הארי אוסטרין וולפסון

הארי אוסטרין וולפסון
	אין תמונה חופשית
לידה	2 בנובמבר 1887; אוסטרינה, פלך וילנה, בלארוס
פטירה	20 בספטמבר 1974 (בגיל 86); קיימברידג', ארצות הברית
מדינה	בלארוס
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
מעסיק	אוניברסיטת הרווארד
פרסים והוקרה	הפרס הלאומי לספרים יהודיים (1949); עמית אקדמיית ימי הביניים של אמריקה (1942) ;

צבי הירש (הארי אוסטרין) וולפסון (באנגלית: Harry Austryn Wolfson;‏ 2 בנובמבר 1887 – 20 בספטמבר 1974, ג' בתשרי תשל"ה^[1]) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד וראש החוג הראשון ללימודים אלה בארצות הברית. אפשר ותרומתו החשובה ביותר היא במציאת המכנה המשותף בין הפילוסופיה הנוצרית, היהודית והאסלאמית.^[2] בהיותו חוקר היהדות הראשון שבנה קריירה מלאה באקדמיית-יוקרה מערבית, וולפסון מבטא גם את ראשית הגשמתה של תנועת חכמת ישראל.

ביוגרפיה

הארי וולפסון נולד ברוסיה. בצעירותו למד אצל הרב משה מרדכי אפשטיין בישיבת סלבודקה, והשתייך לחבורה עברית ציונית של תלמידי ישיבה בכירים. בשנת 1903 היגר עם משפחתו לארצות הברית. לאחר בואו לניו-יורק הוא המשיך בלימודי יהדות וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 1905, התיישב בסקרנטון שבפנסילבניה ושם נרשם לבית הספר התיכון בגיל שמונה עשרה. הוא סיים את לימודיו לאחר שלוש שנים תוך שהוא מלמד עברית לפרנסתו. בעקבות הצלחתו במבחנים הוא זכה במלגה שאפשרה לו ללמוד באוניברסיטת הרווארד ושם קיבל תואר ראשון (1911) ותואר דוקטור (1915). ובאותה שנה החל בהוראה בהרווארד ובשנת 1925 הוא היה לאדם הראשון שקיבל את הקתדרה על שם ליטאואר לספרות עברית ופילוסופיה יהודית בהרווארד^[3].

עבודת הדוקטורט שלו עסקה ברבי חסדאי קרשקש והתרכזה בתרגום "אור השם". בשנת 1925 התמנה לפרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטה זו, בה לימד לבסוף כיובל שנים. וולפסון קיבל תוארי הוקרה מעשר אוניברסיטאות שונות^[4] והיה ממקימי האקדמיה האמריקאית למחקר היהדות.

מחקריו

התמחותו של וולפסון בפילוסופית דתית הקיפה, נוסף על תרגומו ופרשנותו לקרשקש, את הגותם של אבות הכנסייה, השפעת הכלאם המוסלמי על היהדות, וכן מחקר פרטני על פילון, אבן רושד ושפינוזה. מחקרו על פילון עורר תהודה רבה, והעניק זווית חדשה על התפתחות הפילוסופיה של הדת בסוף התקופה ההלניסטית.^[5]

בניגוד לגישה שראתה בפילון מטיף דתי בעיקר, מחקרו של וולפסון הראה כי לפילון שיטת ביסוס פילוסופית ברורה. וולפסון מציין כי הנחות היסוד של פילון מהוות "הטיה יסודית מהפילוסופיה היוונית האלילית" וכיוון שפילון השפיע במישרין על הבשורה על-פי יוחנן, הרי שכתביו טומנים בחובם את ייסודה של כל פילוסופיית ימי הביניים.^[6] ניתוח זה של כתבי פילון נעשה באמצעות מושג הסינתזה והיווה חידוש ממדרגה ראשונה, אשר ממשיך לעורר שאלות בנוגע לחלוקת הזמנים במעבר מהעת העתיקה לחדשה בתחום הפילוסופיה.

המוקד של מפעלו המחקר של וולפסון היה הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, אבל שולי המחקר הלכו והתרחבו, וכללו פילוסופיה יוונית, נוצרית ומוסלמית. וולפסון העניק ללימודי היהדות מקום משלהם בחזית הידע והחתירה לאמת, שהביאה לתיקון העיוות, חוסר האיזון והרדידות ששררו בעולם האקדמי בתחום זה.

תרומתו החשובה של וולפסון לתולדות הפילוסופיה הדתית היא פיתוחה של שיטה שראתה יסוד הפילוסופיה הדתית בכתביו של פילון האלכסנדרוני, שהשפיע על הפילוסופיה הדתית של שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות. הפילוסופיה היהודית לפי וולפסון היא הליבה במשך אלף ושבע מאות שנה, עד לימיו של שפינוזה^[3].

ספריו שתורגמו לעברית

צבי א' וולפסון, תרגום: משה מייזלש, פילון – יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית, מוסד הרב קוק, תש"ל, 1970, (2 כרכים)
צבי ה' וולפסון, תרגום: משה מייזלש, המחשבה היהודית בימי הביניים: מסות ומחקרים, מוסד ביאליק, תשל"ח, 1978
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

לקריאה נוספת

יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, פרק 30, פרופסור צבי א' וולפסון (1887–1974) דברי זיכרון, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 662–672
שמעון צבי אלטמן (ש.צ.א.), "וולפסון, צבי (הרי אוסטרין)", האנציקלופדיה העברית (כרך טו, עמ' 920-919), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ב.
ספר היובל לכבוד צבי וולפסון: למלאת לו שבעים וחמש שנה, חלק עברי, האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, ירושלים, תשכ"ה
יונתן כהן, תבונה ותמורה: פנים בחקר הפילוסופיה היהודית ותולדותיה, מוסד ביאליק, תשנ"ז/ 1997.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

Schwarz, Leo W. (1965), "A bibliographical essay", in Lieberman, Saul, Harry Austryn Wolfson Jubilee Volume on the Occasion of His Seventy-Fifth Birthday, Jerusalem: American Academy for Jewish Research.

קישורים חיצוניים

הארי אוסטרין וולפסון, באתר Academia.edu
צבי וולפסון (1887-1974), דף שער בספרייה הלאומית
הספרים של צבי וולפסון, באתר "סימניה"
גרשון חורגין, ‏ספריו של פרופ' צבי וולפסון, ביצרון, 1967, באתר Academia.edu
גרשון חורגין, ‏משנתו של פרופסור צבי וולפסון, ספר זכרון לשמואל בלקין (תשמ"א), עמ' 29–35, באתר Academia.edu
זאב הרוי, ‏העבריות והפילוסופיה המערבית בתורת ההיסטוריה של צבי וולפסון, דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, 4 (תש"ם), 103-11, באתר Academia.edu
היסטוריה של המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד: Harry A. Wolfson: A Scholar Laureate (באנגלית)
צבי וולפסון (1887-1974), דף שער בספרייה הלאומית
גרשון חורגין, פרופסור צבי וולפסון - מפרשם של פילון ושפינוזה, הדואר, א' בסיוון תשכ"ז, עמ' 545

הערות שוליים

^ על פי הכיתוב על מצבתו
^ Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183
^ ¹ ² יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 9–58
^ Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183
^ Arthur Hyman, הארי אוסטרין וולפסון, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
^ וולפסון. פילון – יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית, כרך ב', עמ' 280

[1] על פי הכיתוב על מצבתו

[[[יצחק_טברסקי]]_(1975)-2] Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183

[:0-3] ¹ ² יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 9–58

[טברסקי_(1975)-4] Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183

[Arthur_hyman-5] Arthur Hyman, הארי אוסטרין וולפסון, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)

[6] וולפסון. פילון – יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית, כרך ב', עמ' 280

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]