בית עגנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית עגנון
Talshay.jpg
מידע
סוג היסטוריה
אדריכל פריץ קורנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°44′55″N 35°13′26″E / 31.74862°N 35.22383°E / 31.74862; 35.22383
www.agnonhouse.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית עגנון
בית עגנון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית ש"י עגנון ב-1933

בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16. הבית תוכנן על ידי האדריכל תושב השכונה, פריץ קורנברג, ונבנה בשנת 1931.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת תלפיות נפגעה בפרעות תרפ"ט (1929), אז גם ניזוק ביתו השכור של עגנון והושחתו ספריו וחפציו. בעזרת ירושה שקיבלה רעייתו מאביה, וכן פיצויים שקיבל מממשלת המנדט בעקבות הפרעות, ומקרן העזרה של יהודי גרמניה, הצליח עגנון להקים את בית הקבע שלו בתלפיות, סמוך לביתו הקודם.

לבית החדש שנבנה בתלפיות מראה מבצרי וסגור, חלונות הברזל מסורגים וחלקם נראים כחרכי ירי. הבית בנוי בסגנון מודרני, בקוים ישרים ובמראה קובייתי, והוא מצופה בטיח ולא באבן, בדומה לרוב הבתים בתלפיות, אך בשונה מרוב הבתים בירושלים. ממכתבים ששלח עגנון לרעייתו אסתר (כמופיע בקובץ 'אסתרליין יקירתי') מתלונן הסופר על הבית, שאינו מוצא חן בעיניו, על "הרהיטים המכוערים" ועל הצבעים הלא מוצלחים שבחר קורנברג לאריחי הרצפה וצבע הקירות: "...ודאי כתב לך ברין[1] שקורנברג צבע את הבית בצבע נורא ומגוחך. כנראה נצטרך חצי שנה להתבייש בפנינו ובפני האורחים מחמת צבע הבית."

קומת הכניסה כללה את חדרי המגורים של משפחת עגנון, והקומה השנייה של הבית הוקדשה לחדר עבודה וחדר מגורים לעגנון. חדר העבודה הכיל את ספרייתו הגדולה של עגנון, ובה אלפי ספרים בתחומים שונים: פילוסופיה, היסטוריה, יהדות, קבלה ועוד. באוסף הספרים נכללים עשרות ספרים עתיקים ונדירים, כשהעתיק שבהם נדפס בשנת 1524.

עגנון התגורר בבית זה עד לאשפוזו בשנת 1969, בחודשים האחרונים לחייו, ובו נכתבו מרבית ספריו, שחלקם נחשבים ליצירות הגדולות ביותר בספרות העברית החדשה.

בתקופה שבה חי עגנון בבית וכתב בו, התלונן כי רעש המכוניות מפריע לו להתרכז בכתיבה, ובתגובה הפכה עיריית ירושלים את הרחוב לחד-סטרי, ושמה שלט האומר: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

בבית נמצא כיום מוזיאון ששמו "בית עגנון בירושלים", שבו משוחזרים חדר העבודה ו"טרקלין" המגורים של המשפחה כפי שנראה כשעגנון חי בו. בבית נערכים סיורים מודרכים בעברית ובאנגלית וימי עיון. הבית מקיים ערבי ספרות ותרבות העוסקים בספרות עגנון ובנושאים נוספים משיקים.

בספטמבר 1987 הוכרז בית עגנון כאתר לאומי.

בין דצמבר 2006 לינואר 2009 התנהל בבית פרויקט שימור ושיפוץ. הפעילויות השונות התקיימו במרכז מורשת בגין. בינואר 2009 נפתח שוב הבית לקהל הרחב.[2]

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של ש"י עגנון, ואתרים נוספים בשכונת תלפיות, זכו ליחס ספרותי מיוחד מצדו של א.ב. יהושע, בהיותם זירת התרחשויות מרכזית בספרו "הכלה המשחררת". בספר חוזר גיבור הסיפור, פרופ' יוחנן ריבלין, שוב ושוב לרחובותיה של השכונה, ומבקר שוב ושוב בביתו של עגנון, אותו הוא מוצא לרוב נעול. יהושע הכיר את עגנון מילדותו, שכן אביו היה המורה הפרטי לערבית של אסתר, רעייתו של עגנון. בספרו זה רומז יהושע לאחדים מספריו של עגנון, הספרים והפירושים התואמים להם נמצאים כיום גם הם בבית עגנון.

הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך, מתאר את בית עגנון, כפי שזכור לו מביקורים שערך במקום בילדותו:

"אף פעם לא שרר אור בבית עגנון. תמיד עמדו שם מעין דמדומים עם ריח קל של קפה ושל דברי מאפה, אולי מפני שהיינו באים אליו קצת לפני צאת השבת, בשעת בין ערביים, ואת אור החשמל לא הדליקו שם לפני שהופיעו בחלונם לפחות שלושה כוכבים. ואולי דלק שם אור חשמל, אלא שהיה זה חשמל ירושלמי צהוב וקצת קמצני... את האפלולית אני זוכר עד היום, כמעט נוגע בי בקצות אצבעותיי, אפלולית שסורגי כל החלונות כמו כלאו והחמירו אותה."

עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית עגנון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרוב משפחה של אסתר עגנון
  2. ^ ‫יותם שווימר, נפתח מחדש בית עגנון בירושלים, באתר nrg‏, 21 בינואר 2009‬