הבחירות הכלליות בשוודיה 2022
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בשוודיה 2022 | |||||||||||
| 11 בספטמבר 2022 | |||||||||||
.jpg)
|
|
| |||||||||
| מועמד | מגדלנה אנדשון | אולף קריסטרסון | אימי אוקסון | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הסוציאל-דמוקרטים | המתונים (שמרנים) | מפלגת השוודים הדמוקרטים | ||||||||
| מספר הקולות | 1,964,474 | 1,237,428 | 1,330,325 | ||||||||
| מספר המושבים בבחירות 2018 |
100 | 70 | 62 | ||||||||
| מספר המושבים | 107 | 68 | 73 | ||||||||
| שינוי במושבים |  7
|
 2
|
11
| ||||||||
| אחוזים | 30.3% | 19.1% | 20.5% | ||||||||
 המפה מציגה את המפלגה שזכתה במירב הקולות לפי: מימין - תוצאות לפי קומינר; משמאל - תוצאות לפי מחוז בחירה אדום: סוציאל-דמוקרטים; כחול: מפלגת המתונים; צהוב: השוודים הדמוקרטים | |||||||||||
| הזוכה: מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה | |||||||||||
הבחירות הכלליות בשוודיה נערכו ב-11 בספטמבר 2022, ובמהלכן נבחרו כל 349 חברי הריקסדאג (הפרלמנט), בכל מחוזות הבחירה של שוודיה. שני המתמודדים המרכזיים על ראשות הממשלה היו ראש הממשלה, שהייתה מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מגדלנה אנדשון, וראש האופוזיציה, שהוא מנהיג המפלגה השמרנית, אולף קריסטרסון.
תוצאות הבחירות הראו ניצחון דחוק לגוש המרכז-ימין האופוזיציוני על גוש המרכז-שמאל הקואליציוני. הגוש המנצח כלל לראשונה גם את מפלגת השוודים הדמוקרטים שהייתה מנודה עד אז בימין ובשמאל. [1] היא התחזקה ביחס לשנת 2018 והפכה למפלגה השנייה בגודלה. גם מפלגת השלטון הסוציאל הדמוקרטית התחזקה אך בשל החלשות חלק משותפיה היא נאלצה להודות בהפסד לאחר שמונה שנות שלטון.[2]
אולף קריסטרסון, מנהיג מפלגת המתונים (המוכרת כמפלגה השמרנית), הקים ממשלת מיעוט המורכבת ממפלגתו, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים והמפלגה העממית הליברלית. ממשלה זו נשענת מבחוץ על השוודים הדמוקרטים.[3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הבחירות הכלליות בשוודיה 2018, הקבינט של לוון, הקבינט של אנדשון
תוצאות בחירות 2014, החרם על מפלגת השוודים הדמוקרטים והקמת ממשלת לוון הראשונה בשלהי 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחילת המאה ה-20 ועד שנת 2002 שלטה בשוודיה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (האחרונה בראשות יירן פרסון) כמעט ללא עוררין. בעקבות הקמת הברית השוודית (איחוד כוחות של מפלגות מרכז-ימין), הן הצליחו להקים ממשלה בראשות פרדריק ריינפלט שהחזיקה מעמד 8 שנים רצופות. זה היה הרצף הארוך ביותר של ממשלה לא שמאלית בשוודיה מאז 1932. הממשלה הוקמה על אף שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית נותרה הגדולה ביותר בריקסדאג, הפרלמנט השוודי, אך איחוד מפלגות הימין ("הברית השוודית") זכתה ברוב, ומפלגתו של ריינפלט הכפילה את כוחה. מצב הכוחות נותר פחות או יותר זהה גם בבחירות 2010 וריינפלט נותר ראש הממשלה.
במקביל, בבחירות 2010 נבחרה לראשונה מפלגת ימין פופוליסטי בשם השוודים הדמוקרטים בהנהגת אימי אוקסון, שמכהן בראשה מאז 2005. המפלגה קיבלה 20 מושבים (מתוך 349) אך נותרה מחוץ לממשלת המרכז-ימין בראשות הברית השוודית.
בבחירות 2014 המצב השתנה באופן דרסטי. בעוד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות סטפן לוון נותרה עם אותו מספר מצביעים (עלתה במנדט אחד), מפלגתו של ריינפלט נחתכה בכ-20 אחוזים מכוחה טרם הבחירות, כשרוב הקולות עברו למפלגתו של אוקסון, שהתחזקה ב-100% (כלומר, הכפילה את כוחה). אף על פי שאף צד לא זכה ב"מספר הקסם" של 175 מנדטים (50 אחוז ועוד אחד) כדי להקים ממשלה, גוש האדומים-ירוקים (שכלל את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל) עלה ב-3 מנדטים, וזכה ב-18 מנדטים יותר ממפלגות הברית השוודית (מפלגת השמרנים, המפלגה הליברלית, מפלגת המרכז והנוצרים דמוקרטים), שירדו ב-32 מנדטים (שרובם, כאמור, עברו לשוודים הדמוקרטים). ממשלת ימין יכלה לקום רק בתמיכת השוודים הדמוקרטים, ובניגוד למגמת תוצאות הבחירות. בעקבות החרמת השוודים הדמוקרטים על ידי כל סיעות הבית, ובמצב העניינים הזה, לאחר מספר שבועות, הושבע לתפקיד ראש הממשלה ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שכיהן בראש ממשלת מיעוט המחזיקה ב-159 מושבים מתוך 349 (כ-43 אחוזים).
האיום הרוסי, משבר הצוללות, המלחמה באוקראינה ואפשרות ההצטרפות לנאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איום צוללות רוסיות אינו דבר חדש בשוודיה, וראשיתו עוד בימי המלחמה הקרה. עם זאת, במהלך 8 שנות שלטון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית התרחשו יותר ויותר אירועי ביטחון שבוצעו על ידי הצבא הרוסי. ב-2015, בקיץ 2018 וב-2020 אותרו מספר צוללות לאורך חופי גוטלנד ומספר איים של דנמרק.[4] לאחר כל אירוע כזה, עלתה רמת הכוננות של הצי השוודי וסירות-קרב פטרלו לאורך החופים. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בראשית 2022 החל דיון על השאלה "האם להצטרף למדינות ברית נאט"ו". הדיון סבב סביב שתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, האם הצטרפות לנאט"ו תרתיע את רוסיה מלתקוף את שוודיה או תהווה תירוץ לתקיפת שוודיה. השנייה, האם הצטרפות לנאט"ו תגרור את שוודיה למלחמות "באזורים רחוקים", שאין לה כל עניין בהן.[5] במהלך חודש אפריל 2022 בוצעו מספר סקרים על ידי מספר אמצעי תקשורת, ולפיהם כ-60 אחוזים מאזרחי שוודיה תמכו בהצטרפות לנאט"ו, זאת לאחר שטרם המלחמה אחוז התמיכה סבב סביב 25 אחוזים בלבד. ראשת ממשלת פינלנד, שכנתה של שוודיה ממזרח, אמרה ש"כ-90 אחוזים מחברי הפרלמנט המקומי תמכו בהצטרפות לנאט"ו".
ב-8 במאי 2022 נערך דיבייט בין כל ראשי המפלגות, ובמהלכו הודיעה ראש הממשלה מגדלנה אנדשון כי "ביום ראשון, 15 במאי, נודיע על החלטתנו בנוגע להצטרפות לנאט"ו".[6] עם זאת, ב-13 במאי הודיע נשיא טורקיה טאיף ארדואן שטורקיה מתכוונת להתנגד להצטרפות שוודיה ופינלנד לנאט"ו בשל הענקת מקלט לאנשי מפלגת הפועלים של כורדיסטן, הנחשבת לארגון טרור בטורקיה.[7]
מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | אידיולוגיה | מנהיג | בחירות 2018 | כהונה 2018-2022 | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אחוז הצבעה | מושבים | קואליציית אדומים-ירוקים 2021-2018[8] |
ממשלת הסוציאל-דמוקרטים 2022-2021[8] | |||||
| S | הסוציאל-דמוקרטים | סוציאל-דמוקרטיה | מגדלנה אנדשון | 28.26% | 100
|
קואליציה | ||
| M | המפלגה השמרנית | שמרנות ליברלית | אולף קריסטרסון | 19.84% | 70
|
אופוזיציה | ||
| SD | השוודים הדמוקרטים | פופוליזם ימני | אימי אוקסון | 17.53% | 62
|
אופוזיציה | ||
| C | מפלגת המרכז | ליברליזם | אנני לב | 8.61% | 31
|
אופוזיציה | תומכים בקואליציה[9] | |
| V | מפלגת השמאל | סוציאליזם | נושי דודגוסטר | 8.00% | 28
|
תומכים בקואליציה[9] | ||
| KD | הנוצרים הדמוקרטים | דמוקרטיה נוצרית | אבה בוש | 6.32% | 22
|
אופוזיציה | ||
| L[10] | המפלגה העממית הליברלית | ליברליזם | יוהאן פרשון | 5.49% | 20
|
אופוזיציה | ||
| MP | הירוקים | ירוקים | מרטה סטנווי פָּיִיר בולון[11] |
4.41% | 16
|
קואליציה | תומכים בקואליציה[9] | |
סקרי דעת קהל[12][עריכת קוד מקור | עריכה]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תוצאות הבחירות | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר קולות | אחוז מכלל הקולות | מנדטים | ||||
| S | הסוציאל-דמוקרטים | 1,964,474 | 30.33
|
107 | 7
| |
| SD | השוודים הדמוקרטים | 1,330,325 | 20.54
|
73 | 11
| |
| M | מפלגת המתונים | 1,237,428 | 19.10
|
68 | 2
| |
| V | מפלגת השמאל | 437,050 | 6.75
|
24 | 4
| |
| C | מפלגת המרכז | 434,945 | 6.71
|
24 | 7
| |
| KD | הנוצרים הדמוקרטים | 345,712 | 5.34
|
19 | 3
| |
| MP | הירוקים | 329,242 | 5.08
|
18 | 2
| |
| L[10] | המפלגה העממית הליברלית | 298,542 | 4.61
|
16 | 4
| |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות הכלליות בשוודיה 2022 (בשוודית)
אי-פי, הבחירות בשוודיה סיפקו דרמות גדולות חוץ מדבר אחד: מנצח ברור, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2022- אלדד בק, מהפך בשבדיה: ניצחון לגוש הימין בבחירות, באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2022
- גרדיאן, רויטרס ואי-פי, לאחר ספירת 90% מהקולות בשוודיה: הימין מוביל, מפלגת הימין הקיצוני היא הגדולה בגוש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2022
- חדשות 13, הבחירות בשוודיה: הימין הקיצוני הגדיל את כוחו; כהונת רה"מ בסכנה, באתר חדשות 13, 12 בספטמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מהפך בשבדיה: ניצחון דחוק לימין בצל הסחף אל הפופוליסטים, באתר ynet, 14 בספטמבר 2022
- ^ הבחירות בשבדיה: ראש הממשלה הודתה בתבוסה והודיעה על התפטרות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2022-09-14
- ^ Sweden’s incoming prime minister shifts right, POLITICO, 2022-10-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Rysk atomubåt med kapacitet för kärnvapen i Östersjön, מתוך תאגיד השידור השוודי, (בשוודית)
- ^ Natomedlemskap? Frågor och svar, מתוך תאגיד השידור השוודי, (בשוודית)
- ^ Agenda Sön 8 maj, מתוך תאגיד השידור השוודי, (בשוודית)
- ^ Turkey’s leader opposes letting Finland, Sweden join NATO, מתוך אתר איי-פי, (באנגלית)
- ^ 1 2 ממשלת מיעוט
- ^ 1 2 3 תומכים בקואליציה ללא חברות בקבינט (אנ')
- ^ 1 2 בעבר FP
- ^ הנהגה משותפת
- ^ הרשימה הבאה מראה את אחוז-התמיכה המשוקלל בסקרים שונים לכל מפלגה לפי מפתח-חודשי, החל מחודש ספטמבר 2018 ועד ספטמבר 2022 (לעיון ברשימת הסקרים המלאה המובאת בוויקיפדיה בשפה האנגלית, ראו כאן).