המפץ הגדול (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | סיימון סינג |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע פופולרי |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הרפר קולינס  |
| תאריך הוצאה | 2004 |
| מספר עמודים | 570 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | ידיעות ספרים |
| תאריך | 2007 |
| תרגום | דפנה לוי |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002552152 |
  | |
המפץ הגדול: התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים הוא ספר מדע פופולרי על תיאורית המפץ הגדול, שנכתב על ידי סיימון סינג, ויצא לאור באנגלית בשנת 2004, ובעברית בשנת 2007[1].
הספר מתעד את ההיסטוריה וההתפתחות של מודל המפץ הגדול, מהמדענים ביוון העתיקה שמדדו את המרחק של כדור הארץ לשמש, ועד לזיהוי קרינת הרקע הקוסמית במאה ה-20, המהדהדת ביקום מאז היווצרו.
הספר מסביר כיצד תאוריות שונות של היקום התפתחו, יחד עם נקודת מבטם האישית של האנשים המעורבים.
לפני תאוריות המפץ הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מסביר את אי הדיוקים של התאוריות של ניקולאוס קופרניקוס וגלילאו גליליי שגרמו להן להידחות. קופרניקוס וגלילאו השתמשו בטעונים שונים כדי לשכנע אנשים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, והשמש היא מרכז היקום (המודל ההליוצנטרי). שתי התפיסות האלה לא היו מקובלות בזמנו בציבור שהאמין במודל הגאוצנטרי. רק הפרשנות המתמטית של יוהאנס קפלר הפכה את התאוריה ליותר מקובלת, דור שלם לאחר מכן. כפי שסינג מציין, הדור הישן של המדענים השמרנים מטבעם, חייב למות כדי שהתאוריה החדשה תוכל להתקבל.
התפתחות תאוריית המפץ הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל להתפתחותה של תיאורית המפץ הגדול, הספר מספר את סיפורם של האנשים שלקחו חלק בקידומה, בין אם על ידי ניסוי ובין אם על ידי השערות. ביניהם, אלברט איינשטיין, שגילה את תורת היחסות הכללית, אלכסנדר פרידמן וז'ורז' למטר שגילו שתורת היחסות הכללית מובילה ליקום מתפשט, ולאחר מכן שהתיאוריה מובילה לאירוע ראשוני של יצירה, שהיא תאוריית המפץ הגדול, אדווין האבל שהוכיח שהיקום מתפשט, ובכך אישר את התאוריה של פרידמן ולמטר. ג'ורג' גאמוב, רלף אלפר, רוברט הרמן שחקרו כיצד גרם המפץ הגדול לשכיחות הלא יציבה של האטומים ביקום, באמצעות הנוקליאוסינתזה של האטום. ארנו פנזיאס ורוברט וילסון שגילו את קרינת הרקע הקוסמית, ואחרים.
נושא נוסף של הספר הוא השיטה המדעית עצמה: כיצד גילויים בלתי מכוונים, סקרנות, תאוריות ותצפיות מביאים להרחבת ההבנה שלנו על העולם.
נושא השמרנות המדעית ממשיך לקבל דגש לאורך כל הספר גם לאחר הכרת הקהילה המדעית במודל ההליוצנטרי של היקום, ובכל תגלית מדעית חדשה מראה סינג כיצד עבר זמן רב עד ששונתה הפרדיגמה, והמדענים השמרנים מטבעם הפסיקו לדבוק בתיאוריה המוטעית בה החזיקו. כך מראה סינג כיצד איינשטיין דחה את תיאורית המפץ הגדול בעודה בחיתוליה, וגרם לכל הקהילה המדעית ללכת בעקבותיו ולהמשיך לדבוק במודל היקום הסטטי והנצחי, ובכך נחנק המחקר במשך שנים רבות. אך כאשר האבל אישר את התאוריה בניסוי, איינשטיין מיהר לאמץ את המסקנות מהתאוריה שלו ואת התאוריה של למטר. גם לאחר מכן המשיכו מדענים רבים להאמין בתיאורית היקום הסטטי והנצחי באמצעות תאוריית המצב היציב, זאת בגלל שמרנותם והקושי להחליף את המודל בו הם מאמינים במודל אחר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיימון סינג, המפץ הגדול: התגלית המדעית החשובה ביותר בכל הזמנים, תורגם מאנגלית Big Bang. תרגמה: דפנה לוי, בהוצאת ידיעות אחרונות, 2007