חיפוש והצלה קרבי
חיפוש והצלה קרבי (באנגלית: Combat Search And Rescue - CSAR) הם פעולות לחילוץ טייסים אשר נטשו את מטוסם, לפינוי לוחמים מנותקים או פצועים משדה הקרב ולחילוץ חשאי.[1] כוחות החילוץ הקרבי נמנים עם הכוחות המיוחדים והם מתמחים ברפואת חרום, ובטכניקות חילוץ מיוחדות ביבשה ובים.
הרכב כוח משימה במבצע חילוץ משתנה ותלוי במשימה. הוא יכול לכלול כוח חילוץ רגלי, רכוב, מונחת או מוצנח והוא יכול להתרחב למערך מורכב של מסוקי קרב, כטב"מים, מטוסי קרב, מטוסי תדלוק אווירי, ומטוסי פיקוד שליטה ובקרה.[2]
היחידה הייעודית בצה"ל למשימות אלה היא יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהטס - 669.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם הראשונה הייתה הרקע לפיתוחה המוקדם של תורת חיפוש והצלה, בעיקר בזירות המלחמה בבלקן ובמזרח התיכון. בשנת 1915 מפקד הטייסת, ריצ'רד בל-דייוויס, איש חיל האוויר המלכותי הבריטי, ביצע את החילוץ המוטס הראשון בהיסטוריה, כאשר נחת בשטח לחלץ את סגן-משנה סמיילי שמטוסו הופל בבולגריה. הוא עוטר על כך בצלב ויקטוריה. ב-21 באפריל 1917 נחת קפטן ריצ'רד ויליאמס מחיל האוויר האוסטרלי מאחורי קווי האויב כדי להציל טייס שהופל.[3] מבצעי חילוץ רבים בוצעו במהלך מסע מסופוטמיה. טייסים בריטים שמטוסם הופל בשטחי בדואים עוינים, אותרו על ידי סיורים אוויריים וחולצו.[4]
מדינות רבות תרמו לפיתוח תורת חיפוש והצלה מודרנית. במלחמת הודו הראשונה, רופא צרפתי, טייס וצנחן בשם ולרי אנדרה היה חלוץ הפינוי הרפואי בהטס כאשר נחת עם מסוקו באזורי הקרבות לצורך טיפול רפואי בחיילים פצועים וחילוץ נפגעים.
במלחמת העולם השנייה, החל חיל האוויר הגרמני להפעיל מטוסים לביצוע חילוצים מהים.
בשנת 1972, במהלך מלחמת וייטנאם, סגן אלוף המבילטון, נווט בחיל האוויר האמריקאי היה הניצול היחיד ממטוס EB-66 שהופל במהלך מתקפת הפסחא. הוא שרד בשטח אויב עד להצלתו 11 וחצי ימים לאחר מכן. במהלך מבצע ההצלה, חמישה מהמטוסים שהשתתפו הופלו, נהרגו 11 חיילים ושני חיילים נתפסו בשבי. היה זה המבצע הגדול, הארוך והמורכב ביותר במהלך מלחמת וייטנאם כולה.[5] במלחמת וייטנאם נרכש ניסיון רב בחילוץ ופינוי קרבי בהטס. במהלך המלחמה הצילו הכוחות האמריקנים 3,883 נפש. מבצעים אלה גבו את חייהם של 71 מחלצים ו-45 מטוסים שנמחו.[6]
הטייסת הטקטית המיוחדת ה-24 של חיל האוויר האמריקאי הייתה מעורבת בקרב מוגדישו ב-1993.[7] על פעולות הגבורה במהלך הקרב הוענק ללוחם החילוץ טימותי וילקינסון, צלב חיל האוויר.[8]
ב-2 ביוני 1995, מטוס F-16 אמריקאי הופל על ידי הצבא הבוסני-סרבי באמצעות טיל קרקע-אוויר SA-6. הטייס האמריקני, סקוט או'גראדי, נפלט בשלום וחולץ כעבור שישה ימים.[9] המבצע נודע כאירוע "גראד מרקוניג'ק". ב-1999 הצליחו לוחמי יחידת חילוץ של חיל האוויר האמריקני לחלץ בהצלחה טייס F-117 אשר נורה מעל יוגוסלביה בעודו במשימה של נאט"ו. הטייס חולץ תוך 6 שעות מתחילת האירוע.[10]
במהלך רגעי הפתיחה של מלחמת המפרץ, צוות מטוס MH-53 מטייסת המבצעים ה-20 חילץ טייס מטוס F-14 שמטוסו נפל בעיראק.[11]
היסטוריה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)
הפינוי המוטס הראשון בארץ ישראל אירע בפברואר 1917. חייל בריטי שנפגע במארב פונה באמצעות מטוס קל. שימוש במטוסים קלים לפינוי פצועים נעשה גם בקרבות מלחמת העצמאות ובמבצע קדש. הפינוי המוסק הראשון בישראל אירע באוגוסט 1951 זמן קצר לאחר שהגיעו לארץ ראשוני המסוקים. טייס פייפר ביצע נחיתת אונס על חוף ימה של תל אביב ומסוק פינה אותו ללא פגע אל בסיסו. החילוץ המוסק הראשון, בפברואר 1953, היה מספינה של משמר החופים שעלתה על שרטון מול חופי נהריה.
החל משנת 1954 פעלה בחיל האוויר כיתת פינוי רפואי בהיטס של רופאים וחובשים. מבצע הפינוי הגדול ביותר התקיים במבצע קדש באוקטובר 1956, עת 120 פצועים מקרב המיתלה פונו במטוסי תובלה מסיני לארץ. ב-1967 במלחמת ששת הימים פינו המסוקים כ-800 פצועים ורק כ-300 פצועים פונו במטוסי תובלה, כולם מחזית מצרים. בששת ימי הלחימה חולצו 15 טייסים נוטשים מתוכם שבעה חולצו בשטחי האויב. ב-1973 במלחמת יום הכיפורים חולצו 43 אנשי צוות אוויר, אך היו גם ניסיונות חילוץ שהסתיימו ללא הצלחה. פחות מ-30% מהטייסים שהופלו מעבר לקווי האויב חזרו בסופו של דבר לבסיסם.
ב-1974 הוקמה בחיל האוויר "יחידת חילוץ ומילוט 669". הגם שייעודה המקורי היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היחידה מתפקדת כיחידת החילוץ הקרבי של צה"ל, והיא משמשת לחילוץ כוחות לוחמים ופינוי פצועים משדה הקרב. בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שם היחידה ל"יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ SPG Media Limited/Army-Technology.com (2009). "Term: Combat Search and Rescue". אורכב מ-המקור ב-2008-05-10. נבדק ב-2009-06-03.
- ^ Combat Aircraft (European Edition) (magazine), Ian Allan Publishing, September 2003, page 28
- ^ Cutlack, The Australian Flying Corps, p.63
- ^ Leave No Man Behind: The Saga of Combat Search and Rescue. pp. 5–6.
- ^ Zimmerman, Dwight Jon; Gresham, John. Beyond Hell and Back: How America's Special Operations Forces Became the World's Greatest Fighting Unit. St. Martin's Griffin. p. 320. ISBN 0-312-38467-X.
- ^ Busboom, Lt. Col. Stanley (2 באפריל 1990). Bat 21: A Case Study. Carlisle Barracks, Pennsylvania: U.S. Army War College. נבדק ב-3 באפריל 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Pike, John (n.d.). "24th Special Tactics Squadron 24th STS". Global Security. נבדק ב-19 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Air Force Cross For Actions in Somalia in 1993". אורכב מ-המקור ב-2016-11-04. נבדק ב-7 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "One Amazing Kid - Capt. Scott O' Grady escapes from Bosnia-Herzegovina". אורכב מ-המקור ב-2011-06-08.
- ^ Valdet. "U.S. F-117 Stealth Fighter Is Downed in Yugoslavia".
- ^ "Hawg Driver Coordinates Desert Storm Rescue Mission! - Fighter Sweep". 1 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)