היידוק ספליט

**היידוק ספליט**
מידע כללי
כינוי	Bili (הלבנים) Majstor s mora (המאסטרים מהים)
תאריך ייסוד	13 בפברואר 1911
אצטדיון	אצטדיון פוליוד,; ספליט, קרואטיה ; (תכולה: 34,198)
בעלים	עיריית ספליט
מאמן	איוון לקו
ליגה	ליגת העל הקרואטית
	hajduk.hr
תלבושת

היידוק ספליט (בקרואטית: HNK Hajduk Split) הוא מועדון כדורגל מן העיר ספליט, קרואטיה. היידוק הוא אחד מן המועדונים הבכירים במדינה ולזכותו נזקפים תארים רבים בליגה המקומית ומספר הצלחות יחסיות בגביעי אירופה השונים. כמו כן, לקבוצה גם הישגים רבים מהתקופה בה קרואטיה הייתה חלק מיוגוסלביה, ולזכותה זקופות מספר אליפויות יוגוסלביה. למועדון יריבות רבת שנים עם דינמו זאגרב, והמשחקים ביניהם מכונים הדרבי של קרואטיה או הדרבי הנצחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוקם בפאב עתיק הימים פלק שבפראג (אז היו גם אזורי צ'כיה וקרואטיה של היום חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית) על ידי מספר סטודנטים קרואטים מספליט (לוסיאן סטלה, פביאן קליטרנה, ויקוסלאב איבנישביץ' ואיוון סאקיץ'). הארבעה צפו באותו היום במשחק בפראג בין ספרטה וסלביה והחליטו כי גם לעיירתם צריכה להיות קבוצת כדורגל. המועדון נרשם באופן רשמי על ידי הרשויות ב-13 בפברואר 1911 ושם המועדון ניתן לו על שם ההיידוקים, קבוצת מחתרת קרואטית שנלחמה בכיבוש של האימפריה העות'מאנית בשטחי קרואטיה של היום.

המועדון הוקם כמועדון לאומי קרואטי שאיחד כדורגלנים שראו עצמם קרואטים לאומיים והוא כונה תחילה "מועדון הכדורגל הקרואטי" וחל מדגל קרואטיה שולב בסמל המועדון. המועדון דגל בגישה אנטי-אוסטרו-הונגרית וטענו בעד איחוד קרואטי לבני העם הקרואטי (באותם הימים התנגד הממשל האוסטרו-הונגרי לאיחוד בין דלמטיה וקרואטיה).

הקבוצה החלה בתקופת הזוהר שלה בשנות ה-20 כאשר זכתה בשתי אליפויות יוגוסלביה ובכך שברה את הדומיננטיות של המועדונים מזאגרב ובלגרד. במהלך מלחמת העולם השנייה וכיבוש אזור דלמטיה על ידי צבא איטליה, הציעו ראשי המועדון להתאחדות האיטלקית כי המועדון ישתתף בליגה האיטלקית בעונת 1944 אך נענו בשלילה. בשל כך, עברו שחקני הקבוצה, המועדון ומנהלי לאי היוגוסלבי ויס שהיה בשליטת יוגוסלביה ובשל כך התאפשר לקבוצה להמשיך להשתתף באופן שוטף באליפות היוגוסלבית כנציגת הצבא הפרטיזני. לאחר השתלטות טיטו על יוגוסלביה, שהתרשם מאופיו הדלמטי הלאומי המובהק, הציע טיטו להיידוק לעבור לשחק בעיר בלגרד ולהפוך באופן רשמי לנציגת צבא יוגוסלביה. שחקני היידוק לא הסכימו למעבר, בטענה שמעבר שכזה יטשטש את היותו של המועדון מועדון לאומי דלמטי ונשארו בעיר ספליט. למרות זאת, המועדון נשאר המועדון האהוד על ידי המנהיג טיטו.

הקבוצה זכתה לשנותיה הטובות ביותר במהלך שנות ה-70, אז זכתה בשלוש אליפויות יוגוסלביה ובחמישה גביעים יוגוסלביים. המועדון הפך למועדון השני הכי מוערך ביוגוסלביה כאשר הוא עוקף את היריבה המושבעת, דינמו זאגרב.

מחוץ ליוגוסלביה, ומאוחר יותר קרואטיה, הקבוצה הגיעה מלספר הישגים, בהם העפלה שלוש פעמים לרבע-גמר גביע אירופה לאלופות (היום ליגת האלופות), כאשר האחרונה שבהם בשנת 1955. והגיעה פעמיים למעמד חצי גמר במפעל אירופי, חצי גמר גביע המחזיקות ב-1973 וחצי גמר גביע אופ"א ב-1984.

לאחר עצמאותה של קרואטיה בשנת 1992, זכתה הקבוצה באליפות הראשונה של ליגת העל הקרואטית, ובהמשך שנות ה-90 זכתה בשתי אליפויות נוספות. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות.

הקבוצה נודעה בקרואטיה ובאירופה כולה בשל מחלקת הנוער המשובחת שלה שהעלתה לתודעה האירופית מספר לא מועט של שחקנים מוכשרים ששיחקו בליגות הבכירות באירופה, ביניהם אלן בוקסיץ', סלאבן ביליץ', איגור טודור, איביצה שוריאק ורוברט יארני.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידוק ספליט הוא אחד המועדונים האהודים ביותר בקרואטיה של היום והמועדון האהוד ביותר והחשוב ביותר במחוז דלמטיה. בשל נדידת העמים הגדולה שהייתה במהלך 100 השנים האחרונות ברחבי יוגוסלביה, יש לקבוצה אוהדים רבים, תושבי מחוז דלמאטיה לשעבר שעברו/הועברו לטריטוריות שונות ברחבי יוגוסלביה וסביבותיה ולכן לקבוצה יש גם בסיס אוהדים נרחב של דלמטיים רבים מחוץ לקרואטיה, בעיקר בסלובניה, קוסובו ואלבניה השכנות וכן בקהילות קרואטיות בכלל ודלמטיות בפרט במדינות רחוקות כגון ניו זילנד, צ'ילה, קנדה ואוסטרליה.

כמו כן, בשל היותה של היידוק ספליט שותפה לאורך השנים באליפויות יוגוסלביה השונות כאשר זו הייתה מאוחדת, לקבוצה גם מספר חוגי אוהדים בשאר מדינות יוגוסלביה, חלקן אף ללא קשר להיות החברה קרואטית או בעלת שורשים קרואטים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות (17)

קרואטיה (6): 1992, 1993/94, 1994/95, 2000/01, 2003/04, 2004/05
יוגוסלביה (9): 1927, 1929, 1950, 1952, 1954/55, 1970/71, 1973/74, 1974/75, 1978/79
הליגה הלאומית הקרואטית (1): 1940/41
הרפובליקה הקרואטית (1): 1946