליו והוא משתף פעולה עם הממסד וזוכה ל"הטבות", הרי שהוא הפך מרצונו או לא מרצונו לעוד אמצעי של שליטה ופיקוח על האוכלוסייה הערבית. גם כאשר הוא מפגין נאמנותו בכל מחיר ומוכן לשאת בכל שליחות ומחונך לציית ל"דמוקרטיה הישראלית", הרי כשאר בני עמו הוא נחשב כמי שאינו ממלא את כל חובותיו האזרחיות ולבסוף הופך בעצמו ל"קורבן" של הממסד. סעיד, שבדמותו נשזרה האופטימיות והפסימיות מבטא את גורלה של האומה הפלסטינית לנדודים אינסופיים אחר גאולה והווייתו בגלות במובן הפיסי והנפשי.
מבנה העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירה "האופסימיסט" קיימת מורכבות רבה וטשטוש בממדים של זמן, מסע, טיול, נדודים ומקום עד כדי זהות מוחלטת ביניהם. רק בסופה של היצירה תיפתר ה"תעלומה".
קורותיו של סעיד מועברים אלינו באמצעות שורה של איגרות שהוא משגר אל חברו המחבר מאי שם בחלל, שלשם נחטף על ידי חייזרים עלומי זהות. מסגרת זו מאפשרת תיאור שוטף של קורותיו מאז שיבתו כמסתנן לאחר 1948 תוך תיאור מקומות שונים ממחוזות ילדותו ועד לכניסתו למוסד לחולי רוח שאליו "נחטף" בסופה של היצירה. הספר "האופסימיסט" מחולק לשלושה ספרים, המתארים את קורותיו של סעיד ומסמלים את המעגליות שבה הוא שבוי: ספר ראשון - יעאד; ספר שני – באקייה; ספר שלישי - יעאד השנייה. יעאד היא אשתו הראשונה של סעיד, באקייה היא אשתו השנייה ויעאד השנייה היא הבת של אהבתו הראשונה שאבדה. את שלוש נשותיו איבד בגלל נסיבות חייו המאמללות. בסופה של היצירה, "למען האמת וההיסטוריה" חושף סעיד את סודו הגדול, את תעלומת המקום בו הוא נמצא ואת זהותו. כאמור, קורותיו הועברו אלינו באמצעות האיגרות שהוא משגר אל חברו המחבר, כביכול, מאי שם בחלל, לשם נחטף, או מבית המשוגעים, לשם נחטף כתוצאה ממצבו "הנפשי". המחבר, הנמען של המכתבים הללו, בא לבקרו, אך נוכח כי הוא אינו עוד בין החיים.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"האופסימיסט" ראה אור בערבית ב-1974, ובמהדורות נוספות בהמשך. הוא הופיע בתרגום לצרפתית מאת ט"ה (L'Optissimiste: Les circonstances étranges de la disparition de Said Abou-An-Nahs, פריז 1980), ושוב בתרגום ז'אן-פטריק גיום (Les aventures extraordinaires de Sa’id le Peptimiste, פריז 1987); בתרגום לעברית מאת אנטון שמאס (ירושלים 1984); לאנגלית בתרגום סלמה חדרה ג'איוסי וטרבור לגאסיק (The Secret Life of Saeed: The Pessoptimist, לונדון 1985); לפורטוגזית (מצרפתית) בתרגום אנטוניו בלמירו גימרש (O optissimista: As estranhas circunstâncias do desaparecimento de Saíd Abu Nahs, ליסבון 1985); לספרדית בתרגום לאונור מרטינס (Los extraordinarios hechos que rodearon la desaparición de Saíd, padre de calamidades, el pesoptimista, ברצלונה 1990); לגרמנית בתרגום אבראהים אבו הַשהַש ואחרים (Der Peptimist. oder, Von den seltsamen Vorfällen um das Verschwinden Saids des Glücklosen, בזל 1992); וליוונית בתרגום יעקב שיבּי וקָרינה לַמפּסָה (O opsimistes: To ekpleptiko chroniko tes exaphanises tou Said Abou el-Nachs el-Moutasasuel, אתונה 1998).
הספר הומחז על ידי רמי ליבנה ומוחמד בכרי (בערבית ובעברית) כהצגת יחיד בכיכובו של בכרי, שהועלתה ב-1986 (כשנתיים לאחר תרגומו לעברית) בתיאטרון העירוני חיפה (עירו של חביבי) בחיפה ובכפרים הערביים בגליל[2], ובתיאטרון אל-חכוואתי, במזרח ירושלים בינואר 1987[3]. ההצגה הועלתה במסע הופעות ברחבי אירופה בשנים 1995-97 במסגרת "מונולוג בכרי", במשחקם של בכרי בערבית ועברית ואוריאל זוהר בצרפתית.
הספר בתרגום עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האופסימיסט: הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו אל-נחס אל-מתשאאל; עברית: אנטון שמאס, ירושלים: מפרש, 1984. (מהדורה מתוקנת: תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירי לב-ארי, ספרות ערבית, יש דבר כזה?, באתר nrg, 23 בנובמבר 2011.
- ^ ראובן בן-צבי, תיאטרון חיפה הוזמן לאיטליה, מעריב, 9 בנובמבר 1986
- ^ לוח הצגות, מעריב, 2 בינואר 1987
