הקונגרס הציוני העולמי ה-11
קבוצת משתתפים, בסמוך לבניין המוזיקפראיין. בשורה הקדמית (מימין לשמאל) יעקב הכט, שלמה שילר, מ. רינזלר, אדולף שטנד, יהושע טהון. | |
מיקום | וינה |
---|---|
עיר | וינה |
מדינה | אוסטריה |
תאריכים | 2 בספטמבר 1913 – 9 בספטמבר 1913 (8 ימים) |
נשיא | אוטו ורבורג |
משתתפים | |
הקונגרס הציוני ה-11 התקיים ב-2 - 9 בספטמבר 1913 בעיר וינה שבאוסטריה.
בקונגרס הוחלט על הרחבת לימוד העברית במוסדות החינוך בעולם היהודי. כמו כן, הוחלט להקים אוניברסיטה עברית בירושלים.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה שפרצה ב-1914, לא התכנס הקונגרס עד לאחר המלחמה ב-1921[1].
הרכב הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]יו"ר הקונגרס היה אוטו ורבורג וזהו הקונגרס האחרון ששימש בו כנשיא.
מנושאי הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיונים לגבי הקמת האוניברסיטה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – האוניברסיטה העברית
הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, וההצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. כבר בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.
בקונגרס זה חיים ויצמן ומנחם אוסישקין העלו להצבעה את ההקמה של אוניברסיטה עברית בירושלים.
בקונגרס הוקרן בהקרנת בכורה סרט עילם דוקומנטרי "חיי היהודים בארץ ישראל" באורך 78 דקות שצילם וערך נוח סוקולובסקי ברחבי ארץ ישראל[2].
ממשתתפי הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדולף שטנד - ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית באוסטריה.
- יהושע טהון - ממנהיגי התנועה הציונית בפולין.
- שלמה שילר - הוגה דעות ציוני בגליציה מאנשי "הפועל הצעיר".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונגרסים הציוניים העולמיים לפני הקמת המדינה | |
---|---|
|