הקסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצודת הקסטל
הקסטל ב-1955
בול שהוצא לכבוד יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב בקסטל

קַסְטֶל הוא שמה של גבעה וגן לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביבירושלים), בשטחה של מבשרת ציון. עד 1948 שכן על הגבעה יישוב ערבי בשם אל-קסטל, והמקום היה נקודת אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל השליטה המוחלטת של הנקודה על הכביש מהשפלה לירושלים, בו נעו השיירות לירושלים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת הקסטל מתנשאת לגובה 779 מ', והיא יושבת בחלקו הדרומי של רכס קטן, המשתרע מבית סוריק ועד הר חרת וצובה. הרכס תחום במספר נחלים מכיוונים שונים (נחל כסלון, נחל לוז ונחל שורק). גבעת הקסטל הינה הנקודה הגבוהה ביותר בסביבתה הקרובה, וממנה מסתעפות מספר שלוחות קצרות בכיוונים שונים. לגבעה חשיבות אסטרטגית בשל מעברו של כביש 1 (שנסלל על גבי תוואי דרך עתיק הקיים עוד מהתקופה הרומאית) בסמוך לגבעה, לאחר טיפוס תלול מאפיק נחל כסלון מהצד המערבי, ומאפיק נחל שורק בצד המזרחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "קסטל" במילה הרומית "קסטלום" (Castellum) אשר משמעותה מצודה (המדובר בצורת הקטנה של המילה Castra, שפירושה מחנה צבאי), המתייחסת למצודה שהרומאים בנו במקום לשמירה על הדרך לירושלים. בימי הביניים נבנה על הפסגה מבצר צלבני שנקרא באותה תקופה "קאסטלום בלוואר" ( בצרפתית "Castellum Belveer" - מבצר יפה נוף), ממנו לא נותר שריד[1]. השם הרומי השתמר גם בשמו של הכפר הערבי אל-קסטל.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב הקסטל

בחודשים ינואר ופברואר של 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, פעל אהרן חיים כהן, מייסד המחלקה לפועל הערבי של ההסתדרות, להסדרת הסכמי שלום עם הכפרים שבעיבורה של ירושלים ובהם אל-קסטל. בחודשים לאחר מכן לוחמיו הבלתי סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני לא הורשו להישאר בכפר ונאלצו לשוב לבסיסם בבית סוריק[2].

בהמשך המלחמה שימש המשלט "קו חסימה" בדרך לירושלים, והיווה נקודת שליטה על הדרך מן השפלה לעיר הבירה. קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום. בשנת 1948 הייתה על ראש גבעה זו עמדה ערבית, שחלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב בארץ. בחודש מרץ 1948, לאחר ששלוש שיירות שעלו לירושלים הותקפו ונפגעו, התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר. שלוש פעמים עבר הקסטל מיד אל יד. הפעולה הראשונה נערכה בשילוב כוחות חי"ש ויחידת הפלמ"ח. לוחמי החי"ש נבחו לחיפוי ולוחמי הפלמ"ח נבחרו לכיבוש הגבעה. הלוחמים טיפסו אל הגבעה, אבל התברר שהערבים נטשו את הגבעה, והיא נתפשה ללא קרב. הפלמ"ח עזב את הקסטל ונותרו במקום רק כ-70 לוחמי חי"ש. חלקם טירונים ועולים חדשים חסרי ניסיון. ב-3 באפריל החלה מתקפת נגד של הערבים משני כיוונים. הקרבות היו עזים ומרים ולוחמי החי"ש ספגו אבדות רבות ובקושי החזיקו מעמד. במהלך הקרב הגיעה תגבורת מירושלים, אבל הלוחמים המשיכו ליפול ולהיפגע. במקביל לכך, לשמחת הלוחמים, שיירה אחת הצליחה לעבור בכביש והגיעה לירושלים. הלילה שלאחר הקרב המתיש היה גשום וקר, הלוחמים היו עייפים מחוסר שינה, מזונם מועט והתחמושת הייתה מועטת. נפגעים רבים שכבו בחוסר אונים. ב-8 באפריל לפנות בוקר, פסקו ההפגזות. עם עלות השחר עלו שלוש דמויות אל הגבעה, בתחילה הלוחמים חשבו שהם אנשי תגבורת, אולם משהתברר שהם ערבים הם נורו בידי מאיר קרמיול ונהרגו. מאוחר יותר התברר שאחד ההרוגים היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, עבד אל-קאדר אל-חוסייני. לאחר שהתפרסמה עובדת מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוכרזה 'פזעה' בכל אזור ירושלים והשפלה. התקבצו עשרות אלפי ערבים מכל האזור, כולל רמאללה ואפילו מחברון ורמלה והתקיפו את מגיני הקסטל. הלוחמים נלחמו ביאוש, בכוחות אחרונים, אחרי חמישה ימי קרבות רצופים ועם מיעוט תחמושת. עם החרפת הקרבות ועם כ-30 לוחמים שנותרו בחיים, התקבלה פקודה לסגת מהקסטל. שמעון אלפסי, מ"מ פלוגה א' מגדוד 3 של הפלמ"ח הכריז: "הטוראים יסוגו והמפקדים ייחפו מאחור". אימרה שהפכה לסמל צה"לי לדורותיו. לאחר נסיגת הכוחות, הערבים נטשו את הקסטל ויצאו להלווייתו של מפקדם, אל-חוסייני. בעקבות זאת יצאה פקודה חדשה: "יש לכבוש מחדש את הקסטל. כל הארץ מאזינה ומקווה". כוח מיומן יצא לכבוש את הגבעה בקרב קצר. ומאז נותר הקסטל בידי ישראל.[3]

חללי הקרב על הקסטל הובאו לקבורה בקברי אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

לאחר המלחמה הוקמה באזור מעברה לעולים מכורדיסטן שנקראה "מעוז ציון א' ".

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הוא גן לאומי ובשטחו יש יד זיכרון לחללי הקרב על הקסטל (כולל אנדרטה שעוצבה בשנת 1980 על ידי יצחק ימין), תבליט של האזור ויד זיכרון למשוריינים שניסו לפרוץ את הדרך לירושלים. הקסטל הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.‏‏[4] באפריל 2016 נחנך חידוש פניו של הגן הלאומי קסטל. במסגרת החידושים באתר הושקעו סכומים גדולים לתכנון חדיש ויצירת סרטים ופעילויות מאתגרות עבור המבקרים באתר. במסגרת החידושים באתר הותקו שני סרטים חדשים, האחד מוקרן במבואה לאתר והשני בבור המים המשופץ מתחת לבית המוכתאר. הוצבו מתקני פעילויות מסוג ODT, המיעודות לפעילות אקטיבית ומאתגרת של קהל. הפעילות משלבת חשיבה ופעילות צוות הכרחית לדימוי אחוות לוחמים, מסירות, נאמנות, רעות, דבקות במטרה וכדומה. באתר המחודש הוכשרו תעלות הקשר משנות החמישים של המאה ה-20 למעבר בטיחותי ומהנה קהל המבקרים, החדרים הפנימיים של תעלות הקשר הוסבו לחדרי שאלוני טריוויה בנושאי קרבות הקסטל המצריכים מענה בפעילות צוות. הסרט המוקרן בבור המים המשופץ שמתחת לבית המוכתאר, מספר עובדות שלא התפרסמו עד כה אודות קרבות הקסטל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Excavations and Surveys in Israel, Volumes 5-8
  2. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
  3. ^ נתנאל לורך קורות מלחמת הקוממיות הוצאת מערכות
  4. ^ הקסטל באתר המועצה לשימור אתרים


קואורדינטות: 31°47′43.73″N 35°8′39.04″E / 31.7954806°N 35.1441778°E / 31.7954806; 35.1441778