תיאטרון אל-חכוואתי

From ויקיפדיה
Jump to navigation Jump to search
תיאטרון אל-חכוואתי
المسرح الوطني الفلسطيني الحكواتي
סמל התיאטרון
סמל התיאטרון
מידע על המבנה
סוג ארגון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת מזרח ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר אל-קודס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינה פלסטיניתמדינה פלסטינית  מדינה פלסטינית
סיום הבנייה 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′19″N 35°13′47″E / 31.788618055556°N 35.229811944444°E / 31.788618055556; 35.229811944444
www.pnt-pal.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


תיאטרון אל-חכוואתיערבית: مسرح الحكواتي; מילולית: 'מסַפֵּר הסיפורים') הוא התיאטרון הלאומי הפלסטיני. המבנה הראשי של התיאטרון ממוקם בירושלים המזרחית, בשכונת באב א-זהרה, סמוך למלון אמריקן קולוני.

היסטוריה[edit source | edit]

הלהקה הוקמה בשנת 1977 על ידי פרנסואה אבו סאלם (1951 - 2011). ביתו של התיאטרון מאז 1984 הוא אולם הקולנוע לשעבר "נוזהה". הלהקה הציגה ומציגה גם במסגרות ישראליות כפסטיבל עכו, החאן הירושלמי והזירה הבין-תחומית. התיאטרון, שהחל כיוזמה תרבותית אמנותית, מהווה גם סמל לאומי פלסטיני. הוא סבל מצנזורה וכן נסגר פעמים רבות בצו מנהלי על ידי צה"ל בטענה כי נערכים בו מפגשים הקשורים לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין[1].

שנות האינתיפאדה הראשונה פגעו קשה בתיאטרון. לא זו בלבד שהעניין באמנות פחת באופן טבעי, אלא שגם חופש התנועה הוגבל מאוד וקהל פלסטיני מחוץ לירושלים לא היה יכול להגיע בשל מחסומים וסגרים.

בעשור השני של המאה ה-21 ירדה קרנו של אל-חכוואתי ומרכז הכובד עבר לתיאטרון אל-קאסבה בראמאללה, לאחר שרשויות מדינת ישראל הוציאו למקום צווי סגירה מספר פעמים ונמנע קיום אירועים במקום[2][3][4][5]. בנוסף על כך, מצוי התיאטרון בקשיים כלכליים. אל־חכוואתי הוא גוף עצמאי שאינו נתמך על ידי הרשות הפלסטינית אלא ממומן בידי גופים לא ממשלתיים שונים[6].

הפקות[edit source | edit]

  • "תחנות בחייו של מרטין לותר קינג" - מחזה משנת 2008 שעובד לגרסה פלסטינית, ובוצע לראשונה במזרח התיכון בערבית, בשיתוף המכון לחקר ולימוד מרטין לותר קינג. את המחזה הנודע כתב ד"ר קלייבורן קרסון, מייסד המכון ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. הבמאי כאמל אל-באשה עיבד אותו בכדי שיתאים לתפיסתו למציאות המקומית[7].
  • "לה בוהם" - הפקה של האופרה של פוצ'יני בשנת 2009, בה היה התיאטרון שותף יחד עם "מקהלת לונדון" ומקהלת ילדים מרמאללה[8].
  • "הוורד והיסמין" - הפקה משנת 2015 של הצגה המספרת את סיפור אהבתם של מרים, מהגרת היהודיה הבורחת מגרמניה הנאצית לפלסטין, וג'ון, קצין אנגלי שמשרת בפלסטין בתקופת המנדט. השניים נישאים ומביאים לעולם את לאה, אשר גדלה ומתחתנת עם מוחסן הפלסטיני. ללאה ולמוחסן נולדות שתי בנות, שמוצאות את עצמן כעבור עשרים שנה בשני מחנות ניצים. ההצגה מספרת על טרגדיה הקורעת שלושה דורות של אותה המשפחה המעורבת[9].
  • פסטיבל תיאטרון בובות בינלאומי - אירוע שנתי שנערך במשך כ-10 שנים עד שנת 2013[10][11].
  • "גילגמש 3" - הצגה המספרת את סיפורם של שני חברים המנסים להעלות הצגה אודות עלילות גילגמש. כשהבמאי מתעקש לספר שוב, בכל מחיר, אודות הידידות המעיקה בין הגיבורים האכאדיים גילגמש ואנקידו ולהעלות שוב על הבמה את כל האפוס על כל 25 דמויותיו. הבמאי מאבד בהדרגה כל שליטה על ההפקה, והעלאת המחזה הופכת למטפורה למשמעויות של עשיית תיאטרון בפלסטין בימנו[12].

קישורים חיצוניים[edit source | edit]

הערות שוליים[edit source | edit]

  1. ^ חנוך מרמרי, כוח התרבות, תרבות הכוח, באתר העין השביעית, 28 במאי 2009
  2. ^ תמר רותם, יותר מ-800 חתמו על עצומה נגד השר אהרונוביץ: בטל את סגירת תיאטרון אל חכוואתי, באתר הארץ, 25 ביוני 2013
  3. ^ עמירה הסאהרונוביץ אסר על קיום פסטיבל תיאטרון לילדים במזרח ירושלים, באתר הארץ, 24 ביוני 2013
  4. ^ ערב48, המשטרה סגרה אירוע תרבות בתיאטרון אל-חכוואתי בירושלים, באתר "שיחה מקומית", 15 בדצמבר 2016
  5. ^ ניר חסוןארדן אסר על קיום אירוע תרבות במזרח ירושלים בטענה שהרשות עומדת מאחוריו, באתר הארץ, 17 בינואר 2016
  6. ^ יאיר אשכנזי, התיאטרון הפלסטיני אל־חכוואתי בסכנת סגירה עקב חוב כספי, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2015
  7. ^ מאיה הורודנצ'יאנו, "יש לי חלום": מרטין לותר קינג, הגרסה הפלסטינית, באתר nrg‏, 18 במאי 2011
  8. ^ נעם בן זאבפוצ'יני וברהמס באים לפלסטין, באתר הארץ, 22 ביוני 2009
  9. ^ מה עושה השואה בהצגה פלסטינית?, באתר "שיחה מקומית", 17 באוגוסט 2015
  10. ^ מחאת הבובות
  11. ^ מיכאל הנדלזלץמי מפחד מתיאטרון בובות לילדים פלסטינים, באתר הארץ, 24 ביולי 2013
  12. ^ גילגמש 3 - תיאטרון אלחכוואתי, באתר הארץ