חאן שער הגיא
 | |
| חאן שער הגיא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אתר לאומי |
| על שם | שער הגיא |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 31°48′53″N 35°01′23″E / 31.8148214°N 35.0231697°E |
| חאן שער הגיא, באתר רשות הטבע והגנים | |
 | |
  | |
אתר לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.[1]
המבנים בחאן הוכרזו כאתר לאומי בשנת 1979. בסוף שנת 2020 נחנך אתר הזיכרון ונפתח לציבור[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרך מיפו לירושלים שימשה לאורך דורות רבים כדרך ראשית ובפרט עבור עולי רגלים. ברוב הדורות בטרם נסללה הדרך והחלו להשתמש באמצעי תחבורה, היו עושים את הדרך ברגל או באמצעות רכיבה על חמורים. הדרך מיפו לירושלים נחשבה לקשה וארוכה מכדי לבצעה ביום אחד ולכן היו עושים אותה לפחות ביומיים עם לינה בדרך. לשם כך נבנה חאן זה ששימש רבים על דרך זו.
מבנה האתר והמוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר ממוקם במפתח הצר של נחל נחשון על הדרך המרכזית של כביש מס' 1 המחבר בין השפלה לירושלים. בסמוך לאתר נמצאת דרך בורמה, שנפרצה בהמשך הקרבות כדרך חלופית כדי לעקוף את החסימה של הלגיון הירדני בלטרון.
האתר הוקם במבנים ההיסטוריים של חאן שער הגיא, שנבנה כמלון דרכים בתקופה העות'מאנית, והמבנים שסביבו, כגון: "בית כוּתְנֵה", שנבנה על ידי משפחת כוּתְנֵה, משפחה ערבית מירושלים בשנת 1894 ושימש כחווה חקלאית.
מבנה נוסף, הממוקם ממזרח למבנה החאן, שימש כקנטינה ונבנה בתחילת שנות ה-30 על ידי הצבא הבריטי, שהקים בחאן תחנת נוטרים לשמירה על המעבר בכביש. הקנטינה שירתה את החיילים הבריטים בדרכם לירושלים וממנה. המבנה פורק ונבנה מחדש מטעמי בטיחות. כל המבנים עברו תהליכי שימור וחיזוק על מנת שהמבקרים יוכלו לבקר בהם[2]. סביב המבנים ניטעו עצים וצמחי ארץ ישראל האופייניים לאזור.
באתר נמצא מיצג אור-קולי המדמה את הקרבות שהתחוללו במלחמת השחרור על הדרך לירושלים. המיצג משחזר את סיפורי הקרבות הקשים ומסע השיירות אל העיר, ובשלב מסוים גם המבקרים הופכים להיות פעילים במאבק על הדרך.
המקום נמצא בפאתי פארק יצחק רבין שבהרי ירושלים.
פרשת הנצחת רחבעם זאבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 הוחלט על ידי משרד ירושלים ומורשת על הקדשת האתר להנצחתו של האלוף במיל' והשר רחבעם זאבי. בעקבות זאת קמה מחאה של אנשי פלמ"ח ותיקים ובני דור ההמשך נגד ההחלטה, כשמטרתם הייתה להנציח באתר זה את הלוחמים שהבקיעו את הדרך אל העיר ובטענה שזאבי כלל לא לחם במקום. הם קיימו הפגנות ועצרות מחאה סמוך לחאן[3]. בעקבות זאת (וגם בעקבות תוכנית התחקירים עובדה שבה נחשפו חשדות נגד זאבי[4]), הועברה הנצחתו של זאבי למקום אחר, והתקבלה החלטת ממשלה המייעדת את האתר להנצחת מבקיעי הדרך לירושלים[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חאן שער הגיא, באתר רשות הטבע והגנים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 נחנך האתר הלאומי חאן שער הגיא, באתר רשות הטבע והגנים, 1 באפריל 2021
- ^ חאן שער הגיא, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ דוד טברסקי, הקרב המאסף של הלוחמים והלוחמות על מורשת הפלמ"ח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 באוקטובר 2016
- ^ בתחקיר של העיתונאי עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה" באפריל 2016, הובאו עדויות וטענות של נשים וחיילות לשעבר ששירתו תחת פיקודו של זאבי על הטרדות מיניות מצדו, וכן קשריו לכאורה עם עבריינים.
- ^ דוד טברסקי, מסתמן: שער הגיא יקרא על שם לוחמי הפלמ"ח, ימצא מקום חלופי להנצחת גנדי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2017
