ורה פרמיגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורה פרמיגה
Vera Farmiga
ורה פרמיגה בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018
ורה פרמיגה בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018
לידה 6 באוגוסט 1973 (בת 50)
קליפטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Vera Ann Farmiga עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג רן הווקי (2008–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורה אן פרמיגהאנגלית: Vera Ann Farmiga; נולדה ב-6 באוגוסט 1973) היא שחקנית קולנוע אמריקאית, שהייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2009 על תפקידה בסרט "תלוי באוויר". הופיעה בסרטים "השתולים", "הילד בפיג'מת הפסים", "כרוניקה של אקדח", "לזמן את הרוע", "לזמן את הרוע 2", "לזמן את הרוע 3" ו"היתומה".

בנוסף לכך, מגלמת פרמיגה את לוריין וורן במסגרת היקום הקולנועי של לזמן את הרוע.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרמיגה נולדה בניו ג'רזי בעיר קליפטון ללובה ומייקלו פרמיגה, מהגרים אוקראינים. היא גדלה בתוך קהילה אוקראינית-אמריקאית סגורה ולא ידעה אנגלית עד לגיל 6. היא למדה בבית ספר אוקראיני-קתולי, וב-1991 סיימה את לימודיה בהצלחה ב"תיכון סנטרל האנטרדון".

פרמיגה למדה אמנות חזותית ואמנות הבמה באוניברסיטת סירקיוז.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הופיעה על בימת ברודוויי במחזה "לקחת צד", מאוחר יותר באותה שנה הופיעה בתיאטרון הקונסרבטורי האמריקאי שבסן פרנסיסקו במחזה "הסערה" של ויליאם שייקספיר. לאחר הופעותיה הראשונות בתחום התיאטרון שיחקה פרמיגה בסדרה האוסטרלית "רואר". בהמשך שנות ה-90 הרבתה פרמיגה לשחק במחזות, וכן שיחקה בתפקיד קטן במותחן "בחזרה למלזיה" ב-1998 שהיה סרטה הראשון בתחום הקולנוע.

את תפקידה המשמעותי הראשון בקולנוע קיבלה פרמיגה בשנת 2000 בדרמה "סתיו בניו יורק". בשנה שלאחר מכן השתתפה פרמיגה במותחן האקשן "15 דקות".

ב-2004 שיחקה פרמיגה בדרמת המסתורין המבוססת על הנובלה של ריצ'רד קונדון "המועמד ממנצ'וריה".

בשנת 2006 הופיעה פרמיגה בתפקיד משני במותחן הפשע זוכה 4 פרסי אוסקר של מרטין סקורסזה, "השתולים"; בסרט גילמה פרמיגה את מדולין מאדן, פסיכיאטרית שמנהלת מערכת יחסים כפולה, האחת עם קולין סאליבן (מאט דיימון), החבר במאפיה האירית שמושתל לתוך משטרת בוסטון והשנייה עם בילי קוסטיגן (לאונרדו דיקפריו) שעושה את הדרך ההפוכה ובתור שוטר סמוי הוא חודר לתוך המאפיה האירית. באותה שנה שיחקה דרמת הפשע האלימה "כרוניקה של אקדח", בו שיחקה פרמיגה את טרזה, אשתו של השוטר הסמוי העובד בשירות המאפיה הרוסית ג'ואי ג'אזל (פול ווקר).

בשנת 2008 הופיעה פרמיגה בדרמת המלחמה הבריטית "הילד בפיג'מת הפסים". בסרט גילמה את אלסה אמו של גיבור הסרט ברונו ואשתו של קצין האס אס ראלף, שעוברת ממקום מגוריה בברלין לגור עמו באזור כפרי בסמוך ל"חווה" (מחנה השמדה) מני רבות; כשהיא מגלה מה בעלה מעולל ליהודים באזור, היא דורשת ממנו שהיא ושני ילדיה יעברו לגור רחוק ככל האפשר מהמחנה.

בשנת 2009 השתתפה בדרמה "תלוי באוויר" בתפקיד אלכס גורן, שמנהלת יחסים מורכבים עם עובד בחברה המתמחה בפיטורי עובדים, בשם ריאן בינגהאם (ג'ורג' קלוני). על תפקידה בסרט קיבלה פרמיגה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב. כמו כן שיחקה פרמיגה במותחן האימה המסתורי "היתומה", בסרט גילמה את קייט קולמן שחווה משבר בחיי הנישואים שלה עקב אובדן תינוקה במהלך הלידה, מאמצת עם בעלה יתומה רוסיה בת 9, ומתחילה סדרת אירועים מדאיגים המובילים את קייט להאמין שמשהו לא בסדר עם הילדה אותה אימצה.

בשנת 2011 שיחקה ורה בסרט המדע-בדיוני "קוד מקור".

בשנת 2013 לוהקה לסדרת הטלוויזיה "בייטס מוטל" בתפקיד נורמה בייטס.

בשנת 2021 שיחקה בסרט הפשע של אלן טיילור "הקדושים של ניוארק" המהווה פריקוול לסדרת הטלוויזיה המצליחה "הסופרנוס". פרמיגה גילמה את ליוויה סופרנו, אימו של המאפיונר הצעיר טוני סופרנו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 נישאה פרמיגה לשחקן הצרפתי סבסטיאן רושה, אולם נישואיהם נגמרו ב-2003 והזוג נפרד סופית בשנת 2005. בשנת 2008 התחתנה בשנית, עם רן הווקי, חבר להקת הרוק "Deadsy". לזוג בן ובת.

אחותה הקטנה ממנה ב-21 שנים, טאיסה פרמיגה, גם היא שחקנית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zack Sharf, Zack Sharf, Vera Farmiga Posts Heartfelt Tribute to ‘Conjuring’ Subject Lorraine Warren, Dead at 92, IndieWire, ‏2019-04-19 (באנגלית)