הקונגרס הציוני העולמי השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקונגרס הציוני השביעי התקיים ב-1905 בעיר בזל שבשווייץ.

זהו הקונגרס הראשון שנערך מאז פטירתו של נשיא הציונות בנימין זאב הרצל ב-1904.

לאחר מותו של הרצל הפצירו ראשי הציונות המדינית, ובראשם מקס נורדאו, בד"ר דוד וולפסון שיירש אותו. בקונגרס הציוני השביעי בבזל, נבחר וולפסון באופן רשמי לתפקיד סגן היושב ראש של הקונגרס וכיושב ראש הוועד הפועל.

בקונגרס הוחלט כי "תוכנית בזל" שרירה וקיימת ואין לעסוק בשום פעולת התיישבות מחוץ לתחומי ארץ-ישראל. ונדחתה תוכנית אוגנדה[1] שהועלתה בקונגרס הקודם. בעקבות זאת פרשו חברי התנועה הטריטוריאליסטית, אשר תמכו בתוכנית אוגנדה, מההסתדרות הציונית וייסדו איגוד משלהם[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.