וילהלם פון קולבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם פון קולבאך
Wilhelm von Kaulbach
לידה 15 באוקטובר 1805
באד ארולזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1874 (בגיל 68)
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הדרומי העתיק במינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1820–1874 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי פטר פון קורנליוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1853)
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילהלם פון קולבאךגרמנית: Wilhelm von Kaulbach ‏; 15 באוקטובר 18057 באפריל 1874) היה צייר גרמני, שהיה ידוע בציורי קיר ותקרה גדולים עם תוכן היסטורי ואיורים ספרותיים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם קולבאך נולד כשלישי מבין ארבעת ילדיהם של פיליפ קרל פרידריך קולבאך (1775–1846) ואשתו תרזה, אנגלברכט. האב היה צורף ולימד את עצמו חריטת לוחות נחושת וציור בצבעי שמן. לעיתים קרובות הוא שינה את מקום מגוריו והרגיש שהוא אמן שלא הובן כל חייו. בשנת 1816 עברה המשפחה למילהיים, שם בתחילה מצא פיליפ קרל פרידריך עבודה כחרט במפעל הטקסטיל של יוהאן קספר טרוסט. לאחר פיטוריו הסתדר עם עבודות אמנותיות מזדמנות ושיעורי רישום פרטיים, שלא היו פרודוקטיביים במיוחד, כך שילדותו של וילהלם קולבאך התאפיינה בעוני.

וילהלם קיבל את שיעורי האמנות הראשונים שלו מאביו ולמד מ־1822 כתלמידו של פטר פון קורנליוס באקדמיה בדיסלדורף. הוא הודח משם בשנת 1826 בגלל סכסוך עם סטודנט אחר. יחד עם חלק מחבריו לכיתה הוא הלך אחרי קורנליוס למינכן בשנת 1826, שם עבד בתחילה בציורי הקיר בכמה מקומות בעיר.

בשנת 1831 התחתן קולבאך עם בת הסוחר במינכן יוזפינה סוטנר (1809–1896). נולדו להם ארבעה ילדים, שלוש בנות והצייר לעתיד הרמן. בשנת 1835, לאחר מות בתו הבכורה ובתקופה קשה מבחינה אמנותית, יצא קולבאך לנסיעתו הראשונה לאיטליה, שהובילה אותו לוונציה. שם יצר רישומים רבים של הנוף האיטלקי. הוא מונה לצייר בית המלוכה על ידי המלך לודוויג הראשון מבוואריה בשנת 1837, והצליח לנסוע שוב לאיטליה מאוקטובר 1838 עד מאי 1839, הפעם לרומא.

משנת 1845 ואילך שהה בברלין פעמים רבות, ועבד עבור המלך פרידריך וילהלם הרביעי מפרוסיה כדי לפקח על ציור חדר המדרגות של המוזיאון החדש בברלין. במקביל, הוא רכש וילה מפוארת במינכן שהפכה למרכז חברתי ואמנותי.

בשנת 1849 מונה למנהל האקדמיה לאמנות במינכן, היה גם חבר באקדמיות ברלין, דרזדן ובריסל. בשנת 1863 התקבל כחבר זר באקדמיה לאמנות ובשנת 1870 נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.

קולבאך נפטר מכולרה במגפת מינכן הגדולה בשנת 1874.

קברו של קולבאך נמצא בבית העלמין הדרומי העתיק במינכן.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1830 הוא יצר את הציור נרנהאוס, ששוכפל ונודע בזכות התיאור הרגיש שלו של חולי נפש. במקביל הוא עבד על עבודתו העצמאית הראשונה, שהושלמה בשנת 1831, כמו כן רישומים של פרידריך שילר, שהועתקו כתחריטים וליטוגרפיות, תרמו אף הם לתהילת כאמן הצעיר.

בערך באותה תקופה החל את עיצוביו המפורסמים הממחישים את ההיסטוריה של האנושות עבור המוזיאון החדש בברלין, שבוצעו על ידי תלמידיו והושלמו בשנת 1860. הם מורכבים משישה ציורי קיר, המייצגים את מגדל בבל, הומרוס והיוונים, חורבן ירושלים, קרב ההונים (Hunnenschlacht) - ציור שנתן השראה לסימפוניה ה-11 של פרנץ ליסט. כמו כן יצר את כניסת הצלבנים בשערי ירושלים ועידן הרפורמציה. חורבן ירושלים היה עותק של ציור שמן קודם, שזכה להערכה רבה של פרידריך וילהלם הראשון מפרוסיה, והיה אז כבר באוסף של לודוויג הראשון מבוואריה.[2]

הציורים הגדולים האלה שכל אחת מהן כולל למעלה ממאה דמויות, הוקפו בקומפוזיציות משניות סך הכל יותר מעשרים ציורים. הרעיון היה להתכנס סביב הדרמות ההיסטוריות בעולם כגורמי הציוויליזציה. כך צוירו דמויות אלגוריות של אדריכלות ואמנויות אחרות, של מדע ותחומי ידע אחרים. התצוגה שנבחרה הייתה דידקטית מרשימה לאורך גרם המדרגות הגדול במוזיאון החדש בברלין. גרם המדרגות ניזוק קשות במהלך מלחמת העולם השנייה ונותרו רק עקבות מעבודתו של קולבאך.[3]

דרכו הבולטת והראוותנית גם זיכתה אותו בעיסוק כמאייר ספרים. בין העיצובים החקוקים שלו גלריית איורים לשייקספיר, וגלריה לגתה ועוד.

בקומפוזיציות גדולות כמו חורבן ירושלים וקרב ההונים, קולבאך מגלה דמיון יצירתי. הוא משול למשורר דרמטי המספר את הסיפור, מתאר את האופי האנושי, תופס את הפעילות והסיטואציה, וכך כובש בסערה את עיני הצופה. הסגנון אולי רעשני מדי פעם, אך האפקט הוא חזק.

בשנים האחרונות לחייו היה קולבאך בעיקר עסוק בעבודה על הציור המונומנטלי קרב סלמיס.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם פון קולבאך היה מייסד משפחת ציירים מפורסמת, כולל בנו הרמן פון קאולבך (1846-1909), בן דודו [12] פרידריך קולבאך (1822-1903) ובנו פרידריך אוגוסט פון קולבאך (1850-1920).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילהלם פון קולבאך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Atkinson, Joseph Beavington, Kaulbach, Wilhelm von, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 15
  2. ^ Karlholm, Dan (2006). Art of illusion : the representation of art history in nineteenth-century Germany and beyond (2nd ed.). Bern: P. Lang. p. 236
  3. ^ Kimmelman, Michael (2009-03-11). "For Berlin Museum, a Modern Makeover That Doesn't Deny the Wounds of War (Published 2009)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-03-02.